בשנה האחרונה, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן זנח עוד ועוד חלקים מסדר יומו כדי לשמור על היציבות הפוליטית. פטור משכר לימוד במכללות, מימון שירותי בריאות לילדים, הרחבה של החינוך לגיל הרך – הכול נותר מאחור. אבל נושא קריטי אחד נותר על סדר היום, גם אם עבר שינויים משמעותיים. החקיקה שאישר הסנאט בסוף השבוע שעבר כוללת תקציב של כ-400 מיליארד דולרים עבור יוזמות של אנרגיות מתחדשות, ההשקעה הגדולה ביותר אי פעם של ארצות הברית במאבק בהתחממות הגלובלית.
התוכנית, שכוללת גם מס על מניות ומימון תרופות, צפויה לעבור בבית הנבחרים ביום שישי, ומשם תגיע לשולחנו של ביידן לחתימה. ביידן אמר ל-AP שהחקיקה תעזור לממש את הבטחת הבחירות שלו "ליצור עתיד אנרגטי נקי ומשרות לעובדים האמריקאים שבונים את העתיד הזה. ילדינו ונכדינו יזכרו את זה שנים רבות: החוק הזה ישנה את חייהם, ומגן על עתידם יותר מכל חוק אחר שנחקק בעשורים האחרונים".
עבור הבית הלבן, אישור החוק יוכיח את הגישה שלפיה עדיפים תמריצים על פני רגולציה וענישה, גישה שהוביל ביידן לפני עשור כסגן נשיא. אז הוא נכשל בקידום מדיניות אקלים ממשלתית.
אחרי בחירתו של ברק אובמה לנשיא ב-2009, הדמוקרטים החלו לקדם חקיקה שתגביל את פליטות גזי החממה. התוכנית הייתה לחייב את החברות לשלם עבור היתרי פליטות, וכך ליצור תמריץ לייצור נקי יותר.
אבל הכלכלה האמריקאית עדיין הייתה בעיצומם של מאמצי שיקום מהמיתון, והאופוזיציה הרפובליקנית הצליחה להכשיל את היוזמה. ג'ו מנצ'ין, שהתמודד לסנאט מטעם המפלגה הדמוקרטית בווירג'יניה המערבית, הצטלם לאחת ממודעות הקמפיין שלו כשהוא יורה בעותק של הצעת החוק.
כריסטי גולדפוס מהמרכז האמריקאי לקדמה הייתה יועצת לממשל באותה תקופה. "הכישלון היה מייאש עבור הירוקים, ושלח אותנו לעשות חשבון נפש".
פעילי האקלים ספגו מפלה נוספת ב-2018, כשמיסוי פחמן נדחה במשאל עם בוושינגטון. גולדפוס תהתה מה הסיכוי שלהם להשפיע על דעת הקהל ברחבי ארצות הברית, אם הם לא מצליחים להנחיל את הרעיונות של הגנת הסביבה במדינה כל כך ליברלית.
סטפני פלדמן, שהייתה יועצת של ביידן כסגן נשיא, אומרת שניסיונו אז לימד אותו כיצד עליו לפעול כיום. "הוא ראה את אובמה עובד קשה מאוד כדי להגביל את הפליטות, והבין שהוא צריך לפעול בכיוון אחר".
עלי זאידי, יועצו של סגן הנשיא לנושא האקלים, אמר שאחד הדברים שסייעו לביידן לקדם את המדיניות הסביבתית היה העובדה שאנרגיות ירוקות נהפכו לפופולריות ובנות קיימא בשנים האחרונות. "הייתה סדרת טכנולוגיות ופתרונות שהגיע זמנם. הוא דיבר אל הציבור והציבור הבין על מה הוא מדבר, וכך גם המערכות הכלכליות התאימו את עצמן לפעולה נרחבת".
חבילה מרוככת, אבל חסרת תקדים בהיקפה
מדיניות האקלים תופסת חלק מרכזי ממדיניות הפנים של ביידן, שכוללת גם תוכניות לפרישת רשת ביטחון חינוכית וביטחונית. עם זאת, המשא ומתן בין הבית הלבן למנצ'ין נקלע למבוי סתום בדצמבר 2021.
המגעים התחדשו השנה, בהובלת צ'אק שומר, מנהיג הרוב בסנאט, כשהשניים סעדו במסעדה איטלקית על גבעת הקפיטול.
שומר אמר ל-AP שהנושא היה קשה לפתרון. מנצ'ין הוא תומך ותיק בפחם ובנפט, ושומר אמר ש"ידעתי שהוא יכניס לתוכנית סעיפים קשים". מנצ'ין הצליח להקל על קידוחי נפט יבשתיים וימיים. הוא כלל גם התחייבות לסייע בהנחת צינור גז מחצבים במדינתו.
שומר אמר ש"כוכב הצפון" שלו במשא ומתן היה צמצום משמעותי בפליטות של גזי חממה. "כל עוד צמצמנו את פליטות הפחמן לאטמוספירה ב-40% (הצעתו של ביידן דרשה 45%), יכולנו לבלוע הכול", הסביר. "דיברתי עם כמה חברי פרלמנט והם אמרו 'לך על זה, אנחנו מגבים אותך'".
חבילת החקיקה הסופית קוצצה מ-555 מיליארד דולרים, אבל עדיין כוללת תמריצים כלכליים לאנרגיות נקיות.
הפעלת פאנלים סולריים וטורבינות רוח יזכו את החברות בהחזרי מס. תקציבים יושקעו בקידום המעבר לרכב חשמלי ובתים חסכוניים. "ההצעה נותנת לציבור כלים להיות חלק מהפתרון למשבר האקלים", אומרת פלדמן. "זה יהפוך להיות חלק מסדר היום שלהם".
לצד הגזרים, נכנסו להצעה גם כמה מקלות. אחד החלקים המשמעותיים הוא הטלת קנסות על חברות גז ונפט שיפלטו מתאן באתרי הקידוח. מתאן, אחד ממרכיביו של גז המחצבים, הוא אחד הגורמים העיקריים להתחממות הגלובלית, והשפעתו לטווח הקצר חמורה אף יותר מזו של פחמן דו-חמצני.
מיסוי המתאן היה בראש סדר העדיפויות של טום קרפר, הסנאטור הדמוקרטי מדלאוור, המקורב לביידן. "אם אנחנו רוצים להוביל תהליך אמיתי של מאבק בשינוי האקלים לטווח קצר", אמר קרפר, "מתאן הוא נקודת פתיחה מצוינת".
