משרד האוצר פרסם (רביעי) את ׳הנומרטור׳, תכנית התקציב הרב שנתית לשנים 2023 עד 2025. הגרעון של מדינת ישראל צפוי להיות אפסי בשלוש השנים הקרובות על פי התחזיות, אבל במשרד האוצר טוענים בכל זאת שיידרשו קיצוצים של עשרות מיליארדי שקלים בכל שנה, בגלל חוקי ההוצאה.
הנומרטור הוא מסמך שמשווה בין הוצאות הממשלה ושני החוקים שמגבילים את ההוצאה: יעד הגרעון וחוק מסגרות התקציב. בשנים האחרונות נמתחה ביקורת רבה על החוקים הללו, ובפועל האוצר משנה אותם מידי שנה כי הקיצוץ בהשקעות המדינה עמוק מידי. אלא שבאוצר מתעקשים שהשימוש בחוקים המגבילים הכרחי.
בפתח המסמך צירף האוצר שיעור קצר בכלכלה, בו מוסברת מדיניות פיסקלית אנטי מחזורית. משמעות המדיניות הזו היא שהמדינה צריכה להשקיע בזמן של ירידה במחזור העסקים, ולצמצם בתקציב בזמן של גאות כלכלית. לפיכך, באוצר מגיעים למסקנה שלאחר ההוצאות הגדולות בזמן הקורונה, הגיע הזמן לצמצום תקציבי.
״גידול החוב מבטא העמסה של עלויות ההתמודדות עם המגפה על הדורות הבאים ומוביל להכבדת תשלומי הריבית והחזרי החוב״, כתבו באוצר. ״כעת, על מנת להעניק יציבות למשק ולהקל את הנטל שהועמס על הדורות הבאים, יש לנקוט במדיניות א-מחזורית ולחזור לתוואי צמיחת הוצאות קבוע״.
דברי האוצר באים על רקע נתוני חוב נמוכים של ישראל ביחס למדינות המפותחות. יחס החוב תוצר של ישראל הוא מהנמוכים במערב, המשיך להצטמצם ב-2021, ועומד על 68% בלבד לעומת 95% בקירוב במדינות ה-OECD.
לפי התחזית העדכנית, שלוקחת בחשבון את הגידול שחל בהכנסות המדינה, בשנת 2023 צפוי הגרעון לעמוד על 0.5%, ובשנים 2024 ו-2025 לא צפוי גרעון בכלל. זאת למרות שחוק הגרעון, שנועד להקטין את הוצאות המדינה, מאפשר גרעון של 1.75% עד 2.75%, בכל שנה.
3 שנים עם גרעון אפסי הוא מצב חסר תקדים בכלכלה הישראלית, ויוצא דופן ברמה הבינלאומית. למרות זאת, באוצר טוענים שיידרשו קיצוצים תקציביים, על מנת לעמוד בכלל ההוצאה השני: חוק המסגרות.
בשונה מהגרעון, חוק המסגרות אינו לוקח בחשבון את הגידול בהכנסות המדינה, ומאפשר גידול קבוע לפי נוסחה עיוורת של הוצאות המדינה. החוק דורש קיצוץ של 20.1 מיליארד שקלים ב-2023, 20.6 מיליארד שקלים ב-2024, ו-22 מיליארד שקלים ב-2025. סך הכול קיצוץ של 62.7 מיליארד שקלים מתקציב המדינה תוך שלוש שנים.
״פער זה מצריך צעדי התכנסות מצד הממשלה״, נכתב במסמך הנומרטור, ״צעדי ההתכנסות האפשריים בצד ההוצאה הם הפחתה של הוצאות הממשלה בתחומים האזרחיים או הביטחוניים״.
