ישראל לא מצליחה לצמצם את הקטל בדרכים. 228 בני אדם נהרגו מתחילת 2022, ואירעו 1,291 תאונות חמורות על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. השבוע החולף היה קטלני במיוחד, עם 19 הרוגים בדרכים. ישראל ממוקמת במקום ה-30 מתוך 32 מדינות בצמצום הרוגים בתאונות דרכים, לפי דו"ח המועצה האירופית לבטיחות בדרכים מיוני 2021. ממשלות ישראל לא מצליחות לצמצם את תאונות הדרכים החמורות.

צמצום הקטל בכבישים דורש שלושה צעדים מיידיים:

• הפחתת השימוש בכלי רכב פרטיים: ריבוי כלי הרכב מוביל לשחיקת הכבישים ולצפיפות מוגברת במרביתם. בשילוב עם תת-השקעה בתחזוקת הכבישים, מדובר בגורם שמגביר את הסיכון לתאונות, דווקא היכן שלמדינה יש השפעה.
• חיזוק תשתיות התחבורה: שרת התחבורה, מרב מיכאלי, הכריזה במאי על הקצאת תקציב לשדרוג חלק בעייתי במיוחד בכביש 90 בערבה. זו הפעולה הכמעט יחידה בה נקטה ממשלת ישראל בתיקון תשתיות, לעומת הצורך הדחוף של תחזוקת הכבישים בישראל. פעולות שיכלו להיעשות בתחומי התשתיות, האכיפה וההסברה, כדי להוריד עוד יותר את מספר הנפגעים, נעשו באופן חלקי או לא נעשו בכלל.
• השקעה בתחבורה הציבורית: נסיעה בתחבורה ציבורית בטוחה יותר הן מבחינת הפחתת מספר הנהגים, הן מבחינת הפחתת הסיכון לתאונה, והן מבחינת חומרת הפגיעה. מספר כלי הרכב הפרטיים שהיו מעורבים השנה בתאונות חמורות עומד על 419, לעומת 31 תאונות של אוטובוסים, ותאונה אחת של הרכבת. 

"נדמה שמדינת ישראל ויתרה על המלחמה בתאונות הדרכים", אומר אילן מור, ניצב משנה בדימוס ומפקד משטרת התנועה לשעבר, יועץ ושותף בחברת InCarEye, בתגובה לתאונות הקשות השבוע. "אין תוכנית לאומית עם יעדים. התקצוב הוא תקצוב מינימלי, מול הפסד של 17 מיליארד שקלים בשנה כתוצאה מתאונות דרכים, ועוד 70 מיליארד שקלים עד 2030 כתוצאה מהפקקים. לחשבון הזה מצטרפות הכנסות של יותר מ-40 מיליארד שקלים ממסים, וממסים עקיפים של כלי הרכב.

״חבל שמדינת ישראל הרימה ידיים במלחמה החשובה הזו, ואנחנו הקורבנות. עד שהציבור לא יבין זאת, וידרוש פעולות מהמנהיגים, לצערי שום דבר לא ישתנה, רק מספר ההרוגים שעולה משנה לשנה״.