החלטת בנק ישראל אתמול (שני) להעלות את הריבית בחדות עד לרמה של 2%, עוררה עניין רב, ובצדק. מעבר לכך שמדובר בהחלטה חריגה, זו העלאת הריבית הגבוהה ביותר מאז 2002, והיא תשפיע על חייהם של מיליוני ישראלים דרך התייקרות המשכנתאות, התייקרות האשראי במשק והאטת הפעילות הכלכלית.

להעלאת הריבית בחדות, בשיעור של 0.75%, השפעה תודעתית גדולה, אבל יש לזכור שהנתון החשוב בסופו של דבר הוא גובה הריבית. שיעור של 2% אמנם הופך את הריבית לגבוהה ביותר בעשור האחרון, אבל זה עשור חריג מאוד של סביבת ריבית אפסית בארץ ובעולם. לא מדובר בריבית גבוהה במונחים היסטוריים, והשאלה המשפיעה באמת היא היכן  העלאת הריבית תיעצר.

***

בנק ישראל קובע את הריבית לפיה הבנקים נדרשים לשלם לו, וממנה נגזרות כל שאר הריביות במשק. כעת, ריבית הפריים, על בסיסה יחושב מחיר האשראי של הלוואות רבות, צפויה לעלות ל-3.5%.

עלייה זו עשויה לגרום לצרכנים לחשוב פעמיים האם לקנות רכב או לרכוש דירה, למשל. היא תגרום לבעל העסק לחשוב פעם נוספת האם לבצע השקעות ולהתרחב. עם זאת, לא בטוח שהריבית תגרום להאטה ניכרת של צמיחת המשק. עד להורדת הריבית ב-2012, שהגיעה על רקע ירידת הריביות בעולם בעקבות המשבר הכלכלי של 2008, עמדה הריבית לרוב על שיעור גבוה יותר מ-2%.

כך לדוגמה, ב-2007, לפני משבר הסאב פריים, עמדה בממוצע ריבית בנק ישראל על כמעט 4%. ב-2002, לפני 20 שנים, בנק ישראל ניסה להילחם באינפלציה והריבית עמדה בממוצע על 7.5%.

באותה תקופה היתה בארץ סביבה כלכלית שונה, אבל ההשלכות של גובה הריבית, היו דומות. ריבית שגובהה נמוך מגובה האינפלציה, נחשבת עדיין לריבית שלילית. החזקת הכסף בחסכון, לא מפצה על אובדן הערך שלו.

לשאלה מה היא ריבית גבוהה אין תשובה מוחלטת, אולי מלבד במבחן התוצאה: ריבית גבוהה היא כזו שגורמת לאנשים ולמוסדות ללוות הרבה פחות כסף, ולהיות הרבה יותר זהירים. זהירות גדולה משמעותה כלכלה איטית, ובסופו של דבר פחות מקומות עבודה, פיתוח ומחקר. בנק ישראל מנסה לנווט את הדפרסיה הציבורית בצורה שתדכא את עליית המחירים, מבלי לשקוע לקיפאון כלכלי עמוק.

***

העלאת הריבית מוסברת על ידי בנק ישראל, באמצעות נתוני האינפלציה והצמיחה הגבוהים, אבל אפשר גם להסביר אותה בצורה פשוטה יותר: בנק ישראל מנסה לשמור על הקצב.

הבנק המרכזי של ארה״ב, הפדרל ריזרב, הוא זה שקובע את הטון ביחס להעלאת הריבית, והוא עשה זאת בחדות בחודשים האחרונים. בנק ישראל שומר על פער של כ-0.5 נקודות האחוז מהריבית האמריקאית, שככל הנראה תמשיך לעלות. לצד זאת, בארה"ב האינפלציה ירדה לראשונה מזה מספר חודשים, ואולי מעידה על נקודת מפנה.

על פי התחזיות של בנק ישראל, הריבית תעלה עד לרמה של 2.75% בסוף שנת 2023. בבנק הפועלים פסימיים יותר וצופים ריבית של 3% תוך שנה. ברמות כאלה, ובהנחה שהאינפלציה תרד, סביר שלריבית כבר תהיה השפעה גדולה יותר על הפעילות במשק.

לפי משנתו של בנק ישראל, נתוני המשק מאפשרים לו להמשיך לעלות ריבית בלי לקרב את ישראל למשבר, וכך להימנע מפער ריביות עם ארה"ב והעולם. את המחיר משלמים רוכשי הבתים, החייבים, והעסקים שתלויים באשראי. הריבית מתקרבת לטריטוריה בעייתית יותר, בו היא יכולה ליצור הכבדה של ממש על המשק.

המבחן הגדול יהיה אם בנק ישראל יעז להתנתק מארה"ב ברגע הנכון, להקפיא את הריבית או אף להורידה במקרה שהתנאים המקומיים לא יצדיקו זאת יותר.