"נוציא צווי מניעה למורים אם ילכו לשביתה", אמר הבוקר (חמישי), שר האוצר, אביגדור ליברמן, המשא ומתן בין הסתדרות המורים לנציגי האוצר על הסכם שכר חדש עדיין תקוע, ונכון לכתיבת שורות אלו, השביתה נראית בלתי נמנעת. אך גם אם משרד האוצר יפנה לבית הדין לעבודה, ייתכן מאוד שיתקשה לשכנע אותו שהשביתה אינה מוצדקת או מידתית.

הדיון, אם יקרה, יתקיים כמובן בליל ה-31 לאוגוסט אל תוך השעות הקטנות של הלילה, כשהילדים, ההורים והמורים הולכים לישון ומכוונים שעון מעורר ל-6:00 בבוקר כדי להתעדכן בחדשות: יהיו לימודים?

נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-ליבנה (שלישית מימין) עם הרכב השופטים שדן בבקשה לצווי מניעה נגד כוונת המורים להשבית את פתיחת שנת הלימודים בספטמבר 2019 (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90)

הפרקליטה החרוצה תפתח את הדיון בהסברים על כך שהסתדרות המורים עיקשת ובלתי מתפשרת. ייתכן שגם נציג אגף הממונה על השכר ידבר, ויטען שבפני המורים הוצגה הצעה משופרת, וש"זה מה שיש לנו לתת". הוא יציין גם שלכל תוספת שתינתן למורים עשויות להיות השלכות רוחב, ושחשוב לשמור על קופת המדינה, במיוחד בתקופה של 'ממשלת מעבר' שבה הממשלה נדרשת להימנע ככל הניתן מהחלטות דרמטיות.

אחריו תעלה עורכת הדין של הסתדרות המורים, שתזכיר כי חלפו כבר שלוש שנים מפקיעת ההסכם הקיבוצי הקודם של המורות. שלוש שנים בהן לא היו חייבות בשקט תעשייתי, אך המתינו בסבלנות, כשאמרו להן שיש משבר פוליטי, וכשאמרו להן שיש בחירות, ואחר כך כשאמרו להן שיש קורונה והן צריכות להתרגל במהירות ללמד מרחוק, להמציא את עצמן מחדש, להשתלט על תוכנות ולבנות פדגוגיה חדשה יש מאין. ועכשיו, אחרי כל אלו, מציגים בפניהן רק הצעות מעליבות שמבקשות לעשות ביניהן הפרד ומשול, שאינן לוקחות בחשבון את שחיקת השכר הממושכת ואת האינפלציה הנוכחית. ובעיקר, שאינן מתייחסות למשבר החמור והקשה שבו נמצאת מערכת החינוך.

הנקודה הדרמטית: עמדת משרד החינוך

השופטת תאזין בסבלנות, ואז תשאל: "האם יש כאן מישהו ממשרד החינוך שיוכל להסביר איך המשרד רואה את הדברים?".

זו תהיה נקודה דרמטית בדיון. ייתכן שנציגי משרד החינוך כלל לא יימצאו באולם, ולא במקרה. בבית הדין על המדינה לדבר בקול אחד, והזמנת נציגי משרד החינוך הייתה חושפת את האמת הפשוטה – הממשלה עצמה, לפחות נכון לכתיבת שורות אלו, חלוקה בעמדותיה באשר למאבק המורים. השופטת תתעקש לעצור את הדיון ולזמן לירושלים גורם בכיר במשרד החינוך, המשרד שאחראי בפועל על מערכת החינוך והמעסיק הישיר של הגננות והמורים, כדי שיציג את עמדת המשרד.

כעבור שעה יתייצב באולם נציג משרד החינוך, ככל הנראה מנכ"לית המשרד, דלית שטאובר. אם לא יחול שינוי משמעותי בעמדות המשרדים בימים הקרובים, שטאובר תציג את המתווה שגיבש משרד החינוך להסכם שכר חדש, שכולל תוספות שכר גבוהות יותר מהצעת האוצר. בניסוח מרומז ומנומס, היא תוסיף ש"המתווה שלנו מבטא את סדר העדיפויות שמשרד החינוך רואה למערכת החינוך. אנחנו סבורים שמשרד האוצר איננו מבין לעומק את מצוקת המערכת. גם ללא השביתה, אנחנו פותחים מחר שנת לימודים בחוסר משמעותי של אלפי מורים ואנשי הוראה".

מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר (צילום: ויקיפדיה)

שטאובר תציין שבעוד שבמשרד האוצר מדברים בסיסמאות על מצוינות, בפועל במציאות של חוסר עמוק כל כך בעובדי הוראה, המנהלים נאלצים להתפשר יותר על איכות כוח האדם ולהטיל משימות מרובות על המורים הקיימים, ולשבץ אותם בכיתות עמוסות, שמגבירות את השחיקה.

בעיקר, תגולל שטאובר את קורות השנה החולפת. את האופן המזלזל שבו התייחסה הפקידות באוצר לאנשי משרדה, שכלל גרירת רגליים במשא ומתן, והתעקשות להציג לראשונה מספרים במשא ומתן רק בעקבות שביתת המורים ביוני. היא תזכיר את העובדה הפשוטה, שמערכת החינוך מתבססת ברובה על אותם 'מורים ותיקים', שהאוצר מסרב להציע להם מענה לשחיקת שכרם.

המדינה אינה מצליחה לדבר בקול אחד

קשה לנחש מה תחליט השופטת בסוף הדיון, אבל בהחלט ניתן להניח מה הם השיקולים שיעמדו בפניה. מחד, השופטת תציין בהחלטתה את הנזקים המשמעותיים להם תגרום שביתה בבתי הספר היסודיים ובגנים – נזקים למשק הישראלי, להורים המותשים לאחר חופשת הקיץ, לילדים המצפים ליום הראשון בבית הספר, ולתהליכים החינוכיים שכבר ספגו מחירים כבדים בתקופת הקורונה.

הפגנת מורים מול מעון ראש הממשלה יאיר לפיד בירושלים במחאה על הקיפאון במשא ומתן על הסכמי השכר (צילום ארכיון: הסתדרות המורים)

מאידך, תזכיר השופטת כי זכות השביתה היא מיסודות המשטר הדמוקרטי, ומטרתה לאזן בין כוחם של המעסיקים לזה של העובדים. השופטת תדגיש ודאי שזכות השביתה מעוגנת באמנות הבינלאומיות עליהן חתמה מדינת ישראל, ומוגנת בשורה ארוכה של פסקי דין לאורך שנים. היא גם תזכיר שהסתדרות המורים הפגינה איפוק משך שלוש שנים מאז פקיעת ההסכם הקיבוצי, ונמנעה מלהיאבק בשיאו של משבר פוליטי מתמשך, היעדר תקציב ומשבר הקורונה.

השופטת ככל הנראה תציין גם שבסכסוכים כלכליים באופיים, שאינם בתקופה שבה חל על העובדים הסכם קיבוצי המחייב אותם לשקט תעשייתי, בתי הדין נוטים שלא להוציא צווי מניעה ונמנעים מלהתערב במשא ומתן בין הצדדים. זאת בניגוד לסכסוכי עבודה על רקע פרשנות של הסכמי עבודה קיימים, או התנגדות לרפורמות ממשלתיות.

בסוף, כשתידרש השופטת להכריע במערך האיזונים והפרשנויות של החוק, אין ספק שאחד הגורמים שיכריעו תהיה ההבנה שהמדינה איננה מצליחה לדבר בקול אחד, כפי שמצופה ממנה בבית הדין לעבודה. למרות דבריו של ליברמן לראש הממשלה ולשרת החינוך ש'לא יתערבו' ויניחו לדרג המקצועי במשרדו לנהל את המשבר במערכת החינוך, סביר שהשופטת דווקא תייחס חשיבות רבה גם לעמדת משרד החינוך במשבר, ולדבריה של שרת החינוך, שהתריעה פעם אחר פעם על מריחת הזמן באוצר במטרה למנוע את השביתה.

בסוף יוני באוצר לא פנו לבית הדין, כנראה כי ידעו שהם עלולים להתבזות

את חשיבות העמדה של משרד החינוך ביחס לשביתת המורים אפשר להבין גם דרך הפרק הקודם של השביתה, בסוף שנת הלימודים הקודמת. מדוע בעצם, לא עתר האוצר לבית הדין לעבודה בבקשה לצווי מניעה כבר במהלך שביתת המורים בסוף יוני? התשובה ככל הנראה היא שגם באוצר ידעו שבדיון שכזה הם עלולים להתבזות, לנוכח תמיכת שרת החינוך בשביתה. השאלה היא האם עכשיו השתנו התנאים, או שהרוח הגבית שמעניקה שרת החינוך למאבק המורים תתבטא גם בהחלטת בית הדין לעבודה, אם יידרש לכך.