ארגון מרשם, שבו חברים כאלף רופאים מתמחים, מאיים בהתפטרות של מאות רופאים מתמחים וסטאז'רים מבתי החולים, במחאה על דחיית קיצור התורנויות של הרופאים המתמחים בשנה, לספטמבר 2023. הארגון צפוי לקיים היום (חמישי) מסיבת עיתונאים ולהציג את מכתבי ההתפטרות, שלא ייכנסו לתוקף מיידי.

שר הבריאות ניצן הורוביץ קרא למתמחים שלא להתפטר ואמר שמשרד הבריאות תומך בקיצור התורנויות. בציוץ בטוויטר אתמול כתב הורוביץ: "מאבק המתמחים צודק. אני שב ומבהיר: קיצור התורנויות יכול והיה צריך לצאת לדרך באפריל. אחרי עשור של הזנחה קיבלתי החלטה וגם דאגנו לתקצב אותה. שרי הכלכלה, הבריאות והאוצר סיכמו והדבר פורסם במפורש בצו של שרת הכלכלה. דוח היישום של משרד הבריאות משרטט מתווה מקצועי, אחראי וישים. אלא שהאוצר חזר בו מהתחייבותו, חד וחלק, וטירפד את ביצוע המהלך."

הורוביץ תקף את האוצר ואמר: "אני רוצה לראות את אנשי האוצר עובדים 26 שעות ברצף. גם עכשיו ניתן להתחיל ביישום הקיצור, אם היועצת המשפטית לממשלה תורה על כך. משרד הבריאות תומך בקיצור (16+2) והתקציב קיים. אין לי ספק שזה הדבר הנכון למתמחים ולמערכת הבריאות."

במרשם הפגינו, בהסתדרות הרפואית הקימו ועדה

ב'מרשם' הובילו מאבק ציבורי לקיצור התורנויות של הרופאים המתמחים מ-26 שעות כיום, ל-18 שעות. המאבק החל לפני שנתיים, בקיץ 2020, לקראת פקיעת תוקפו של היתר ההעסקה בשעות חריגות של הרופאים שניתן למשך עשר שנים ב-2010. שר העבודה והרווחה דאז, איציק שמולי, האריך את תוקף ההיתר בחצי שנה במטרה לבחון את הנושא, אך במהלך תקופה זו הכנסת התפזרה והוכרזו בחירות חדשות, מה שהאריך את ההיתר באופן אוטומטי.

במקביל, ובמידה רבה גם כתגובה למאבק של מרשם, הקימו בהסתדרות הרפואית ועדה לבחינת אופן ההעסקה של הרופאים שנועדה לבחון את קיצור תורנויות המתמחים בהקשר רחב ולגבש עמדה לקראת המשא ומתן על הסכם קיבוצי חדש לרופאים. לאחר כשנה של עבודה, שבה צורף אליה גם נציג משרד הבריאות, המליצה הוועדה על קיצור התורנויות של המתמחים בחלק ממקצועות הרפואה, בהתאם להחלטת האיגודים של כל מקצוע.

לקראת פקיעת ההארכה להיתר בסתיו האחרון, ב'מרשם' חזרו להפעיל לחץ על קיצור התורנויות, והפגינו מול ביתו של שר הבריאות ניצן הורוביץ ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי, שמוסמכת לקבוע את שינוי ההיתר הקיים. באוקטובר האחרון הציגו הורוביץ וברביבאי, יחד עם שר האוצר אביגדור ליברמן, מתווה חדש לקיצור תורנויות המתמחים שעוגן כהיתר העסקרה חדש בעל תוקף חוקי.

אוקטובר 2021: מתווה ראשון לקיצור התורנויות

לפי ההיתר שנקבע באוקטובר, עד סוף מרץ 2022 יקוצרו תורנויות המתמחים ל-18 שעות (16 שעות ושעתיים נוספות לחפיפה והתארגנות המשמרת הבאה, אם היא נדרשת), בעשרה בתי חולים בפריפריה הדרומית והצפונית, בכל מקצועות הרפואה מלבד כירורגיה, הרדמה וטיפול נמרץ, כאשר במקצועות ההרדמה והטיפול הנמרץ יקוצרו המשמרות עד סוף מרץ 2023. המתווה קבע גם שמשרדי הבריאות והאוצר יגבשו תכנית לקיצור התורנויות ברוב המקצועות ובכל הארץ בתוך חמש שנים, ששרת הכלכלה תפקח על התקדמותה ותהיה רשאית גם לבטל את היתר ההעסקה החריג אם לא תתקדם לשביעות רצונה.

בעקבות פרסום המתווה הביעו מנהלי בתי חולים חששות מכך שלא יוכלו להיערך ליישום המתווה, עקב מחסור בכוח אדם וברופאים. בהסתדרות הרפואית חששו מפגיעה בשכר המתמחים עקב קיצור המשמרות והודיעו שיתנגדו לכך.

ב'מרשם' טענו לעומתם שהמתווה מצומצם מדי, ודרשו להרחיב אותו כך שתוצב גם אבן דרך לקיצור התורנויות במרכז הארץ. בארגון איימו בהתפטרות המונית של מתמחים והגישו מכתבי התפטרות למשרד הבריאות, שכללו גם סטאז'רים וסטודנטים לרפואה שהודיעו שלא יתחילו התמחות. למכתבים אלו לא היה תוקף משפטי, ובסופו של דבר הגישו עשרות רופאים מתמחים מכתבי התפטרות למעסיקים הישירים.

מכיוון ש'מרשם' אינו הארגון היציג של הרופאים המתמחים אלא ההסתדרות הרפואית, אין לאנשיו אפשרות להכריז על סכסוך עבודה או שביתה. עקב כך, האפשרות היחידה להפעיל כוח מבחינתם היתה להתפטר, מהלך דומה להתפטרות של עשרות רופאים מתמחים ב-2011, במחאה על ההסכם הקיבוצי שחתמה אז ההסתדרות הרפואית ולטענתם קיפח את הרופאים המתמחים.

בעקבות המחאה של 'מרשם' הציג הורוביץ כעבור שבוע מתווה נוסף, בו התחייב שבנובמבר 2022 יתווספו למתווה שני בתי חולים נוספים במרכז הארץ ובהם יקוצרו התורנויות גם במחלקות ההרדמה והטיפול הנמרץ, ושבמרץ 2023 יקוצרו התורנויות בכלל בתי החולים בכל המקצועות מלבד כירורגיה. עוד התחייב הורוביץ שבנובמבר 2023 יקוצרו כלל התורנויות בבתי החולים בכלל המקצועות בהתאם להמלצות צוות היישום, שיוגשו לו עד מרץ. בתגובה, משכו ב'מרשם' את מכתבי ההתפטרות.

צוות היישום גילה שהמתווה יגרום למשבר כוח אדם חמור

צוות היישום למתווה, בראשות המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ד"ר ספי מנדלוביץ', הוקם בינואר במטרה לבחון את האופן הנכון וההיערכות הנדרשת ליישום המתווה בפועל. המסקנות שלו היו עגומות: מבדיקה מעמיקה של כוח האדם בבתי החולים ובהתמחויות השונות, עלה שיישום המתווה כפי שנכתב יוביל בוודאות למחסור חמור ברופאים מתמחים, שיעמיק בשנת 2026, עקב כניסתה לתוקף של רפורמה אחרת שתמנע מבוגרי אוניברסיטאות במזרח אירופה לקבל רישיון רפואה בישראל. בעיות נוספות עלו ביחס לסופי השבוע, שבהם יידרשו הרופאים בבתי החולים שיישמו את הקיצור לעבוד בבית החולים כמעט כל סוף שבוע.

הצוות המליץ לערוך שינויים במתווה קיצור התורנויות, ביניהם דחיית היישום שלו במספר חודשים, מתן אפשרות לעבודה במשמרות ארוכות בסופי השבוע לתקופת ביניים, והוצאת קבוצה מכובדת של מקצועות מהמתווה עקב חוסר ישימות. עוד נכתב בהמלצות שהדרך היחידה למנוע 'בור' של כוח אדם ב-2026 היא לבצע מהלכים רחבים ויוצאי דופן בתחום הכשרת הרופאים בישראל, בהם הגדלת מספר הסטודנטים בפקולטות לרפואה בישראל , קיצור לימודי הרפואה ומתן מענקים או הלוואות לסטודנטים ישראלים שילמדו רפואה בחו"ל אם יתחייבו לעבוד בארץ לאחר מכן.

בעקבות ממצאי הצוות פרשו ממנו נציגי משרד האוצר וההסתדרות הרפואית, ולא הסכימו לחתום על הדו"ח הסופי שלו. באוצר אמרו שעלות יישום המתווה בפועל גבוהה בהרבה מהסיכומים הראשוניים, וכך גם תוספות השכר הנדרשות שנובעות ממנו. בהסתדרות הרפואית הודיעו שללא הסכם שכר שיבטיח ששכר הרופאים שתורנויותיהם יקוצרו לא ייפגע, הם יתנגדו ליישום המתווה. גם בהסתדרות הרפואית וגם באוצר הדגישו את משבר כוח האדם שיישום המתווה עלול לגרום לו.

שר הבריאות, ניצן הורוביץ, התעקש ליישם את המתווה למרות הביקורת וחוסר שיתוף הפעולה, ודרש ממשרד האוצר לתקצב את התקנים הנדרשים לכך. פורום המתמחים בהסתדרות הרפואית ומשרד האוצר גיבשו גם הצעת פשרה לפיה התורנויות יקוצרו מ-26 ל-21 שעות, שלא זכתה לתמיכת משרד הבריאות.

הקפאה בחסות בית הדין לעבודה

אך בפועל, עקב סירוב האוצר, ואי החתימה על הסכם שכר, בתי החולים ומשרד הבריאות לא היו ערוכים ליישומו ולמעשה מכניסתו לתוקף ב-1 באפריל משרד הבריאות וגופי הרפואה עברו על החוק. עתירה של שירותי בריאות כללית לבית הדין לעבודה בבאר שבע, בדרישה להקפיא את יישום ההיתר בטענה שהמדינה לא נערכה ליישומו, הובילה לצו מניעה ליישום ההיתר. זה היה נוח לכולם – למדינה, לבתי החולים ולהסתדרות הרפואית, שבחסות בית הדין הרוויחו זמן נוסף מבלי להתבזות בביטול ההיתר.

מתווה שני: דחייה בשנה נוספת, עד ספטמבר 2023

ההיתר הוקפא בחסות בית הדין לשלושה חודשים, שבהם משרדי הממשלה המשיכו להתכתש ביניהם. עד שביולי האחרון פרסמה שרת הכלכלה אורנה ברביבאי טיוטה למתווה מתוקן, שיתחיל את קיצור התורנויות בספטמבר הנוכחי. נוסף על כך, ההיתר המעודכן כולל את ההערות של צוות היישום בראשות מנדלוביץ', ומאפשר גם עבודה במשמרות ארוכות בסופי שבוע, הוצאת מקצועות נוספים מההיתר ודחייה של יישומו במקצועות אחרים.

כך, מקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה והטיפול הנמרץ הוצאו לחלוטין מההיתר המתוקן ואין כל חובה לקצר את התורנויות בהם. מקצועות הנוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום ונפרולוגיה הועברו לשלב השני, שיחל חצי שנה לאחר תחילת יישום המתווה, ומקצוע רפואת הילדים יחול בתום שנה מתחילת יישום המתווה.

עם זאת, בעקבות הנחיית היועצת המשפטית לממשלה שאסרה על שינויים כבדי משקל בתקופה של ממשלת מעבר, ההיתר המתוקן שפורסם ב-3 באוגוסט קובע שהשלב הראשון לקיצור התורנויות יחל רק בספטמבר 2023.