הערכות חדשות של קרן המטבע העולמית מנבאות קפיצה בהכנסות מגז ונפט למדינות המפרץ כתוצאה מעליות מחירי האנרגיה. בתחזית המעודכנת של הקרן, הכנסות בסך 1.3 טריליון דולרים נוספו למדינות עשירות במשאבי אנרגיה עד שנת 2026, בהשוואה לתחזית הקרן מלפני פלישת רוסיה לאוקראינה. בין המרוויחות: ערב הסעודית, קטאר, בחריין, איחוד האמירויות, עומאן, עיראק, ואיראן.
הערכות הקרן מבוססות על הזינוק במחירי האנרגיה כתוצאה מהמלחמה באוקראינה, אך חשוב לזכור שמגמת העלייה של מחירי האנרגיה החלה כבר ב-2021, ושהמחירים כבר חזרו לרמתם לפני הפלישה. במילים אחרות, הפלישה לאוקראינה לא מספיקה בשביל להסביר את ההערכה המחודשת.
המחיר לחבית נפט, לפני פרוץ המלחמה, עמד על 60 דולרים. לאחר שצנח עד לרמה שלילית במהלך המלחמה, הוא שב לרמתו כבר בפברואר 2021. עד סוף 2021, המחיר כבר הגיע ל-75 דולרים. בסוף ינואר, חודש לפני הפלישה, המחיר הגיע ל-85 דולרים לחבית, עלייה של מעל 40% ביחס למחיר הנפט טרם פרוץ המלחמה.
לאחר הפלישה המחירים זינקו עד לשיא של 120 דולרים לחבית במרץ ושוב ביוני. אך מאז המחירים ירדו לכ-90 דולרים לחבית, מחיר דומה למחיר ערב הפלישה, וגבוה בהרבה בהשוואה למחיר שלפני פרוץ המלחמה.
כהרגלה, הקרן המליצה על איפוק בשימוש בהכנסות המוגדלות והזהירה מהסתמכות על הכנסות מגז טבעי ונפט נוכח התנודתיות במחירים. הקרן מתריעה משימוש עודף בהכנסות שיוביל למחסור במקרה של ירידות מהירות במחירי הנפט, ומציעה לאגור עודפים בדולרים ובנכסים נזילים (נכסים שניתן בקלות ובמהירות להמירם חזרה לדולרים) בזמן שהמחירים גבוהים. עודפים אלו שישמשו את המדינות כאשר המחירים ירדו.
ההכנסות הנוספות יזינו את קרנות ההון הלאומיות השונות ומעניין לראות כיצד אלו ישתמשו בהן. ההבחנה המרכזית היא בין השקעות בפרויקטים יצרניים מקומיים לרכישת נכסים בינלאומיים, כגון אגרות חוב ומניות, במטרה להרוויח מעליית הערך שלהם. קרן ההשקעות הציבורית של ערב הסעודית בולטת בנטייתה להשקיע במודרניזציה ויצרנות.
דוגמא מעניינת לפעלתנות הסעודית היא מערך ייצור ההידרוגן, אליו הקרן מתכננת לגייס השקעות בסך 36 מיליארד דולר עד 2030. ההידרוגן מהווה מקור אנרגיה חליפי לדלקים הפוסיליים, וסעודיה מתכננת למצב עצמה כיצרנית הידרוגן מובילה, ובכך לייצר תחליף למקורות ההכנסה המרכזיים שלה, אשר התלות בהם נהפכת יותר ויותר רעועה עם הלחץ הגובר למעבר לאנרגיות ירוקות.
