תקיפת אנשי צוות רפואי ואנשי כוחות הצלה תוגדר כתקיפה בנסיבות מחמירות של עובד ציבור, עבירה שהעונש המרבי עליה הוא חמש שנות מאסר, לפי הצעת חוק שאישרה היום (שני) בקריאה ראשונה מליאת הכנסת. זאת לעומת המצב כיום בו העונש המרבי על תקיפת איש צוות רפואי הוא שלוש שנות מאסר. הצעת החוק עברה בתמיכת 16 חברי כנסת ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לוועדת הכנסת שתקבע את הוועדה שבה היא תידון.

היוזמה להחמרת ענישה נובעת מריבוי מקרי תקיפה של אנשי צוותים רפואיים, בראשם מקרה התקיפה החמור של רופא ואחיות בהדסה הר הצופים במאי האחרון על ידי משפחת מטופל שנפטר, שהוביל לשביתת רופאים שנמשכה יומיים. היא אחד משורת צעדים שהתחייב שר המשפטים, גדעון סער, לקדם כדי למנוע אלימות כלפי עובדי הצוותים הרפואיים.

החמרת ענישה על כל תקיפה, לא רק במקרי חירום

כיום קובע חוק העונשין עונש מאסר של שלוש שנים על תקיפת עובד ציבור, וחמש שנים אם מתקיימת 'נסיבה מחמירה' שבה עובד הציבור היה 'עובד חירום' שמטפל באדם בסכנת חיים או סכנה חמורה לשלמות הגוף. עובד חירום הוגדר בחוק כרופא, סטז'ר, אח, מיילד, חובש, מי שממלא תפקיד במד"א, או אדם אחר הממלא תפקיד בחדר מיון.

לפי ההצעה, תקיפת מטפל או ממלא תפקיד בארגון תוגדר כנסיבה חמורה בכל עת שבו הוא מעניק טיפול רפואי, ולא רק במקרים של סכנת חיים או סכנה חמורה לשלמות הגוף של המטופל.

התיקון מבקש להרחיב את ה'נסיבה המחמירה' בשני מובנים: האחד, הנסיבה תחול על תקיפת עובד ציבור שהוא מטפל או ממלא תפקיד בארגון חירום והצלה טרום אישפוז, ולא רק מי שהוגדר כעובד חירום. ההרחבה השנייה היא שהנסיבה המחמירה תחול בכל מצב בו המטפל מעניק טיפול רפואי, גם אם לאותו אדם לא נשקפת סכנת חיים או סכנה חמורה.

במשרד המשפטים ציינו שמבדיקה מול מערכת התביעה עולה שמקרי תקיפה רבים המבוצעים כלפי אנשי צוות רפואי אינם נכללים בנסיבה הקיימת היום, הן מאחר שמותקפים עובדי ציבור מטפלים אשר אינם נכללים בהגדרה של עובד חירום, והן מאחר שהתקיפות מתרחשות בעת טיפול רפואי שאינו חירומי.

החוק מציע להותיר את הנסיבה המחמירה של תקיפת עובד ציבור הממלא תפקיד בחדר מיון ללא שינוי. לפי משרד המשפטים, הסיבה לכך היא שכל מי שנמצא בחדר מיון תפקידו להיות זמין למתן טיפול מיידי למקרי חירום, ועל כן תקיפת עובד כאמור פוגעת באפשרות להעניק טיפול במצבי חירום למטופלים הנמצאים בסכנת חיים או בסכנה חמורה אחרת לבריאותם.

עם זאת ההצעה אינה כוללת את החלת ה'נסיבה המחמירה' על עובדים בארגוני בריאות שאינם אנשי טיפול, כמו למשל מזכירות, עובדי מנהלה או מאבטחים, למרות שגם הם נמצאים בסיכון לאלימות.

עוד מוצע להרחיב את ההגדרות של מטפל וטיפול רפואי באמצעות הפנייה לחוק זכויות החולה (התשנ"ו-1966). "הרחבת הנסיבה המחמירה תיתן ביטוי ראוי לחומרת הפגיעה בערך המוגן שבאה לידי ביטוי בתקיפת אדם שמעניק טיפול רפואי", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "במקרים כאלה נגרמת פגיעה הן לנתקף עובד הציבור והן לאדם המטופל, שהתקיפה מונעת ממנו לקבל את הטיפול שנדרש לו, גם אם הטיפול הוא לא טיפול מציל חיים".

משרד המשפטים: "עונש חמור יותר לפגיעה בערך המוגן שבאה לידי ביטוי בתקיפת אדם המעניק טיפול רפואי"

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר ש"בשנים האחרונות אנו עדים למקרים רבים של תקיפת צוותים רפואיים בין כותלי בתי חולים, ובמרפאות במוקדים לרפואה הקהילתית במהלך הענקת טיפול רפואי. צוותים רפואיים העובדים לילות כימים בתנאי לחץ ובתנאי מחסור בכוח אדם, מוצאים את עצמם מותקפים במהלך עבודתם, באופן שפוגע בהם ובציבור המטופלים. אירועים כאלה מתרחשים לאחרונה באופן תדיר, ופוגעים בצוותים הרפואיים, בביטחונם במקום עבודתם, בשירות הניתן למטופלים אחרים, וגורמים לאווירה מתוחה בבתי החולים והמרפאות.

עוד נכתב ש"הצעה זו נועדה להרחיב את הנסיבה המחמירה הקיימת היום לתקיפת צוות רפואי, בהתאם לעיקרון ההלימה, על מנת לתת ביטוי ראוי באמצעות עונש חמור יותר לפגיעה בערך המוגן שבאה לידי ביטוי בתקיפת אדם המעניק טיפול רפואי. במקרים כאלה נגרמת הן פגיעה לנתקף עובד הציבור והן לאדם המטופל אשר התקיפה מונעת ממנו לקבל את הטיפול הנדרש לו, גם אם הטיפול אינו טיפול מציל חיים. התיקון המוצע יאפשר לנסיבה המחמירה לחול על מקרים נוספים של תקיפת צוותים רפואיים ומטפלים המעניקים שירות לציבור."

המהלכים הנוספים להפחתת האלימות: תגבור שוטרים ומאבטחים

למרות שבהסתדרות הרפואית ובהסתדרות האחיות דרשו לאורך השנים להחמיר את הענישה, מיעוט ממקרי התקיפה מגיע לכדי כתב אישום והרשעה. רק בעקבות התקיפה החמורה בהדסה אושרה החלטת ממשלה שמרחיבה את הצבת השוטרים בבתי החולים, מהלך שהוכח כמצמצם אלימות. עם זאת, בניגוד לסיכום עם הסתדרות האחיות ולהמלצות ועדת מור-יוסף שדנה בדרכים לצמצום האלימות, השוטרים לא יוצבו בבתי החולים 24 שעות ביממה.

מהלך נדרש נוסף הוא תגבור המאבטחים בבתי החולים והרחבת סמכויותיהם. בתי החולים מתקשים לגייס מאבטחים עקב השכר הנמוך, ובמשרד הבריאות פועלים לשנות את המכרזים הקיימים כדי להעלות את שכר המאבטחים.