שר הרווחה, מאיר כהן, פרסם בימים האחרונים את ההחלטה להעניק כרטיס תמ"ל (תרכובת מזון לתינוק) למשפחות נזקקות, שלהן תינוקות עד גיל שנה. הכרטיס יאפשר למשפחות לרכוש תמ"ל בשווי 240 שקלים לחודש.

זו החלטה פופוליסטית, שלא יהיה מופרך להניח שאחד הגורמים שהובילו אליה היו פוסטים קורעי לב על משפחות מעוטות יכולת שאינן יכולות להרשות לעצמן להאכיל את התינוקות שלהן בגלל מחירי התמ"ל הגבוהים. זה באמת מאד עצוב, אך חבל שהכוונות הטובות של השר כהן לא פגשו בדרך גורמים מקצועיים שהיו יכולים להציע אופציות אחרות, שלא רק ישקיטו את הרוחות, אלא גם יקדמו בריאות בקרב אוכלוסיות שנקודת הפתיחה שלהן נמוכה יותר.

ראשית, יש לומר: לא כולן יכולות להניק ולא כולן רוצות להניק. אבל, לכולן מגיע לקבל את המידע הנכון ביותר ואת התמיכה והסיוע הטובים ביותר בנושא, ולא משנה לאיזו שכבת אוכלוסייה הן משתייכות. הנקה מומלצת על ידי כל ארגוני הבריאות בעולם, כולל משרד הבריאות, שמשקיע משאבים לא מעטים בקידומה.

כרטיס התמ"ל, שמוענק על ידי המדינה ובחסותה, מוריד לטמיון עשרות שנים של מאמץ הסברתי לגבי היותו של חלב אם המזון המיטבי לתינוק. בפועל, הוא 'מנרמל' את התמ"ל והופך אותו לאופציה טובה באותה מידה, ואפילו מעודד את הנשים להשתמש בו, וזאת, כאמור, בניגוד מוחלט לעמדותיהם של ארגוני הבריאות ואנשי המקצוע.

שר הרווחה מאיר כהן. כרטיס התמ"ל מוריד לטמיון עשרות שנים של מאמץ הסברתי לגבי היותו של חלב אם המזון המיטבי לתינוק (צילום: גילי יערי/פלאש 90)

הכרטיס האמור יחולק בהתאם למצב הכלכלי של המשפחה, ותוך התעלמות מוחלטת מרצון האם להניק ומהמצב הקיים – האם התינוק יונק או לא. כלומר, אם יש במשפחה תינוק יונק, המשמעות היא שהמשפחה לא תוכל לנצל את הכסף שהמדינה החליטה לתת לה כסיוע כלכלי. לעומת זאת, אם המשפחה תחליט לנצל את הסיוע, המשמעות היא שהתינוק יפסיק לינוק.

שיעורי ההנקה בשכבות הנמוכות מבחינה סוציו-אקונומית נמוכים יותר משאר האוכלוסייה, לא רק בישראל אלא בכל העולם המערבי, זאת בדומה לתזונה הבריאה פחות בשכבות אלו בגילאים הבוגרים. לשכבות החלשות נגישות נמוכה יותר למשאבי בריאות, ואין כמעט נייר עמדה או דו"ח מקצועי בנושא ההנקה בפרט והתזונה בכלל שאינו כולל המלצות לפעול לעידוד ולתמיכה בהנקה באוכלוסיות אלה. והנה מגיע משרד ממשלתי ומתעלם לחלוטין מהמלצות אלו, ומהמשמעויות הבריאותיות של ההנקה.

כרטיס התמ"ל יעמיק את הפערים הבריאותיים

החלטה טובה יותר היתה לבדוק קודם כל האם האם מעוניינת להניק, והאם היא מניקה בפועל. ניתן לעשות זאת באמצעות טיפות חלב, שזה חלק מתפקידן. במקרים בהם יש קשיים, אפשר היה להציע סיוע בדמות ייעוץ הנקה, תמיכה וליווי מקצועי, ובעיקר – לאפשר לאותן אימהות את הבחירה לגבי בריאותן ובריאות ילדיהן. אמהות שיבחרו להניק לא צריכות לוותר על המענק שהמדינה החליטה לתת להן. ניתן היה לתת להן כרטיס שיאפשר להן ולמשפחותיהן לרכוש אוכל בריא יותר, ואולי אפילו לסבסד אותו.

ביטחון תזונתי אינו קשור רק לכמות המזון, אלא גם לאיכותו. תינוקות משכבות סוציו-אקונומיות חלשות מתחילים גם כך מנקודת מוצא נמוכה יותר מבחינה בריאותית, וכרטיס התמ"ל רק יגרום להעמקת הפער.

עוד לא מאוחר לסגת מההחלטה, להתייעץ עם גורמים מקצועיים, ולצאת בתכנית שתטפל בנושא בצורה עמוקה ולאורך זמן, ולא תהיה רק פלסטר שגורר תגובות אוהדות ברשתות החברתיות.

ד"ר אביטל הירש היא בעלת תואר שני בבריאות הציבור ודוקטורט בניהול מערכות בריאות מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב