קיבוצים ומושבים בדרום המופגז מעסיקים עובדים זרים רבים בחקלאות. "גם הם חיים את המצב", מספרת ל'דבר' קארין איפרגן, מזכירת הוועד החקלאי של נתיב העשרה. "חלקם פוחדים. הם רחוקים מהמשפחה, לא דוברים את השפה. זה מאוד לא פשוט. צריך לזכור שהמצב הוא לא מאתמול. חלק מהגזרה שלנו היתה סגורה כבר 4 ימים והם יושבים סגורים במיגוניות".

במבצע שומר החומות נהרגו 2 עובדים זרים מתאילנד בבית אריזה במושב אוהד בחבל אשכול. "לצערי לנתיב העשרה יש היסטוריה משלה בעניין הזה", אומרת איפרגן, "בסבבים קודמים עובד זר נהרג ועובד אחר נפצע. זה יושב לנו בראש ובלב כל הזמן".

מה אתם עושים כדי לשמור עליהם?
"אנחנו נוקטים את כל אמצעי הזהירות, ומעבירים להם חומרי הסברה ומידע בשפה שלהם, כדי לוודא שידעו מה לעשות. עם הזמן הם לומדים איך להתנהל. בהיבט של שמירת החיים אנחנו מתייחסים אליהם כתושבי המושב לכל דבר ועניין".

גדר ההפרדה בנתיב העשרה. "החקלאים נותנים לעובדים שלהם יחס מכבד" (צילום: אמנון זיו)

קורה שעובדים בורחים?
"כן, זה מאוד תלוי בוותק של העובד. עובדים חדשים יחסית לא מכירים את המצב והרבה יותר מפחדים. הם לא רגילים לדברים כאלה. ככל שעובד נמצא אצלנו יותר זמן, יש יותר סיכוי שיישאר. הם יודעים שאנחנו דואגים להם. הם מאוד אוהבים לעבוד פה כי החקלאים נותנים לעובדים שלהם יחס מכבד".

לדבריה, הנאמנות היא הדדית. במבצע שומר החומות, כשנהרג חייל ליד השטחים החקלאיים, הציע החקלאי לעובדיו לחזור הביתה. התשובה שלהם הייתה חד-משמעית: "אנחנו נשארים פה. זה הבית שלנו".

יוני דמרי, מנהל אגף המשק החקלאי בתנועת המושבים, מספר שבסבבים קודמים עזבו חלק המעובדים הזרים את המשקים. חלקם מצאו עבודה זמנית ושבו למשק אחרי סיום הלחימה, ואחרים בחרו לחזור לארצם. "אנחנו כמובן מבינים את הפחד", אומר דמרי, חקלאי ממושב גילת שליד אופקים, "לכל עובד יש זכות ללכת מתי ולאן שהוא חפץ. אם הם לא חוזרים לאחר שהמצב נרגע, למעסיקים יש אפשרות להביא עובדים אחרים במקומם. הבעיה היא שיש מחסור אדיר בעובדים וכנראה לא ימצאו אחרים".

גם העובדים הזרים ייצאו להתאוורר

נתיב העשרה, כמו יישובים רבים באזור, מוציא את תושביו להתאוורר מחוץ לטווח הטילים. אנשי המושב קראו בסוף השבוע להוציא להפוגה גם את העובדים הזרים.

כמו יישובי גדר אחרים, מרבית חקלאי נתיב העשרה מנועים מעבודה בשטחים החקלאיים שלהם. עבודות מעטות מותרות, בתיאום עם גורמי הצבא, ואזורים במושב מוגדרים כשטח סגור. "אצל אלה שהשטחים החקלאיים שלהם סגורים לגמרי ולא יכולים לצאת לעבודה, העובדים יושבים סתם במיגוניות", מסבירה איפרגן. "חם, לא נעים, מפחיד. בעיקר אותם אנחנו רוצים להוציא, לרענן אותם קצת ולאפשר להם התאוורר מהפחד והמתח. יש בעינינו חשיבות מאוד גדולה למצב הנפשי שלהם. אכפת לנו מהם ואנחנו שומרים עליהם ומעריכים את מה שהם עושים. כנראה לא נוכל להוציא 250 עובדים לאוורור בבת אחת. אבל גם אם נוציא בהתחלה 100, זה יהיה טוב. נעשה כמה סבבים".

נתיב העשרה. "כל חקלאי יורד כל ערב לשטח לבדוק מה שלום העובדים התאילנדים" (צילום: אמנון זיו)

למבצע אוורור העובדים הזרים נרתמה המועצה האזורית חוף אשקלון. "זה לא מובן מאליו", מודה איפרגן, "תנועה בכבישים במהלך הסבבים האלה היא דבר לא פשוט, ומכיוון שמערכת החינוך מושבתת, צריך לגייס נהגים במיוחד".

איפרגן רתמה את תנועת המושבים, וגם את סגן שר הביטחון אלון שוסטר (כחול לבן), חבר קיבוץ מפלסים הסמוך. "לשמחתי הם עוזרים לנו למצוא מקום להוציא אליו את העובדים. בתנועת המושבים הקימו חמ"ל שמרכז בקשות להתאווררות מכל המושבים. הם מקבלים הצעות לאירוח ומחברים בין המבקשים למציעים. פניתי גם למשרד החקלאות ואני מקווה שיוכלו לעזור. הבטיחו לי שידונו בזה במהלך השבוע".

איפרגן מספרת על הקשר המיוחד בין חקלאי היישוב לבין העובדים הזרים. "החקלאים שלנו מתייחסים בצורה מאוד חמה לעובדים. בימים האלה החקלאים יוצאים בשעות החושך אל העובדים שהמגורים שלהם נמצאים ליד השטחים החקלאיים. מבחינה ביטחונית זה מסוכן מאוד לנוע בדרכים, לכן אנחנו נעזרים בצבא. כל אחד יורד כל ערב לשטח לבדוק מה שלום העובדים התאילנדים. מביאים להם פינוקים ואוכל. מאוד דואגים לשלומם של העובדים. לא סתם הם נשארים".