דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מסים

כלכלת ארה"ב / העלאת המסים על העשירים שהנהיג אובמה לא פגעה בכלכלת ארה"ב

כך על פי מחקר שפורסם אתמול (ה'). לטענת החוקר, עליית שיעור המס המקסימלי על הכנסות, רווחים ודיבידנדים לא פגעה בצמיחה וגם לא בחלקם של העשירים בהכנסה הלאומית. מה זה אומר על תכניות המס שהציגו המועמדים לנשיאות?

ברק אובמה בנשף השבעתו לנשיא ה-44 של ארה״ב (צילום ארכיון: סוכנות AP).
ברק אובמה בנשף השבעתו לנשיא ה-44 של ארה״ב (צילום ארכיון: סוכנות AP).

העלאת שיעור המס על בעלי ההכנסות הגבוהות בארה"ב, עליה החליט הנשיא ברק אובמה בשנת 2013, לא האטה את העלייה בשיעור ההכנסות שלהם ולא פגעה בכלכלה האמריקנית. כך עולה ממחקר שפורסם אתמול (חמישי) ונוגע לאחד מהנושאים המרכזיים של המירוץ העכשווי לנשיאות.

האחוזון העליון של המשתכרים בארה"ב הצליח להגדיל את חלקו בהכנסה הלאומית הכוללת בכמעט אותו קצב לפני ואחרי עליית המס, כך טוען עורך המחקר, עמנואל סאאז, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה.

תוצאות המחקר מרמזות כי בניגוד לתחזיות של כלכלנים רבים, האמריקנים העשירים לא עבדו פחות או חסכו פחות בתגובה לעליית המס. המחקרים שערכו סאאז, והכלכלן תומא פיקטי עמו הוא משתף פעולה לעתים קרובות, על העלייה בשיעור ההכנסות של העשירים בארה"ב מסייעים בקידום הדיון הציבורי על אי השוויון בהכנסות המדינה. כמו מחקרים קודמים של השניים, המחקר שפורסם אתמול מסתמך על מידע שפרסמה לאחרונה רשות מס ההכנסה האמריקני.

ממצאי המחקר, כאמור, רלוונטיים גם למירוץ לנשיאות ארה"ב, בו שני המועמדים המובילים הציגו תכניות שונות באופן מהותי למיסוי בעלי ההכנסות הגבוהות. דונלד טראמפ, המועמד הרפובליקני, הציע קיצוץ חד במסים, שעתיד להיטיב בעיקר עם האחוזון העליון. לטענתו, תכנית המס הזו תאיץ את הצמיחה של הכלכלה המקומית משום שהיא תעודד הוצאה גדולה יותר והשקעות רבות יותר.

המועמדת הדמוקרטית, הילרי קלינטון, מעוניינת דווקא להעלות בצור חדה את המס המוטל על העשירים ולהשתמש בהכנסה הנוספת להשקעה בתשתיות ולסיוע במימון השכלה גבוהה. צעדים אלו, לטענתה, יאיצו את הצמיחה משום שייעלו את תהליכי ההובלה, המשלוח והנסיעה לעבודה ומשום שיעלו את רמת המיומנות של העובד האמריקני.

מרבית הניתוחים העצמאיים שנעשו לתכניות המועמדים הגיעו למסקנה שזו שהציעה קלינטון תאט במעט את הצמיחה. ההנחה המקובלת בקרב כלכלנים היא שאם כל הכנסה חדשה תחויב במסים גבוהים יותר, אמריקנים עשירים יעדיפו לעבוד פחות ולחסוך מעט פחות. ירידה בחסכונות יכולה להוביל לכך שהעשירים ישקיעו פחות במניות ובאגרות חוב, כך שתצטמצם האפשרות של חברות ללוות כספים להשקעה בציוד.

אך לטענת סאאז המחקר שלו גילה שעליית המסים ב-2013 לא האטה כלל את הכלכלה האמריקנית, נכון לעכשיו לפחות. "לא ניתן להבחין בכל השפעה שלילית שהייתה לעליית המסים של 2013  על הצמיחה" אמר, "העלאות המס שמציעה קלינטון הן פשוט הרחבה של אותה עלייה, ולכן סביר להניח שההשפעה שלהן על הצמיחה תהיה מינימלית".

יש נתונים נוספים שככל הנראה תומכים במסקנה אליה הגיע סאאז: המעסיקים הוסיפו 5.8 מיליון מקומות עבודה ב-2014 ו-2015 – הצמיחה הדו-שנתית הגבוהה ביותר מאז סוף שנות התשעים. ועל פי לשכת הסטטיסטיקה האמריקנית, ההכנסה של משק בית טיפוסי בארה"ב עלתה בשיעור הגבוה ביותר מאז שהחלו לעקוב אחרי נתון זה ב-1967. צמיחה זו בהכנסה הפרטית באה אחרי שנים של קיפאון.

יחד עם זאת, המרכז למדיניות מס, מכון מחקר עצמאי, קבע בחודש שעבר שתכניות המס של קלינטון יפגעו קלות בכלכלה, וכתוצאה מהן יהיה התמ"ג האמריקני בשנת 2018 נמוך ב-0.2% ממה שהיה יכול להיות אם לא יישומו.

כלכלנים אחרים חזו השפעה גדולה הרבה יותר: קרן המס, מכון מחקר שמרני, העריכה שתכנית המס של קלינטון תקטין את הכלכלה האמריקנית בעשור הקרוב ב-2.6%.

בשנת 2013 לא האריך אובמה את תוקפן של הקלות מס לעשירים, כך העלה למעשה שיעור המס המקסימלי על הכנסות מ-35% ל-39.6%. גם המסים על דיבידנדים ורווחי הון עלו בעקבות צעד זה. באותה שנה נכנס לתוקפו מס חדש על רווח מהשקעות, שהיה כלול ברפורמת ביטוח הבריאות שהוביל הנשיא. לדברי סאאז, סך העליות הללו במס על העשירים היה הגבוה ביותר מאז שנות החמישים של המאה ה-20. אמריקנים שהכנסתם השנתית הייתה נמוכה מ-250 אלף דולר לא הושפעו מהמהלך.

סאאז מעריך שהאחוזון הראשון הגיב לעליות המס בהעברת כ-10% מההכנסות שלהם ב-2013 ל-2012, בעיקר דרך משיכת רווחים על השקעות מוקדם יותר מהרגיל. צעד זה הקטין, באופן זמני, את חלקם בהכנסה הלאומית מ-22.8%  בשנת 2012 ל-20٪ ב-2013. אבל עד 2015 חלקם בהכנסה הלאומית חזר לעמוד על 22%, זאת לעומת 19.6% בשנת 2011, הרבה לפני שהעלאת המס עמדה בכלל על הפרק. על פי נתוני המחקר, מדובר בעלייה בשיעור דומה לזו שהתרחשה בין 2009 ל-2011.

לדבריו סאאז, המסקנות אליהן הגיע מהדהדות מחקר על ההשפעות של העלאת המס על השירים שהנהיג הנשיא ביל קלינטון ב-1993. בסוף אותו עשור נרשמה עלייה חדה בהכנסותיהם של האמריקנים העשירים, אך גם משקי בית עם הכנסות בינוניות ונמוכות הראו צמיחה נאה.

"מדהים לגלות שהשנים הטובות ביותר, מבחינת העלייה בהכנסה, ל-99% הנמוכים בארה"ב מאז שנות התשעים היו מאמצע עד סוף אותו עשור ומאז 2013, מעט אחרי עליית שיעורי המס המקסימליים", כתב סאאז.

במחקר קודם שערך עם פיקטי, מצאו השניים שמסים גבוהים יותר על העשירים בשנות השישים ושנות השבעים אכן הקטינו את חלקם בהכנסה הלאומית. אם כך, מדוע לא הייתה לעליית המס ב-2013 השפעה דומה?

המסקנה אליה הגיע סאאז, על בסיס נתונים ממדינות אחרות, היא ששיעור מס ההכנסה על העשירים צריך להיות גבוה הרבה יותר- מעל 60% – כדי להקטין בצורה משמעותית את חלקם בהכנסה הלאומית. כששיעור המס המקסימלי נע בין 28% ל-43% – המנעד בארה"ב מאז 1988 – "לא נראה שההכנסות הגבוהות ביותר מגלות רגישות כלשהי לשיעור המס", כתב.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!