דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

יועץ השר לביטחון פנים: "תוך שנה וחצי המציאות בתחום העבירות החקלאיות תשתנה משמעותית"

סא"ל (במיל') ניר סגל ל'דבר' על התוכנית למיגור הפשיעה החקלאית: "לא יכול להיות פה מערב פרוע, וכל הארגונים יודעים את זה" | התכנית תכלול הקמת יחידות שיטור ואכיפה במועצות, מוקדי מעקב, וגיוס מסיבי ליחידות המתנדבים של מג"ב

יחידת שיטור מועצתית בני-שמעון. "המדינה חוזרת לקחת את האחריות על המרחב הכפרי. אנחנו מדברים על שינוי תפיסתי ומשאבי"  (צילום: דנה שמח)
יחידת שיטור מועצתית בני-שמעון. "המדינה חוזרת לקחת את האחריות על המרחב הכפרי. אנחנו מדברים על שינוי תפיסתי ומשאבי" (צילום: דנה שמח)
מאיה רונן

הפשיעה החקלאית בישראל הפכה כבר מזמן מכת מדינה. הנזקים הישירים והעקיפים שלה נאמדים ביותר מ-2 מיליארד שקלים בשנה ובשל בעיות בירוקרטיה וחוסר אמון במערכת האכיפה, חקלאים רבים נמנעים לדווח על פגיעה בתוצרת החקלאית.

"במשך הרבה שנים היה בתחום הזה ואקום גדול", אומר ל'דבר' יועץ השר לביטחון פנים לטיפול בפשיעה החקלאית, סא"ל במילואים ניר סגל. "ככל שהמדינה משכה את ידיה והדירה רגליה מהמרחב הכפרי, הלכה והתערערה הפרדיגמה הבסיסית בנוגע לתפקידה של המדינה".

ניר סגל (צילום: אלבום פרטי)
ניר סגל (צילום: אלבום פרטי)

סגל, בן קיבוץ גבעת ברנר, מכיר את הנושא מקרוב. "זה נושא שמעיק עלי כבר הרבה זמן ועכשיו יש לי הזדמנות להשפיע עליו. לשנות את הגישה אליו. זה יהיה שינוי מהיר, לא תהליך שייקח שנים".

לדבריו כל התוכניות ישימות, "המדינה חוזרת לקחת את האחריות על המרחב הכפרי. אנחנו מדברים על שינוי תפיסתי ושינוי משאבי; הקצאה משמעותית של תקציבים להצטיידות באמצעים טקטיים, כלי רכב ומימון פקחים ליחידות".

התוכנית: "נוכחות, זמינות וסמכות"

באמצע אוגוסט יתחילו לפעול בצפון הארץ שתי יחידות שיטור, על בסיס המודל של השיטור העירוני. בסוף אוגוסט יופעלו שלוש יחידות נוספות בדרום.  בנוסף, במהלך 2022 יוקמו מוקדי מעקב מועצתיים לניטור של שטחים חקלאיים. "מועצה שיש בה שיטור מועצתי ומוקד סוגרת חלק גדול מהבעיות של העבירות החקלאיות. במידה ויהיו עבירות, נוכל להשיג תיעוד ולתפוס את המבצעים. זה ישנה בצורה דראסטית את מצב החקלאים. הנוכחות, הזמינות והסמכות. יש הכל, רק צריך לדעת איך להפעיל אותם".

רכבי שטח בפעילות אכיפה. "מדובר בכוח שגדול פי 5-4 ממה שהיה בכל מועצה בשנים האחרונות" (צילום: משרד לביטחון פנים)
רכבי שטח בפעילות אכיפה. "מדובר בכוח שגדול פי 5-4 ממה שהיה בכל מועצה בשנים האחרונות" (צילום: משרד לביטחון פנים)

יחידת שיטור מועצתית היא כוח של 7 שוטרים ו-4 פקחים בעלי סמכויות מלאות בכל מועצה. "מדובר בכוח שגדול פי 5-4 ממה שהיה בכל מועצה בשנים האחרונות", מדגיש סגל. "היחידה עובדת 24/7 ומצוידת בכלי רכב, נשק, מערכות קשר וסמכויות אכיפה. אנחנו מביאים ליחידות האלה שוטרים מנוסים שעוברים הכשרה נוספת של כמה שבועות, כך שניתן להכניס אותם ישר לפעילות. בתקנים החדשים שקיבלנו יאיישו יחידות אחרות של מג"ב".

לדבריו, המשרד לביטחון פנים יממן ליחידות הללו הצטיידות באמצעים טקטיים, כלי רכב ויסייע למועצות במימון הפקחים. "אני צופה שבסוף 2022 יהיו כבר פיילוט של 4-3 מוקדים", אומר סגל, "המשרד ישתתף במימון מצלמות וגלאים במרחב החקלאי, על צירי תנועה, במקומות שידועים כמועדים כמו: לולים, רפתות, סככות טרקטורים ומתבנים ובתקופות מועדות לעבירות חקלאיות כמו תקופת הקטיף. הכל בהתאם לאיומים ולניתוח השטח שנעשה".

"החקלאים צריכים לישון בשקט"

"יש כאן גם מענה לנושא הפרוטקשן", אומר סגל. "העבריינים ידעו שרואים אותם, שומעים אותם ושאפשר לתפוס אותם 15-10 דקות אחרי שנכנסו לשטח. יש לנו אחריות לשמור על החקלאים במדינת ישראל ולדאוג שהם יוכלו לישון בשקט בלילה, בלי לדאוג אם מכלי התפוזים שהשאירו בשטח יהיו שם למחרת".

מרבית התוכניות עליהן מדבר סגל כבר יצאו לדרך. השינוי המרכזי נעוץ בהחזרת משמר

פשיטה של שוטרי משמר הגבול נגד עברייני פשיעה חקלאית בצפון הארץ (צילום ארכיון: משמר הגבול)
פשיטה של שוטרי משמר הגבול נגד עברייני פשיעה חקלאית בצפון הארץ (צילום ארכיון: משמר הגבול)

הגבול למרחב הכפרי והגדרת יעדים ספציפיים לטיפול בתחום העבירות החקלאיות. "מאז פירוק המפקדות הכפריות והניתוק מסיירות הביטחון של המועצות הצטמצמה מאוד הפעילות", הוא אומר, "אבל להחזיר את מג"ב למרחב הכפרי דורש שינוי כל המבנה הארגוני של הפעולה במועצות".

מדובר בשינוי משמעותי במדיניות ההפעלה. פעילות מג"ב במרחב הכפרי מתבצעת בפריסה ארצית של ימ"רים (יחידות מרכזיות) וכוללת הפעלת יחידות טכנולוגיות (בינה) ויחידות ארציות מיוחדות. בכל המועצות האזוריות במדינת ישראל פועלים מש"קים מועצתיים, וגם דרג הביניים המחבר למפקדת הימ"ר חוזק משמעותית ברמת הקבע והסדיר.

"סביבת חיים מוגנת ומרחב ביטחון אישי וקהילתי"

במאי השנה התחיל פיילוט במועצה האזורית בני-שמעון. גיל לפיד, מקיבוץ דביר. מנהל את התפעול של היחידה. "המטרה שלנו היא ליצור סביבת חיים מוגנת ולאפשר מרחב ביטחון אישי וקהילתי", הוא מספר. "את תוכנית העבודה בנה ראש הרשות, מתוך המפגש עם התושבים".

גיל לפיד: "אף תחנת משטרה עירונית באזור לא הייתה פנויה להתעסק בטרקטור שנגנב מהשדה" (צילום: יקיר אסידו)
גיל לפיד: "אף תחנת משטרה עירונית באזור לא הייתה פנויה להתעסק בטרקטור שנגנב מהשדה" (צילום: יקיר אסידו)

היחידה מרבה להסתובב בשטח הפתוח ולהראות נוכחות. "לפני הפיילוט היו במועצה שני פקחים בלבד שעסקו בעיקר ברישוי עסקים ובאיכות הסביבה. לא היה להם שום סיכוי להיות נוכחים בכל השטח. אף תחנת משטרה עירונית באזור לא הייתה פנויה להתעסק בטרקטור שנגנב מהשדה וכל מנהל גד"ש היה מחפש מישהו שיעזור לו".

"עוד לא הכל מהודק", הוא אומר, "אבל זה פיילוט, חלק מהמטרה זה ללמוד איך הכי נכון וטוב לפעול. בינתיים זה שינוי דרמטי, לא רק עניין של אווירה. סופסוף יש כתובת קונקרטית שהיא לא המדינה או המשטרה. יש יחידה ספציפית וזמינה שתיתן מענה לבעיות מהסוג שהוא מתמודד איתן. עדיין מוקדם להגיד, אבל יש דברים שכבר רואים, כמו הסטת בעלי חיים מהכבישים".

"מצב שבו ארגונים אזרחיים מתארגנים למניעת פשע הוא אינו תקין"

נושא נוסף שסגל נקרא אליו הוא הקמת התארגנויות פרטיות לשמירה על השטחים החקלאיים ולהרתעת העבריינים. תופעה שמבקר המדינה כתב עליה: "מצב שבו החקלאים נאלצים להיעזר בגופים התנדבותיים ובהתארגנויות מקומיות למניעת פשיעה אינו מצב תקין ואין בו כדי להסיר מהמשטרה את נטל הטיפול בפשיעה החקלאית ומניעתה".

"לוואקום שנוצר נכנסו ארגונים שניסו בצורה כזאת או אחרת לסייע לחקלאים", אומר סגל. "הסיוע שלהם מבורך, אבל בסופו של דבר לארגונים האלה אין סמכויות לאכוף ובסופו של דבר, בנושא בטחון הפנים יש גוף אחד שהוא בעל האחריות והסמכות וזו משטרת ישראל".

"חשוב לזכור שלמתנדב אין שום סמכות לשום דבר. במקרה הטוב הוא יכול להסתובב או להתריע ולהזעיק את כוחות הביטחון ובזה אני רואה תרומה מאוד חשובה. את זה כולם יודעים ומבינים", הוא מוסיף, "לא יכול להיות פה מערב פרוע וכל הארגונים יודעים את זה".

מג"ב הוא ארגון ממלכתי, שמחויב למדינת ישראל

סגל מעוניין שכל אותם מתנדבים יתגייסו ליחידות המתמי"ד (מתנדבים במדים). "יש לנו 8,000 מתנדבים שפועלים בשגרה במועצות האזוריות ואנחנו קוראים לכולם להצטרף אלינו. מג"ב הוא ארגון ממלכתי, המפקדים מחויבים למדינת ישראל ויודעים בדיוק איפה הם נמצאים. יש מפקד אחד שהוא מפקד מג"ב ותחתיו המפקדים שלו".

"אם התוכניות ימומשו", מסכם סגל, "אז תוך שנה וחצי-שנתיים המציאות בתחום העבירות החקלאיות והביטחון במרחב הכפרי תשתנה וכולם ירגישו את זה בצורה משמעותית. המדינה חוזרת לקחת אחריות על מה שצריך להיות באחריותה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!