סבב הלחימה בדרום במבצע עלות השחר עלול להעמיד עובדים רבים בחוסר ודאות, ובמתח בין הפרנסה לבטחונם האישי. חלק מזכויות וחובות העובדים במצבי חירום מוגדרות בחוק, וחלקן נקבעות רק בדיעבד, בסיום מצב החירום.
הנחיות פיקוד העורף בעקבות מבצע עלות השחר כוללות איסור על הגעה לעבודה ללא מרחב מוגן בערים רבות בדרום, מבאר שבע ועד יבנה ואשדוד, וכן איסור לקיים כל פעילות חינוכית באזורים אלו, למעט פעילת חינוך מיוחד, הוראות שיחייבו הורים לילדים שמשתתפים במסגרות חינוך להישאר איתם בבית. במקביל להנחיות חתמה שרת הכלכלה אורנה ברביבאי על צו שמאפשר לחייב הגעת עובדים חיוניים לעבודה, למרות המצב.
אלו הדברים שכדאי לדעת על זכויות העובדים במצב המיוחד שהוכרז בעורף, לפי הממונה הראשית על יחסי העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, עו"ד רבקה ורבנר:
1. האם עובדים הנעדרים מהעבודה בשל 'מבצע עלות השחר', יהיו זכאים לפיצוי?
אין זכאות אוטומטית לפיצוי בעקבות סבבי לחימה, והנושא נבחן ומוכרע בדיעבד לגבי כלל העובדים ומקומות העבודה, בהתאם לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום. אולם, בהסכמים והסדרים שגובשו בתקופות לחימה בעבר, בין ההסתדרות, ארגוני המעסיקים והמדינה, נקבע שתושבי יישובים שהיו באזור המוכרז רלוונטי לירי טילים מהרצועה יהיו זכאים לפיצוי.
כך למשל, בהסכמים שנערכו לאחר מבצעי שומר החומות (2021), עמוד ענן (2013), וצוק איתן (2015) והוחלו עליהם צווי הרחבה, חויבו המעסיקים בדיעבד לשלם שכר לעובדים שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון שלא להגיע למקום העבודה. גם בתקופות הלחימה בעופרת יצוקה, בעמוד ענן ובצוק איתן, ניתן פיצוי למעסיקים בכפוף לתנאים שנקבעו בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה.
2. כיצד עובדים שייקבע שהם זכאים לפיצוי יקבלו את הכסף?
הפיצוי עבור היעדרות בעתות לחימה משולם על ידי המדינה למעסיקים ולא ישירות לעובדים. על המעסיקים לשלם שכר עובדיהם, כאילו עבדו כרגיל. פיצוי המעסיקים על תשלום השכר יתקבל (בכפוף להסכמות), בעקבות תביעות שיגישו לאוצר, כפי שנקבע בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים.
3. האם עובדים שנעדרו מעבודתם עקב ההכרח להישאר עם ילדיהם בבית, בשל סגירת מוסדות החינוך מסיבות בטחוניות, זכאים לפיצוי?
כן. עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדיהם בעקבות הודעות פיקוד העורף קיבלו בעבר פיצוי על כך. בחוק הגנה על עובדים בשעת חרום, מדובר בעובדים שנותרו בבית עם ילדיהם (עד גיל 14) בשל סגירת מוסדות חינוך בהוראת פיקוד העורף. הורים לילדים בני 15 ומעלה שנשארו עמם בבית, או הורים שנשארו עם ילדים בבית לא בשל סגירת מוסדות חינוך, אינם זכאים לפיצוי. סף גיל הילד שמקנה זכאות לפיצוי נקבע בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום.
3. אם מקום העבודה עובד כרגיל אך העובדים חוששים להגיע לעבודה, האם יהיו זכאים לשכר?
רק אם מקום העבודה אינו מוגן. ככלל, החוק אינו מחייב מעסיקים לשלם שכר לעובדים שבחרו שלא להגיע לעבודה במצב חירום, ועל כן ההנחיה היא להגיע לעבודה, למעט מקומות שנאסרה בהם העבודה לפי ההנחיות.
אם לפי הנחיות פיקוד העורף נקבע כי באזור שבו העובדים מועסקים צריך להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה, אז ככל הנראה, לפי תקדימי עבר, העובדים יהיו זכאים לתשלום שכר. אם מקום העבודה נמצא מחוץ לטווח הסכנה, והעובדים לא הגיעו לעבודה, אז לא יהיו זכאים לשכר.
4. מה דינם של עובדים שאינם מגיע לעבודה במפעל שהוכרז "חיוני"?
אי הגעה לעבודה במפעל חיוני, שהוכרז על ידי פיקוד העורף, מהווה לכאורה עבירה פלילית. העובדים לא יהיו זכאים לשכרם.
5. האם ניתן לפטר עובדים שאינם מגיעים לעבודה במפעל שאינו ממוגן?
חל איסור לפטר עובדים שהוראות כוחות הביטחון אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה, אך עובדים מוגנים מפיטורים רק אם הוראות פיקוד העורף אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה.
לכן, אם מקום העבודה אינו ממוגן, והוראות פיקוד העורף אוסרות לעבוד בו, אין תוקף לפיטורים, ועובדים שפוטרו יכולים לדרוש מהמעסיק לקלוט אותם בחזרה. זאת כקבוע בחוק להגנה על עובדים בשעת חירום.
במקרים שבהם לא ברור לעובדים אם מקום העבודה מוגן או לא, ניתן לפנות לפיקוד העורף ולברר את ההנחיות. אם על פי פיקוד העורף המפעל נחשב מוגן – אי הגעה למקום העבודה היא על אחריות העובדים.
6. האם מותר לפטר עובדים שקיבל צו 8 יגויסו למילואים?
לא. על פי החוק, אסור למעסיקים לפטר עובדים שנקראו לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך 30 יום לאחריו.
*הממשלה תפעל בהתאם להתפתחויות למתן מענה הולם לעובדים ולמעסיקים.
