"לאנשים יש כל מיני דעות קדומות על תרנגולות: שזה מסריח, מביא מחלות, שזה מושך נחשים, מושך עכברים וחולדות. רובם לא יודעים שתרנגולות הן יצור אינטליגנטי שיודע לתת חיבה. יצור מקסים. כשלומדים להכיר אותן מקרוב מבינים כמה שהגידול בתנאים ביתיים עושה להם טוב", אומר אלכס קצ'אן הלוי, ונראה שהוא יודע על מה הוא מדבר.

קצ'אן הלוי (51), אב ל-2, גר בשדה אליעזר בעמק החולה. כבר 20 שנה שהוא עוסק בפרמקלצ'ר – חקלאות בת-קיימא. לאורך השנים הקים את האקדמיה לפרמקלצ'ר בישראל, ופיתח תוכנית הכשרה אקדמית למבוגרים באקו-חקלאות כמקצוע מוכר במכללת ספיר ובגן הבוטני בירושלים. הוא מלמד ילדים, נוער ומבוגרים הכול על גידול מזון ביתי: איך להצמיח ירקות אורגניים בגינה, להקים כוורת דבורים ביתית ולגדל תרנגולות לביצי חופש בחצר הבית. לחקלאות הגיע מתחום משיק: הגישה הוודית לבריאות (איור-וודה) שבה הוא מטפל.

הוא מלמד גידול ביתי של תרנגולות לביצי חופש בקורס מקוון. עד היום למדו אצלו מאות אנשים שהקימו לול משלהם בחצר הבית. "במחזור הראשון למדו 88 אנשים. המחזור הנוכחי הוא כבר המחזור הרביעי. מגיעים בני כל הגילים, מכל העיסוקים. יש בחור בן 18 ויש פנסיונרים, נשים, גברים, יהודים, ערבים, צ'רקסים. זה מדבר לכולם. יש אנשים שעוסקים במקצוע חופשי כמו הייטק או רפואה ותמיד היה להם רצון לגדל תרנגולות. הקורס הזה עוזר לאנשים לממש את החלום הזה. אני מקבל עליו תגובות מאוד טובות".

כבר כמה שנים שבחצרות אחוריות בעיר וביישובים כפריים צומחים לולים קטנים. יותר ויותר אנשים פונים לגידול תרנגולות בלול ביתי. מי מטעמי בריאות, מי מתוך רצון להתחבר קצת לטבע בתוך כל הבטון והאספלט של העיר, ומי כדי לא לרדוף אחרי קרטוני ביצים בסופרמרקטים ברחבי הארץ. בתקופת הקורונה והסגרים הטרנד תפס תאוצה וחרדת המחסור בביצים הביאו לתנופה בהקמת לולים ביתיים. בשנים האחרונות הוקמו קבוצות פייסבוק של חובבים ואנשי מקצוע והמחיר של תרנגולות בלאדי, הפשוטה, כמעט שילש את עצמו.

למה לגדל בבית תרנגולות?
"אתה מקבל ביצים הרבה יותר בריאות, עם צפיפות תזונתית יותר גבוהה, עם אומגה 3. אני אומר לאנשים: אתם יכולים לגדל תרנגולות אצלכם בבית, בשיטה פשוטה ובעלויות נמוכות, ולהרוויח תזונה בריאה והרבה ערכים נלווים".

"חווה ואדם": כמעט 20 שנה של חינוך סביבתי

קצ'אן חבר בצוות "חווה ואדם", חלקת גן עדן בקצה של מודיעין, במקום שבו השפלה מתחילה להתקמט והרי ירושלים  משתפלים. אפילו באמצע אוגוסט, כשהכול חום-צהוב והטרשים סביבה עומדים עירומים, ברור כמה המקום קסום. החווה הוקמה ב-2003 כחווה אקולוגית חינוכית שעוסקת בחינוך סביבתי וחברתי השייכת לעיר מודיעין במטרה להדגים אורך חיים מקיים. היא שואפת לעצמאות אקולוגית על ידי שימוש באנרגיה סולרית, טיפול עצמאי בפסולת, איסוף מי גשמים ומערכת מים אפורים, בנייה אקולוגית במגוון טכניקות, מיחזור וחקלאות אורגנית.

החווה מציעה מגוון קורסים, לימודי פרמקלצ'ר לילדי בתי ספר, מרחב טיפולי, סיורים והדרכות. המעורבות הקהילתית-חברתית של החווה כוללת פרויקטים התנדבותיים, גינון קהילתי ואירועים פתוחים לקהל הרחב. בחווה גרה קהילה מתחלפת של בני שירות וצעירים מרחבי הארץ שחיים ומיישמים את עקרונות הקיימות של החווה.

"אני עוסק בפרמקלצ'ר וקיימות מעשית כבר יותר מ-20 שנה", אומר קצ'אן הלוי, "כשחיפשתי חווה ליישם בה את הידע הרב שצברתי, מצאתי את 'חווה ואדם' וחברתי אליהם. כרגע הלול בחווה לא פעיל, כי המבנה לא היה בנוי בצורה מספקת. אני בונה בימים אלה לול תקין שיתמוך בגישה המקיימת, ויאפשר תנאי חיים הולמים לתרנגולות ולבאי החווה".

הצוות של "חווה ואדם" מנסה ליצור מודל לחיקוי לייצור מזון באופן קהילתי. "אנחנו רוצים ליצור מרכז לימוד בממשק שהוא אקולוגי, בגישת עיצוב של פרמקלצ'ר שהיא מאוד מסודרת. הקורסים הדיגיטליים הם ההתחלה של הדבר הזה".

למה בכלל לגדל את האוכל שלנו בעצמנו?
"יש הרבה סיבות. קודם כל הבריאות: ביצים הן אחד מהמקורות העשירים ביותר לאומגה 3, חומצה שומנית שהיא קריטית להתפתחות המוח. רוב הציבור אוכל היום ביצים שהן דלות באומגה 3 ו'עניות' ביחס למה שיכלו להיות. התרנגולות בלולים התעשייתיים אוכלות אוכל מעובד, לעומת אלה שבגידול הביתי שזוכות לאכול ירק, תולעים וחרקים ולכן הן מטילות ביצים יותר מזינות. אפשר לראות את זה בצבע החלמון: בביצים שאנחנו קונים בסופר החלמון צהוב חיוור, לעומת ביצים שאני מגדל אצלי בחצר שצבע החלמון שלהן הוא הרבה יותר כהה עד כדי כתום חזק. זה מצביע על ריכוז יותר גבוה של יסודות הזנה.

"באוכל שאנחנו אוכלים יש צפיפות תזונתית נמוכה שגורמת לתפקוד נמוך של הגוף, המוח, הפריון ומתוך כך גם על ההתנהגות והרגש. כל הדברים האלה קשורים לביוכימיה של הגוף שנובעת מהאיכות התזונתית הירודה של המזון. הפתרון מגיע מהאדמה. אנחנו כחברה חייבים להבין איך אנחנו לוקחים חתיכת אדמה ולומדים לייצר מזון על. כל עגבנייה, מלפפון, שסק, ביצה, יכולים להיות סופר-פוד אם ניתן להם את ההזדמנות. בארץ אנחנו קצת מפגרים בדבר הזה, אם כי יש פה התפתחויות מאוד יפות".

מה מטרת הקורסים?
"אני רוצה שאנשים ייכנסו ללול ויראו כמה הוא נחמד ונעים, אבל גם פשוט, ויגידו: 'כזה אני רוצה'. הקורסים שלי מדברים לחובב הביתי, אבל החלום שלי הוא שמתוך כל משפחה כזו שמגדלת לול ביתי, שהילדים שלה גדלים עם התרנגולות, נצמיח את הדור הבא של חקלאים קהילתיים.

"אם מסתכלים על מחירי המזון, מחירי הסחר הבינלאומי ושינויי האקלים מבינים שהכתובת כבר על הקיר. אנחנו אמנם המין השולט בעולם, אבל אנחנו בשום אופן לא מעל לטבע. אסור לנו להיות יהירים. לכן חשוב שנתחיל להצמיח מערכות מזון מקומיות, אקולוגיות שהן בנות-קיימא. אלה מערכות חכמות: משתמשות במעט אנרגיה מצד אחד, ומצד שני איכות התוצרת היא מאוד גבוהה. תזונתית, רוחנית, כשכל דבר מפרה את השני".

"אפשר ללמוד מהתרנגולות משהו על בני אדם"

יעל ממושב כפר טרומן (שמעדיפה להזדהות בשמה הפרטי בלבד), בת 66, היא בוגרת הקורס של קצ'אן הלוי. את הניסיונות הראשונים בגידול תרנגולות עשתה כשילדיה היו קטנים. הניסיון הראשון הסתיים במפח נפש לאחר שהתרנגולות נטרפו. לקורס המקוון הגיעה עם רקע של גידול ירקות בגישת הפרמקלצ'ר. "פתאום למדתי לעומק מה לעשות נגד טורפים וסוגים שונים. זה נתן לי ביטחון. אחרי הקורס של אלכס הזמנתי נגר ובניתי את הלול בדיוק כמו שהוא לימד. הבת שלי גרה בשכנות, ומאז הקורונה כל היחס לדברים שיש בהם קצת לכלוך או עלולים להביא מחלות מאוד השתנה. הנכדים אוהבים לשחק עם התרנגולות, כמה שמרשים להם".

את הקשר עם התרנגולות היא מתארת כאושר גדול וכמקור לתובנות על עולם האדם. "רוב הזמן הכיף הוא רק שלי. הקירבה והקשר עם בעלי החיים הוא נהדר. כשאני יוצאת בבוקר ובאה אליהן הן רצות לקראתי. זה מביא לי אושר ואני יודעת שזה לא רק כי אני נותנת להן אוכל. אני מסתכלת עליהן ולומדת מהן על היחסים. יש לי היום 17 תרנגולות משני סוגים. בהתחלה הקבוצות היו אגרסיביות אחת לשנייה, אבל כשהתחילו לדגור, הן דגרו ביחד ואחת בשביל השנייה, וממש הפכו ללהקה. אולי אפשר ללמוד מזה גם משהו גם על המדינה".

יעל למדה להבדיל בין התרנגולות ונתנה להן שמות. "בין שני הזכרים יש מערכת יחסים מורכבת, אחת כל הזמן רוצה להטיל ומחפשת מקום מתאים, אחת רצה אלי כשהיא רואה אותי. מעניין לראות את החיים שלהן כפרטים וכקבוצה. יש ימים שאני מביאה כיסא, מתיישבת בצל וצופה בהן.

"הביצים זה כיף גדול. הטעם של דברים שבאים ישר מהאדמה או מהתרנגולת הוא נהדר. זה נותן לי סיפוק אדיר. חוץ מזה, אני מודה שאני לא בטוחה כמה זמן העולם יחזיק מעמד ואם לא נגיע למצב קטסטרופלי עם שינויי האקלים שיש. זה טוב לדעת שאני יכולה לגדל לעצמי ירקות, תבלינים וביצים. זה נותן ביטחון. רק שלא נצטרך".

מדריך מקוצר להקמת לול ביתי

• חצר: מקום מוצל, מגודר, רחב מספיק שיאפשר לתרנגולות לרעות. "ככל שיקבלו יותר מרחב יהיו יותר מאושרות, אבל אפשר לגדל תרנגולות בשטח קטן, אז גם חצר קטנה מתאימה", מסביר קצ'אן הלוי.
• בניית לול: אפשר לקנות מוכן או לבנות מתקני מים ואוכל ממשטחים. "כל אחד וכישורי הנגרות שלו", אומר קצ'אן הלוי, "העיקר הוא שצריך הגנה מגשם ורוחות". מחירי לולים מוכנים נעים בין 1,250 שקלים ל-5,900 שקלים.
• אכלוס: לתרנגולות צריך להיות מים ומזון זמינים כל העת. מומלץ לתת להן גם שאריות מזון מהמטבח.
• איך מונעים מהם להעיר את השכנים? בוחרים זנים שקטים.
• ומה עם הריח? הסוד הוא לשים בלול שכבה עבה של רסק גזם שסופג את הצואה של התרנגולות. "מדי פעם שמים שכבה חדשה של רסק גזם, נסורת או עלים יבשים", מסביר קצ'אן הלוי. "נסורת אפשר להשיג חינם מנגריות כדי ליצור קרקע רכה שגם תצמצם את הריחות והזבובים".