"המערכה בעזה מיצתה את עצמה עבור כל הצדדים, ואני סבור שהיא מתקרבת לסופה", אומר ל'דבר' ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין שבאוניברסיטת תל אביב, וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

"הבעיה היא שהמסר שעובר לחמאס וליתר הארגונים בעזה הוא שלכל ארגון יש חשבון אישי מול ישראל, ההסדרה איננה הרמטית אלא רק מול החמאס, וזה פותח אפשרות למצב בו כל חודשיים יהיה סבב לחימה חדש. אנחנו מזכים את החמאס מאכיפת מרות מול יתר הפלגים, ונראה שזה די נוח לו".

ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטינים במרכז דיין שבאוניברסיטת תל אביב, וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (צילום: אלבום פרטי)

מילשטיין מזכיר כי רק לפני שלוש שנים נערך בעזה מבצע "חגורה שחורה" נגד הג'יהאד האיסלאמי, וגם אז חמאס לא התערב. מבצע זה הגיע לאחר תקופה ארוכה בה ההסדרה המדינית הייתה רק מול החמאס, והג'יהאד האיסלאמי חזר והפר את השקט שוב ושוב. "אם אנחנו חוזרים למצב הזה, שההסדרה היא רק מול החמאס, אז בעוד חודשיים שוב יפלו טילים על ערים ישראליות. נחזור למצב הזה שהיה לפני צוק איתן, שכל חודשיים-שלושה יש התרעה על פיגוע של הג'יהאד האיסלאמי".

"בניגוד לחמאס, לג'יהאד האיסלאמי אכפת רק מפעילות הטרור"

למה הג'יהאד האיסלמי מחרחר מלחמה?
"כל המהות של הארגון הזה, מהרגע שמפקדיו קמים בבוקר ועד שהם הולכים לישון, זה לייצר מלחמת ג'יהאד נגד ישראל. בניגוד לחמאס שיש לו אג'נדה חברתית רחבה, ואחריות על הציבור, לג'יהאד האיסלאמי אכפת רק מפעילות הטרור. הארגון הזה נכנס למצוקה בכל פעם שיש הסדרה כי זה מערער את המשמעות הקיומית שלו, זה משמיט את הקרקע מתחת לרגליו".

אז למה המתינו עד עכשיו?
"בג'יהאד האיסלאמי מנסים כל הזמן להבין אם יש להם מרחב פעולה לפגוע בישראל מבלי לעצבן את החמאס. גל הפיגועים במרץ היה הצלחה מבחינתם, והם ממשיכים בשלהם. הסבב הזה לא נולד שלשום, זה סיפור של שבועיים שיש התרעה ממוקדת לפיגוע מהרצועה. הם הבינו מחמאס כנראה שהם יכולים לעשות פיגוע, הרי אם חמאס רצו הם יכלו לעצור את זה עוד לפני שזה הדרדר ללחימה בעזה".

שיגור רקטות לעבר ישראל מעזה (צילום: עטיה מוחמד/פלאש90)

למה חמאס שותק?
"קודם כל יש את הגורמים הצבאיים, חמאס טרם השלים את ההתחמשות מאז שומר חומות. הוא לא ערוך מספיק לסבב לחימה מלא שיכול להמשך גם יותר מחודש. מבחינה אסטרטגית הוא עסוק בהיערכות ליום שאחרי אבו מאזן, ורוצה לחלץ הישגים אזרחיים מישראל. השתיקה הזו עונה לאינטרסים שלו: מצד אחד מאפשר לשחרר קיטור לפלגים השונים בעזה, ובראשם לג'יהאד איסלאמי. מצד שני חמאס לא מסכן את ההישגים של ההסדרה – ברגע שהסבב יגמר הפועלים יחזרו לעבוד בישראל. בחמאס כבר מכירים את האופציה הזו של מערכה ממוקדת בלי להכניס את כל הרצועה ללחימה".

מה ישראל מנסה להשיג?
"ישראל סיכלה את פיגוע הנקמה שתכננו בג'יהאד האיסלאמי, והיא משיגה גם את החלשתו על ידי הפגיעה הקשה שספג הארגון, ובעיקר חיסול שני המח"טים. כנראה שזה יביא גם להרתעה מסוימת, אבל לא כזו שתחזיק זמן רב – כמה שבועות של שקט. הבעיה היא שנוצרת פה משוואה חדשה בה ישראל עובדת מול חמאס בכל מה שאזרחי ומול ארגונים סוררים בכל מה שקשור למישור הביטחוני. זה נותן פתח לכל כנופיית טרור קטנה לתקוף את ישראל ולנהל נגדה מלחמה פרטית, ובעזה לא חסרות כנופיות כאלה".

איזה תמונת ניצחון ישראל מנסה להשיג?
"ישראל כבר השיגה תוצאה יפה. אני חושב שמכאן הדברים יכולים רק להסתבך. מספיק שתהיה פגיעה באיזה מתקן של אונר"א עם הרוגים אזרחיים, וכל המערכה הזו עשויה להסלים – חמאס יאלץ להצטרף, ובעולם שוב ידברו עלינו רעות. לכן אני סבור שמבחינת ישראל כדאי לסיים את זה כמה שיותר מהר".

ומבחינת הג'יהאד האיסלאמי?
"נראה שגם להם אין כאן הרבה מה להרוויח. הם ינסו לתת אקורד סיום מרשים באיזה מטח על ירושלים או תל-אביב, אולי ינסו להוציא איזה פיגוע מכיוון יו"ש או רקטות מלבנון, אבל אני לא חושב שיש להם איך להביא הישג משמעותי. גם חמאס ישמחו אם המערכה הזו תגמר. לכן אני חושב שאנחנו קרובים לסיום".

ומה יהיה אחרי המערכה הזו?
"כל עוד חמאס לא מציב קווים אדומים לג'יהאד האיסלאמי, אני צופה שזה יחזור בתדירות של אחת לכמה חודשים. אני צופה שסביב החגים תפתח מערכה דומה לזו שוב".