קרוב ל-700 מיליארד שקלים מכספי הציבור המופקדים בבנקים, נמצאים בחשבונות "עובר ושב" אשר אינם נושאים ריבית, כך עולה מבדיקת "דבר". לפי נתוני בנק ישראל עד סוף חודש מאי, מתוך סך הפקדונות על 1,851 מיליארדי שקלים, כך שהנתח של חשבונות העו"ש הוא 37%, מספר שיא, שרק לפני 5 שנים עמד על 25% בלבד. שנה לאחר מכן הנתח עלה ל-28%, בתחילת 2020 ל-32% ובשנה שעברה ב-35%. 

בנק ישראל הודיע בשנה שעברה כי פיקדונות הציבור בבנקים גדלו בקצב מהיר עם תחילת משבר הקורונה ולכל אורכה של שנת 2020 בכ-235.6 מיליארד שקלים, בקצב של 18% בשנה. באותה העת, המניע לגידול היה השילוב בין ריבית אפסית על פיקדונות לבין חוסר היכולת להוציא כספים בשל סגרים ומגבלות ובשל התנודתיות העזה בשוק ההון.  

מאז, בנק ישראל העלה את הריבית באופן מהיר והבנקים החלו לייקר את ההלוואות שהם מעניקים בהתאם, אך לא העלו באותה מידה את הריביות על פיקדונות. מעבר לכך, כספים המופקדים בחשבון "עובר ושב" אינם נושאים ריבית, ולכן מדובר במקור רווח משמעותי נוסף עבור הבנקים.  

כספי העו"ש נשחקים במקביל מהאינפלציה ומהריבית 

להפקדה של כספים בחשבון עובר ושב יש יתרון אחד מיידי והוא הנזילות שלהם, מה שחיוני לביצוע תשלומים שוטפים בהוראות קבע ובכרטיסי אשראי. יתרון נוסף, הוא כגידור מפני ירידות גדולות בשוק ניירות הערך. כלומר, מי שמוכר את תיק ההשקעות שלו ושומר על הכסף בעו"ש, נפגע פחות ממי שסופג את הירידות בשוק ההון במלואן. 

במקביל, לחשבונות העו"ש חסרונות בולטים בשמירה על ערך הכסף: הפקדות אלו סופגות שחיקה משני כיוונים – עליית המחירים במשק, ששוחקת את כוח הקניה ללא פיצוי ומהצד השני גם עליית הריבית של בנק ישראל. זו גוררת תשלומי הריבית מוגדלים על הלוואות אם ישנן, ומאפשרת השקעות בטוחות ומשתלמות יותר לכספים ששוכבים בחשבונות העו"ש.

לצד פיקדון בבנק, ישנם ערוצי השקעה אחרים בסיכון נמוך, כמו רכישת מק"מ (מלווה קצר מועד של בנק ישראל) ואגרות חוב ממשלתיות, הנושאות ריבית שנתית של כ-2% לטווח של שנה, או אגרת חוב צמודה למדד, אשר נסחרת כיום בתשואות שליליות, אך בשקלול עם מדד המחירים לצרכן היא מהווה הגנה מירבית מפני עליית המדד. 

רווחיות הבנקים בשיא 

לפי הערכת בנק הפועלים, הבנק צפוי להגדיל את רווחיו ב-1.6 מיליארד שקלים על כל תוספת של אחוז לריבית בנק ישראל. בדיסקונט ובלאומי מדובר בכמיליארד ש"ח לכל בנק, בבנק הבינלאומי כחצי מיליארד ש"ח ובנק מזרחי טפחות צפוי לרשום כ-1.2 מיליארד של רווח עודף.  חלק משמעותי מהרווח הנוסף טמון באותם 700 מיליארד ₪ שלא נושאים ריבית כלל בשום תרחיש.

בשנת 2021 הגיעו הבנקים בישראל לרווחיות שיא מצרפית של כ-18.3 מיליארד ש"ח. אם בשנת 2020 התשואה הממוצעת להון בבנקים הייתה 6.8%, הרי שבשנת 2021 היא הגיעה ל15.8%.  אם מחצית מכספי חשבונות העו"ש היו מקבלים ריבית של 1% בלבד, רווחי הבנקים היו קטנים בכ-3.5 מיליארד ש"ח. 

חלק מהתוצאות החריגות מוסברות מכללי הרישום החשבונאיים, למשל, תשלומי הלוואות שנדחו בראשית משבר הקורונה בשנת 2020, הפכו את סעיפי הפסדי האשראי מאותה שנה להכנסות של 3.2 מיליארד ₪ ב-2021.   

מעבר לכך, חלק משמעותי מהלוואות שהבנקים מעניקים צמודות למדד, ולכן העליה בו גם מגדילה את במקביל את התשלומים שהציבור נדרש להחזיר על הלוואות. הצמיחה העיקרית במאזני הבנקים בשנה וחצי האחרונות ניכרת במגזרי הנדל"ן והמשכנתאות.