לממשלת ישראל נותרו שבועיים לפתור את המשבר במערכת החינוך שעלול למנוע את פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר. עם זאת, השרים ואנשי המקצוע לא ממהרים לעסוק בכך.
אפשרות אחת היא שהם אינם מבינים את גודל האירוע. אפשרות אחרת, וקשה יותר לעיכול, היא שהם רוצים בכך. ייתכן שבממשלת ישראל כבר השלימו עם העובדה ששנת הלימודים הקרובה לא תיפתח, שהילדים וההורים יישארו בבית, והחליטו במודע לא לשנות את המצב.
שביתה יכולה לשחוק את ארגוני העובדים, ולהראות שהממשלה ״עשתה הכול״ בשביל למצוא פתרונות ולחסוך כסף, ולמרות זאת נדחקה לפינה. פקידי האוצר לא ששים להזרים תקציבים מיוזמתם לעובדי מעמד הביניים, ולא רוצים שיווצר תקדים.
***
אם הגורמים הבכירים ביותר בממשלה לא יתערבו באופן מיידי, מערכת החינוך והמשק עלולים לספוג פגיעה קשה. בניגוד לשנים עברו, כסף הוא לא בעיה, והציבור הפעם רואה את זה בבירור. כ-10 מיליארד שקלים נמצאים כרגע בעובר ושב של המדינה, במקום גרעון. התקציב הזה הוא תוצאה של עודפי גביית מיסים הרבה מעל לצפי, בשנה האחרונה. העודפים מעל ליעד הגרעון מסתכמים בעשרות מיליארדים.
דרישות הסתדרות המורים לא השתנו בחודשים האחרונים: העלאת שכר המורים החדשים מ-6,800 ל-10,000 שקלים, כדי לגרום לצעירים איכותיים ומוכשרים להשתלב במקצוע; והעלאת שכר למורים הוותיקים, שתפצה על שחיקת השכר מאז ההסכם הקודם ועליית המחירים במדינה.
באוצר לא חותרים בינתיים להסכם. הם עדיין עסוקים בתרגילי הסחות דעת, ובניסיון ליצור הפרד ומשול בין המורים הצעירים לוותיקים. מטרתם היא ביטול מבנה השכר הקיים במקצוע ההוראה, שמורכב משנות ותק, התקדמות מקצועית והכשרה. הם מדברים על גיוס ״טאלנטים״, חוזים אישיים ושינוי יסודי בחינוך הציבורי, למרות שאינם מבינים בזה דבר.
התרגילים האלה הם הסחת דעת מהעיקר, העלאת שכר המורים לאורך כל שדרות המערכת. המדינה צריכה להקצות לכך מיליארדים, וזו החלטה של ראש הממשלה ושר האוצר לעשות זאת. בהיעדר החלטה, הם מובילים בעיניים פקוחות לעימות עם המורים.
ייתכן שלפיד וליברמן חושבים שבלחץ התקשורת וההורים הזועמים, המורים יתקפלו ויוותרו על חלק מדרישותיהם. אבל כרגע נראה שהסתדרות המורים נחושה בדרישותיה. והכול אומר: שביתה.
***
שר האוצר ניסה ביוני, לפני סוף שנת הלימודים, לגייס את הסייעות בשביל לשבור את שביתת המורים, אבל נתקל בחומה בצורה מצד ההסתדרות המאגדת אותן. גם לסייעות יש סכסוכי עבודה פתוחים עם המדינה, שכרן צריך לעלות, וגם שם ייתכן עימות עם הממשלה.
לצד הגנים ובתי הספר היסודיים מתהווה משבר נוסף: מעונות היום המפוקחים מגיל לידה עד שלוש. רבע מהילדים בגילים הללו מטופלים במעונות המפוקחים, שדורשים כבר שנים להעלות את שכר המטפלות-מחנכות, כדי להתמודד עם משבר כוח אדם חמור שהחריף מאז הקורונה.
אחרי מאבק של שבוע באוקטובר האחרון, הן קיבלו הבטחה שמחיר המעונות שנקבע על ידי הממשלה ייבחן מחדש כדי לאפשר לארגונים המפעילים להעלות את שכר המטפלות, אך מסקנות ועדת המחירים בנושא לא כללו העלאה בשכר. במעונות מזהירים שלא יוכלו לפתוח את שנת הלימודים ב-1 בספטמבר.
הפתרון למשבר הזה פשוט בהרבה משכר המורים – הסכמת הממשלה להעלאת המחיר, ובמקביל תוספת של כמה מאות מיליוני שקלים לכספי הסבסוד שהממשלה מעבירה להורי הילדים במעונות, כך שהעלאת המחיר לא תיפול עליהם. אבל גם את המהלך הפשוט הזה, באוצר ובמשרד החינוך מסרבים לעשות.
***
תרדמת הקיץ עלולה להטעות. מערכת החינוך נמצאת במספר משברים גדולים בו זמנית. ממשלת ישראל לא מציעה שום פתרון, וזה הולך להתפוצץ עוד שבועיים.
