משרד ההגנה האמריקני מאשר כי מטאור שפגע בכדור הארץ ב-2014 הגיע ממערכת כוכבים אחרת, כך לפי פרסום של סוכנות החלל הישראלית. את החקירה בנושא החל כבר ב-2019 האסטרונום האמריקאי-ישראלי פרופ' אבי לייב מאוניברסיטת הרווארד, לאחר שנתגלו שני עצמים אחרים שחדרו לכדור הארץ ממערכת כוכבים אחרת, אך כטבעם של מטאורים, נשרפו עם כניסתם לאטמוספירה.
המטאור הנוכחי הוא הראשון מחוץ למערכת השמש שחוקרים יוכלו לבחון מקרוב. גילוי כזה יכול להיות משמעותי במיוחד, מכיוון שכלל המטאוריטים שנחקרו מגרמי השמיים שבמערכת השמש, נוצרו מאותה ערפילית ועשויים מחומרים המוכרים לאנושות, בעוד שייתכן ומטאור ממערכת כוכבים אחרת עשוי מחומרים שאינם נצפו בעבר.
המטאור, ששמו CNEOS 2014-01-08, חדר לכדור הארץ בחודש אוגוסט 2014 במהירות של 162 אלף קמ"ש והתרסק סמוך לחופי פפואה-גינאה החדשה, ככל הנראה עשוי מחומר קשיח יותר מברזל, לפי הערכותיהם של לייב ועוזר המחקר שלו, אמיר סיראג', כיוון שלא נשרף כליל.
"זה כן גורם לי לתהות האם העצם הזה הוא טבעי או מלאכותי", אמר לייב למגזין אמריקן סיינטיפיק. הוא יוביל את המשלחת שתתור את קרקעית האוקיינוס בחיפוש אחר העצם הבין-כוכבי, במימון מזערי של 100 אלף דולר, אותו קיבל מנאס"א. לייב, שהשיק לפני שנה את פרויקט גלילאו לחיפוש אחר עדויות לחיים זרים על כדור הארץ, משתמש במילה המפורשת ״חייזרים״, שהולכת והופכת פחות מוקצה בנאס"א.
בשנים האחרונות טוען לייב כי חלק מהעצמים שהגיעו ממערכות כוכבים אחרות, כדוגמת המטאורים אומואמואה, שחדר לאטמוספירה ב-2017 ובוריסוב שהתפוצץ ליד קמצ'טקה שבמזרח אסיה ב-2019, הם לא מלאכותיים וכי קיים סיכוי לכך שהם נוצרו על ידי ציוויליזציות אחרות.
לייב וסיראג' נמצאים בבעיה, שכן הם ביססו את מחקרם על נתונים שאסף לויין ריגול של מחלקת ההגנה האמריקנית, שמשמש בעיקר למעקב אחרי כלי טיס וטילים. מחלקת ההגנה האמריקנית לא מעוניינת לחשוף את יכולות המדידה של הלוויינים שלה, מה שיקשה על לייב וסיראג' לפרסם את המחקר, שכן אמינות כלי המדידה שבאמצעותם הוא נערך לא חשופה לקהילה המדעית, ולכן הם נאלצים להשהות את מחקרם עד שימצאו את המטאור ויחקרו אותו בעצמם.
לפי ההערכות, המטאור נשרף ברובו כשחדר לאטמוספירה, אך שרידים קטנים שלו התפזרו על פני האוקיינוס השקט, באזור פפואה-גינאה החדשה, מה שיאפשר לחוקרים מאוניברסיטת הרווארד, שהתגייסו למשימה, למצוא את העצמים הבין כוכביים באמצעות נתוני מעקב מלוויינים ונתונים על זרמי המים ומשטר הרוחות באזור. לפי המגזין הפופולרי סיינטיפיק אמריקן, גודל השרידים הוא "כגודל קופסת-לחם".
