שוק העבודה האמריקני ממשיך להתחזק גם בחודש יולי, למרות החשש ממיתון ובניגוד לתחזיות. ההתחזקות מתבטאת בהתווספות המפתיעה של 528 אלף משרות, שבעקבותיה ירד שיעור האבטלה ל-3.5%, שיעור זהה לרמתו לפני פרוץ הקורונה, שלפני כן נרשם בארה"ב לפני קצת יותר מ-50 שנה, ב-1969. שיעור הגידול במספר המשרות ביולי עמד על 0.3%, ובסך הכול היו בשוק העבודה בארה"ב 512.5 מיליון משרות.
התגובה לנתונים היתה בעיקרה חיובית, לנוכח החשש ממיתון בארה"ב, אך יש גם מי שחוששים שהגידול במשרות מבשר את התמשכות האינפלציה וצפוי להוביל להעלאות ריבית נוספות על ידי הבנק המרכזי.
הדו"ח של הלשכה הסטטיסטית לתעסוקה הפתיע את האמריקנים. רוב התחזיות צפו האטה ביצירת מקומות העבודה, והעריכו שרק כ-250 אלף משרות יתווספו. לאחר צמיחת שיא בפברואר, שכללה יצירה של מעל 700 אלף משרות, הקצב האט לממוצע של 380 אלף מקומות עבודה בחודש. לנוכח העלאות הריבית האגרסיביות של הפדרל ריזרב ונתוני הצמיחה העגומים של הכלכלה האמריקנית בשני הרבעונים הראשונים של 2022, רוב התחזיות צפו שמגמת ההאטה תימשך.
נוסף על הגידול במשרות, הדו"ח ציין שהשכר הממוצע לשעה עלה ב-0.5%, ורשם עלייה שנתית של 5.2%. זוהי עלייה משמעותית, אך בשקלול עליות המחירים בארה"ב, השכר עדיין בשחיקה.
נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, בירך על הגידול במשרות ושיבח במיוחד את ענף התעשייה, שיצר מעל 600 אלף מקומות עבודה מאז כניסתו לתפקיד: "יותר אנשים עובדים כיום מאשר בכל תקופה בהיסטוריה האמריקנית… וזאת תודות לתכנית כלכלית שבונה את הכלכלה מלמטה וממעמד הביניים".
אולם התגובות בארה"ב לחדשות מעורבות. מי שמתמקד בחשש מהמיתון, שעלה בעקבות ההצטמקות הכלכלית בשני הרבעונים הראשונים של 2022, רואה בנתוני התעסוקה סימן טוב ומרגיע. בצד השני, אלו המדגישים את השפעת שוק העבודה על האינפלציה, דואגים שהגידול במשרות יביא להתמשכותה והחרפתה. מייקל גייפן, יו"ר בנק אוף אמריקה, ציין שעל אף שהחדשות הן "מקלחת קרה" למחשבה ששוק העבודה מתקרר, הן חדשות טובות במבט רחב על הכלכלה האמריקנית והעובדים.
הציפייה היא שבעקבות הנתונים, ובהתאם לנתוני האינפלציה שיתפרסמו השבוע, הפדרל ריזרב יבצע העלאת ריבית נוספת של 75 נקודות בסיס בספטמבר, השלישית במספר השנה. כעדות לכך, מחירי אגרות החוב הממשלתיות של ארה"ב ירדו, והתשואות על אגרות חוב חדשות עלו. ירידה זו נובעת מציפיית המשקיעים לעליית הריבית ולהמשך עליית האינפלציה, מה שמוביל למכירת אגרות חוב ממשלתיות בכוונה לרכוש חדשות עם תשואה גבוהה יותר.
