בין השנים 2005 ל-2019 עלה מספרם של הצעירים הערבים בישראל שהשתלבו בענף ההיי טק מכ-1,000 לכ-4,600, כך מלמד מחקר חדש שפרסמה זרוע העבודה במשרד הכלכלה. מספרם של החרדים והחרדיות הצעירים עלה מכ-2,000 לכ-6,000. שכר עובדי ההיי טק הערבים והחרדים ב-2019 היה נמוך בממוצע בכ-18% ו-24% (בהתאמה) בהשוואה לשכרם של יהודים שאינם חרדים.המחקר התבסס על מסד נתונים מנהלי ייחודי, המאגד מידע ממגוון מקורות על הרקע הדמוגרפי, היכולות, ההשכלה והתעסוקה (משנת 2005 ועד 2019) של ילידי 1970-1995 ,והתמקד בתעסוקה בקבוצת הגיל הצעירה בגלאי 25-35.
עלייה מתונה אצל נשים חרדיות וגברים ערבים
לפי המחקר, כשלושה רבעים מהגידול בחלקם היחסי של החרדים בענף ההיי-טק מקורו בצמיחה הדמוגרפית הגבוהה יחסית של החברה החרדית, והרבע הנותר מקורו בעלייה בשיעור הנשים החרדיות המועסקות בענף (המהוות כשני שליש מהמועסקים החרדים בענף ההיי-טק).
המחקר ציין כי בין העובדות החרדיות בהיי-טק בולטות בוגרות לימודי הנדסאות תוכנה בסמינרים החרדיים (כ-1,900 נשים) ששיעור ההשתלבות שלהן בענף עומד על 57% (קרוב לבוגרות תואר ראשון במקצועות ה-STEM: מתמטיקה, טכנולוגיה, מדע והנדסה, שעומד על 67% בחברה הכללית). לצידן ישנן גם כ-500 נשים חרדיות בוגרות תואר ראשון במקצועות הSTEM. המחקר ציין אף כי נשים חרדיות מתמידות בענף יותר בהשוואה לנשים יהודיות שאינן חרדיות. עם זאת, ציין המחקר כי אצל הגברים החרדיים כמעט ולא חל שינוי בשיעורי התעסוקה בהייטק, ואחוז העובדים עלה מ-2% ל-2.5%, שכן כשני שלישים מהם הם חסרי השכלה אקדמית או טכנולוגית. פערי השכר של גברים חרדים בהיי-טק ביחס לגברים היהודים שאינם חרדים רק עלו לאורך השנים מ-17% ב-2005 ל-25% ב-2019.שילובם של הצעירים הערבים בהייטק עלה לאורך התקופה מ-1.3% ל-4.4%. העליה בשיעור ההשתתפות בענף בחברה הערבית חלה בקרב גברים ונשים כאחד. הממצאים החשובים במחקר לימדו כי הקבוצה של אקדמאים ערבים בוגרי מקצועות STEM מבוקשים מצליחה להשתלב בהייטק, עם 62% השתלבות לעומת 67% בחברה היהודית שאינה חרדית.
בקרב בוגרי האוניברסיטאות שיעור השילוב אף גבוה יותר בהשוואה ליהודים לא חרדים ועומת על 75% לעומת 70%. המחקר מלמד כי הערבים שהשתלבו בהיי-טק נטו להתמיד בתעסוקה לאורך זמן רב יותר וכי שיעור המועסקים מקרבם בענפי המחקר והפיתוח של ההייטק, בהם השכר גבוה יותר ודומה לזה של יהודים שאינם חרדים ועומד על כ-55%. החוקרים ציינו כי מדובר בממצא מעודד, שכן לפני כעשור בוגרי קבוצה זו מצאו עצמם לרוב ללא תעסוקה בהיי-טק עם שיעור השתלבות של 42% בלבד, ושיעור מועסקים במו"פ של 27% בלבד מתוך כלל המועסקים הערבים.
פערים במגורים, בהשכלה ובתרבות נמשכים בהייטק
אקדמאים ערבים בוגרי מקצועות STEM מבוקשים פחות בהייטק, ובמיוחד אצל הנדסאים ערבים בכל תחומי ה-STEM, קיים פער ניכר בהסתברות להשתלב בתעסוקה בהייטק בין ערבים לבין יהודים שאינם חרדים (עם רקע השכלתי זהה). מצב זה, הסבירו, מושפע מקיומם של חסמים משמעותיים נוספים מעבר להשכלה, ובהם המגורים בפריפריה, פערי תרבות ומגבלות שליטה בשפה העברית והאנגלית והון חברתי רלוונטי מוגבל. עוד עולה מן המחקר כי בתוך החברה הערבית ישנם הבדלים גדולים עד מאד בתעסוקה בהייטק בין החברה המוסלמית ובין החברה הדרוזית והנוצרית: קרוב למחצית מהערבים בהייטק שייכים לשתי הקבוצות האחרונות אף שחלקם באוכלוסייה הערבית הוא כשישית בלבד.
החוקרים הדגישו כי התעסוקה בהיי-טק קשורה בקשר הדוק לרקע החברתי-כלכלי בשנות הילדות, וככלל המועסקים בהיי-טק מגיעים מיישובים ושכונות חזקים יותר מבחינה חברתית. זאת, בעוד האוכלוסיות הערבית והחרדית חיות בעיקר ביישובים בדירוגים הסוציו-אקונומיים הנמוכים. לעומת החברה הכללית והחברה הערבית, בהן לא חל שינוי משמעותי לאור השנים שנבחנו ברקע החברתי-כלכלי בילדות של המועסקים בהייטק, בחברה החרדית הגידול בשיעור התעסוקה בהייטק לווה בהצטרפות של צעירים חרדים המגיעים גם מאזורים מבוססים פחות.
שכר עובדי ההייטק הערבים והחרדים ב-2019 היה נמוך בממוצע בכ-18% ו-24% (בהתאמה) בהשוואה לשכרם של יהודים שאינם חרדים. הגורם המרכזי לפערי השכר הוא ההבדלים בהשכלת המועסקים בהייטק בין הקבוצות. סימולציה של תרחיש בו לא היו הבדלי השכלה מלמדת שפערי השכר היו מצומצמים בהרבה: בחברה החרדית הפער היה עומד על 7% אצל גברים ו-4% אצל נשים. בקרב נשים ערביות היה עומד הפער על 10% ובקרב גברים ערבים על 14%.
גם בקרב בעלי השכלה זהה קיימים פער שכרי בקרב קבוצות השכלה מסוימות, ובעיקר אצל מועסקים ערבים וחרדים שאינם בוגרי STEM במקצועות מבוקשים. בולט במיוחד כי שכרם של אקדמאים ערביים במקצועות STEM השונים נמוך בכ-15% בהשוואה ליהודים לא חרדים. רגרסיית שכר מראה שהבדלים בהישגים בתיכון, בגיל, בותק התעסוקה בהייטק, ובמקום המגורים, מסבירים באופן מלא את פערי השכר הללו. בפרט, מגוריהם של הנדסאים ואקדמאים ערבים בפריפריה מסביר כמחצית מפערי השכר שלהם בפועל ביחס ליהודים לא חרדים בעלי השכלה זהה, ונמצא כי השפעת המגורים בפריפריה אינה שונה בין ערבים לבין יהודים שאינם חרדים.
פערים בין גברים לנשים הצטמצמו, אבל מעט
בחברה היהודית הלא חרדית, ציין המחקר כי חלה עלייה בשיעור התעסוקה של נשים בהיי-טק מ-5.5% ב-2005 ל-7.5% ב-2019, אולם זו התרחשה במקביל לעליה דומה בשיעור התעסוקה של גברים. כתוצאה, משקלן של נשים בקרב יהודים לא חרדים המועסקים בהייטק עלה בצורה מתונה בלבד מ-35% ל-37%.
החסם המרכזי לצמצום פערי התעסוקה בהייטק בין גברים ונשים הינו רכישת תמהיל השכלת STEM אקדמית שונה, שכן ממצאי המחקר מעלים כי בהינתן השכלה אקדמית דומה בתחום ה-STEM ,לגברים ולנשים ישנה הסתברות כמעט זהה לשילוב בהייטק וגם להתמדה בתעסוקה ב-5 השנים הראשונות. למרות שהצעירות היהודיות הלא חרדיות משכילות יותר מהגברים עם שיעור של 31% בעלות תואר ראשון עד גיל 35 לעומת 18%, רק מיעוט מהן פונה להשכלה במקצועות ה-STEM: כ-15% מבעלות התואר הראשון לעומת כ-42% בקרב גברים (פער זה אף ניכר יותר ביחס למקצועות ה-STEM המבוקשים ועומד על 4% בקרב נשים לעומת 21% בקרב גברים).
נדרש קצב שינוי מהיר יותר להכנסת אוכלוסיות להייטק
ממצאי המחקר מלמדים לדברי החוקרים על תמונה מורכבת. מצד אחד, בעשור וחצי האחרונים חל שיפור גדול בדפוסי השילוב של החברה הערבית והחרדית בהייטק, וחלק מהחסמים בשלב המעבר מהשכלה לתעסוקה פחתו. מצד שני, עדיין קיימים חסמים משמעותיים לחלק מהקבוצות המבקשות להשתלב בהייטק, ונדרש קצב שינוי מהיר יותר בעשורים הקרובים כדי להכליל קבוצות אלו בצמיחה של המשק הישראלי וכדי להימנע מהגדלת הפערים בחברה. עוד הצביעו החוקרים על חשיבות התיאום וחיזוק הקשר שבין מדיניות ההכשרה המקצועית החוץ-אקדמית בישראל וההשכלה הגבוהה לבין מדיניות שוק העבודה, לרבות הידוק הקשרים שבין השניים ויצירת ממשקים. זאת בין היתר כיוון שהסרת חסמים לשילוב בתעסוקה בהייטק בקרב קבוצות השכלה שונות אינה פועלת רק למיצוי פוטנציאל התעסוקה של ההון האנושי הקיים בשוק העבודה ולמענה למחסור בכוח אדם מיומן בענף, אלא משפיעה גם על החלטות לרכישת השכלה ומיומנויות בקרב צעירים שטרם נכנסו לשוק העבודה. המחקר ציין אף כי נשים חרדיות מתמידות בענף יותר בהשוואה לנשים יהודיות שאינן חרדיות.
