אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון פרסם היום (ראשון) להערות הציבור תקנות חדשות. לפי הודעת האגף, התקנות נועדו להפחית את הנטל הרגולטורי על היצואנים הביטחוניים בשיווק של מוצרים בלתי מסווגים ולמקד עוד יותר את הפיקוח בנושאים רגישים ומסווגים.
לצד תיקון התקנות, תורחב בכ-50% רשימת המוצרים הבלתי מסווגים, שניתן יהיה לשווק ללא צורך בקבלת רישיון שיווק אל מול רשימה מוגדרת של מדינות; תורחב רשימת ״המדינות המותרות״, שייצוא מוצרים בלתי מסווגים אליהן יתאפשר ללא צורך בקבלת רישיון שיווק; ויחולו הקלות על פעולות שיווק בתערוכות ועל מתן שירותי תיקונים ותחזוקה מרחוק.
האגף נמנע מלפרסם את רשימת המדינות ואת סוגי הנשק שיותרו לשיווק.
"חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני קובע גם את סמכות אגף הפיקוח לפקח על העיסוק של ישראלים בתיווך בעסקאות נשק בין גורמים זרים, תחום שכנראה לא מעט בכירים לשעבר במערכת הביטחון עוסקים בו", אומר עו"ד איתי מק, פעיל נגד סחר בנשק. "החוק קובע שלצורך כך יש להתקין תקנות. מאז 2007 תקנות התיווך אינן מותקנות, ובמקום זאת, משרד הביטחון עוסק בכרסום במנגנונים הקיימים שכבר ממילא מוחלשים.
"במיוחד משרד הביטחון עוסק בריכוך הדרישה לרישיון שיווק, שנועדה לאפשר פיקוח על יצואנים כבר מהשלב הראשוני של יצירת קשר עם לקוח פוטנציאלי. נוסף על כך, כשלא מדובר בציוד פיזי, כמו רובים או מערכות רדאר, אלא בידע ביטחוני, לעתים במהלך פעולת השיווק עלול כבר להימסר המידע הביטחוני ללא רישיון ייצוא מתאים.
"במקום לראות בדרישת רישיון השיווק נטל, משרד הביטחון היה צריך לראות בדרישה דבר מבורך. השילוב של אי-התקנת תקנות תיווך יחד עם הריכוך המתמיד של דרישת רישיון השיווק, מעיד על התפיסה העצמית הלקויה של אגף הפיקוח במשרד הביטחון כגוף שאחראי לתת 'שירות לקוחות' לסוחרי הנשק ומערכות המעקב, במקום כגוף רגולטיבי".
"משרד הביטחון בכוונה תחילה לא מציין מדינות שאסור לשווק להן, מפאת סיבות שמקובלות בכל המדינות הדמוקרטיות", אומר ל'דבר' אלי יוסף, פעיל נגד סחר בנשק. "מדינות שמבצעות רצח עם, או פשעים נגד האנושות, מדינות שיש לכוחותיהן היתר לא לשמור על טוהר הנשק. המדיניות של ישראל היא לא לחשוף כלום. היא ההוכחה שאנחנו ממשיכים לחמש מדינות רצחניות. ללא שקיפות, ללא מנגנון לאיסוף מידע מאותן מדינות רצחניות.
"אנחנו מאשרים לעצמנו להעלים עין, וההשלכות: אלפי נשים ילדים וגברים נרצחים באתיופיה, במיאנמר, בקמרון, באוגנדה, בקונגו, בדרום סודאן – עם נשק שלנו, ולאחר אימונים שאנחנו נותנים לכוחות הרצחניים.
"אוגנדה ממשיכה להיות מדינה מתווכת להעברת נשק ישראלי לאזורי עימותים שמתרחש בהם רצח חפים מפשע. תעשייה צבאית ישראלית משווקת נשק על אדמת מיאנמר, לפי פרסומים זרים, מדינה שכוחותיה רוצחים חברי אופוזיציה ובני מיעוטים. באתיופיה ממשיכים להרעיב אוכלוסייה ולמנוע תרופות. הרצח לא נפסק.
"אבל משרד הביטחון ממשיך להקל על חברות הנשק. הפיקוח הוא לא על המדינות, אלא בדיקת ניירת של החברות. אין כאן פיקוח מוסרי, אנושי. רק ביורוקרטי, ריקני. ריק מאהבת האדם. לב של אבן".
הרב אבידן פרידמן, מייסד שותף ומנכ"ל עמותת ינשו"ף: "מצער מאד שהמסקנה היחידה מעבודת המטה של אפי היא להקל יותר על הייצוא, שבוע לאחר עוד פרסום על ייצוא נשק סייבר לרודן באוגנדה, שמתווסף לשורה ארוכה של פרסומים המעידים על הצורך הדחוף שאפ"י גם יחמיר את הפיקוח לידיים שעלולות לעשות בנשק שימוש לרעה. ינשו"ף קוראת לציבור וגם לחברי הכנסת להשמיע את קולם כדי שלא נמשיך להיות שותפים בהפרות חמורות של זכויות אדם הנעשות בנשק ישראלי מסביב לעולם".
