יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, דחה אתמול (שלישי) עתירה שדרשה להורות על הצבת קלפיות במרכזי שירות בכפרים בדואיים לא מוכרים. בכך קבע עמית שהמצב הנוכחי, בו חלק מתושבי הכפרים הלא-מוכרים נאלצים לנסוע אל מחוץ למקום מגוריהם על מנת לממש את זכותם להצביע.

העתירה הוגשה על ידי עמותת 'המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים בנגב', עמותת יוזמות אברהם, והמרכז הרפורמי לדת ומדינה. לטענתם, תושבי הכפרים הבלתי מוכרים הם הציבור היחיד במדינה שאינו זוכה להצביע בקלפיות הממוקמות במרחק סביר ממקום מגוריהם, ולעיתים נדרשים להגיע לקלפי המרוחקת עד 65 ק"מ מביתם.

תושבי הכפרים הלא-מוכרים בנגב רשומים להצבעה בקלפי 'שבטי', כלומר, שיבוצם לקלפי נקבע לפי שיוכם השבטי ולא לפי מקום מגוריהם. הסיבה לכך היא סירוב המדינה להכיר ביישובים, ורישום התושבים במנהל האוכלוסין רק לפי השבט אליו הם משתייכים. לפי הרישום הזה, התושבים משובצים להצבעה בשבעים קלפיות שהציבה ועדת הבחירות ברחבי הנגב, שמוצבות בקרבת מקום מגוריהם של רוב בעלי זכות הבחירה באותו השבט לפי המידע שבידי ועדת הבחירות.

השופט עמית דחה את העתירה בהסתמך על שני סעיפים בחוק הבחירות. האחד הוא סעיף 'הריתוק', שקובע שבעל זכות בחירה יכול להצביע אך ורק בקלפי בה הוא רשום, למעט חריגים הקבועים בחוק כגון אנשים עם מוגבלויות, משרתי כוחות הביטחון, חולים המאושפזים בבתי חולים, דיירי בתי אבות, אסירים ואנשי ועדת הבחירות, שזכאים להצביע במעטפות כפולות. השופט עמית מדגיש כי כל החריגים הללו נקבעו בחוק, וללא קביעה חוקית, אין בסמכות ועדת הבחירות לאפשר לתושבי הפזורה הצבעה במעטפות כפולות.

יו"ר ועדת הבחירות, השופט העליון יצחק עמית. ועדת הבחירות פעלה לשינוי המצב, אך הנסיונות נקטעו עקב הקדמת הבחירות (צילום ארכיון: יונתן זינדל/ פלאש90)

הסעיף השני קובע שרישום של אדם בקלפי מסוימת ייעשה רק לפי כתובתו במנהל האוכלוסין. השופט עמית מציין בהחלטתו ש"אין לגוף רשמי במדינת ישראל נתונים מדויקים רשמיים על מקום מגוריהם המדויק של התושבים האמורים, בתוך גבולות המען
השבטי".

במהלך השנים האחרונות נעשו ניסיונות לפעול לשינוי המצב. ועדת הפנים של הכנסת קיימה מספר ישיבות בנושא בשנה האחרונה, וועדת הבחירות המרכזית הציעה תיקון לחוק הבחירות, שיאפשר רישום 'כתובת לצרכי בחירות' ששונה מכתובת המגורים שבמרשם האוכלוסין, אך תהליכים אלה נעצרו עם פיזור הכנסת. גם סיורים בשטח ופגישות עם נציגי התושבים שערכו אנשי ועדת הבחירות בשנה האחרונה לא הובילו לגיבוש פתרונות עקב הקדמת הבחירות.

שיעור הצבעה בקרב הבדואים תושבי היישובים הלא מוכרים עומד על 34%, נמוך כמעט פי 2 משיעור ההצבעה הארצי (67%), אך בפער קטן יחסית משיעור ההצבעה של כלל התושבים הבדואים בנגב (43%).

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ביקש בדבריו מיו"ר ועדת הבחירות האזורית באר שבע, השופט גד גדעון, לקיים הידברות עם נציגי האוכלוסייה ולבחון הסעת מצביעים לקלפיות, דרישה שנדחתה במערכות בחירות קודמות, בין היתר משיקולי תקציב. עם זאת כתב השופט עמית שעל השופט גדעון לקבל את ההחלטה "לפי שיקול דעתו והמסגרת התקציבית והחוקית הרלוונטית".

עטייה אלעאסם, יו"ר עמותת המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים, אמר בתגובה להחלטת ועדת הבחירות: "הגיע הזמן שתושבי הכפרים הלא מוכרים יממשו את זכותם להצביע ולהשפיע. זו זכות שנגזלה מהם כל השנים בגלל שהקלפיות מוצבות הרחק מבתיהם, כמדיניות המכוונת למנוע את זכות הבחירה מהם". 

מנכ"ל 'יוזמות אברהם': "המדינה לא מתאמצת מספיק בשביל הבדואים"

ד"ר ת'אבת אבו ראס, מנכ”ל שותף של יוזמות אברהם, אומר ל'דבר' בתגובה להחלטה ש"יש צורך בשינוי חקיקה, אבל הכוחות הפוליטיים לא מאפשרים זאת. אלה זכויות אזרחים בסיסיות. השופט עמית אמר שיש כאן בעיה שצריכה להיפתר. זו אמירה מוסרית, שצריכה להדהד בראשי המחוקקים".  

אבו ראס אומר ל'דבר' ש-11 אלף מתוך מאה אלף בדואים נשארו במדינת ישראל לאחר מלחמת העצמאות ב-1948, ולמרות שהמדינה לא הכירה בכפרים, היא אפשרה להצביע בהם עד שנות השמונים. לדבריו, "הכל התהפך עם ההכרה בעיירות הבדואיות. המדינה רצתה ללחוץ על הבדואים לעבור לעיירות, והעבירה את הקלפיות לשם".

"צריך להחזיר את המצב לקדמותו", אומר אבו-ראס, "ועד אז, להיענות לבקשתנו להציב קלפיות במוסדות ציבור המוכרים על ידי המדינה, בכפרים, כדי לאפשר לאזרחים הבדואים את מימוש זכותם החוקית. לוועדת הבחירות יש מידת גמישות, אבל המדינה לא מתאמצת מספיק בשביל הבדואים. לפני ארבעה חודשים ניתנה הבטחה בוועדת הבחירות שהבדואים יצביעו במקום הכי קרוב למגוריהם". 

אבו-ראס מציע מספר פתרונות כמו מתן זכות להצבעה במעטפות כפולות, או העברת הקלפיות לבתי-ספר ומרכזי שירות בכפרים הלא-מוכרים או בישובים היהודים הסמוכים. "הקלפי יישאר שבטי, רק במקום קרוב יותר", הוא אומר. אך פתרונות אלו נדחו על-ידי ועדת הבחירות המרכזית, בשל הצורך בהרחבת ושינוי סעיפי החוק. 

ד״ר ת׳אבת אבו ראס, מנכ״ל שותף יוזמות אברהם (צילום: יוזמות אברהם)

על טענת המדינה שאין מידע רשמי מדויק על מקומות המגורים של תושבי היישובים הלא-מוכרים אבו-ראס: "המדינה יודעת איפה גרים הילדים. היא שולחת 50 אלף ילדים בדואים לבתי ספר אזוריים. כנראה שיש נגישות להורי הילדים לבתי-הספר. אז אפשר ללכת לפי ילדים."

"אני חושב שהמדינה צריכה להיות מוטרדת מאחוז ההצבעה הנמוך בקרב הבדואים", מדגיש אבו ראס. "זה לא טוב למדינה ולא טוב לדמוקרטיה. זה עניין מוסרי. הדרה של עשרות אלפי קולות של בדואים, זו פגיעה במוסריות הישראלית".