השכר החודשי הממוצע של בוגרי תואר ראשון בישראל בשנת 2019 עמד על כ-13,900 שקלים – גבוה ב-29% מהשכר הממוצע הכללי באותה שנה שעמד על כ-10,800 שקלים. כך מפרסמת היום (חמישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. רמות השכר הגבוהות ביותר נרשמו בקרב בוגרי התחומים (תשע שנים לאחר קבלת התואר): מתמטיקה, סטטיסטיקה, מדעי המחשב, הנדסה, אדריכלות ורפואה והם נעו בין 25.7 אלף שקלים ל-31.7 אלף שקלים.

רמות השכר החודשי הממוצע הנמוך ביותר נרשמו בקרב בוגרי תואר ראשון בתחומי החינוך, ההוראה, האמנות, השפות ולימודים רגיונליים ששערם נע בין 11.8 אלף שקלים ל-12.8 אלף שקלים. בתחומים אלו נשים היוו רוב משמעותי מקרב הבוגרות. הן רמות השכר ההתחלתיות והן שיעורי העלייה בשכר של נשים בוגרות תואר ראשון היו נמוכים משמעותית בהשוואה לאלו של גברים.

בין השנים תש"ע-תשע"ט (2009-2019) 497,400 סטודנטים וסטודנטיות סיימו לימודי תואר ראשון, כ-58% מהם נשים. מתוך 412,300 מקבלי תואר ראשון בשנים תש"ע-תשע"ט (2009/10-2018/19) שהשתתפו בכוח העבודה בשנת 2019, 72% היו בוגרי מדעי החברה והרוח, 21% היו בוגרי תחומי המדע והטכנולוגיה (STEM), ו-6% היו בוגרי מדעי הרפואה.

אחוז הנשים בוגרות תואר ראשון שהשתתפו בכוח העבודה גבוה מאחוז הגברים

בחינת נתוני התעסוקה והשכר של בוגרים אלו מראה כי לרכישת השכלה אקדמית יש השפעה על שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה, גובה השכר החודשי ושיעור העלייה בשכר, בשנים שלאחר קבלת התואר. 83% מבוגרי התארים בשנים אלו השתתפו בשוק העבודה בשנת 2019, שיעור הגבוה ב-19.5% משיעור ההשתתפות של כלל האוכלוסיה. אחוז הנשים בוגרות תואר ראשון שהשתתפו בכוח העבודה היה גבוה מאחוז הגברים (88.6% לעומת 82.2%, בהתאמה). זאת בעוד, בקרב אוכלוסיות שלא רכשו השכלה גבוהה, אחוז הנשים המועסקות היה נמוך משמעותית מזה של גברים.

השכר החודשי הממוצע של בוגרי תואר ראשון תשע שנים לאחר קבלת התואר היה גבוה פי 1.8 מהשכר החודשי הממוצע של בוגרי תואר ראשון בשנת קבלת התואר (17,900 ש"ח לעומת 9,600 ש"ח, בהתאמה). בבחינה של השפעת הוותק על השכר החודשי של בוגרי תואר ראשון נמצא כי שיעור השינוי השנתי הגבוהה ביותר בין קבלת התואר לשנה התשיעית היה בקרב בוגרי תחום הרפואה (24.4%).

בתחומי המדעים הביולוגיים, החקלאות והמדעים הפיזיקליים שיעור השינוי השנתי בשכר עמד על 10.2-10.6%. שיעור השינוי השנתי הנמוך ביותר בשכר נרשם בקרב בוגרי מקצועות עזר רפואיים (4.2%), מדעי הרוח הכלליים (4.6%) ובוגרי תואר בחינוך והכשרה להוראה (4.9%).

מתוך הדו"ח (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

בקרב בוגרי כל תחומי הלימוד, ללא יוצא מן הכלל, נצפו פערי שכר בין גברים לנשים, לרעת נשים, כבר מהשנה הראשונה לאחר קבלת התואר. אז נעו פערי השכר בין 18% בקרב בוגרות הנדסה ואדריכלות ל-37% בקרב בוגרות מדעי הרוח הכלליים, עסקים, מדעי הניהול ומדעי החברה.

תשע שנים לאחר סיום התואר נעו פערי השכר בין 15% בקרב בוגרות תואר ראשון לרפואה ל-47% בקרב בוגרות משפטים. בתחומים מדעי הרוח הכלליים, חינוך והכשרה להוראה, עסקים ומדעי הניהול והמדעים הביולוגיים וחקלאות שיעור הצמיחה בשכר, כנגזרת של אחוז השינוי השנתי בשכר, היה דומה הן בקרב גברים והן בקרב נשים.

צמיחה בשכר של נשים בוגרות לימודי רפואה

בכל התחומים האחרים הצמיחה בשכר של גברים הייתה גבוהה יותר, פרט לתחום הרפואה שבו שיעור הצמיחה בשכרן של הנשים הייתה מעט יותר גבוהה משל הגברים (24.8% לעומת 23.4%, בהתאמה).

עם זאת, צמיחה זו אינה מובילה לרמות שכר שוות תשע שנים לאחר סיום התואר בגלל פערי השכר הגבוהים בין גברים לנשים בשנת סיום לימודי התואר הראשון (24%). בפועל, לאורך השנים מסיום התואר הראשון ועד תשע שנים לאחר סיום התואר הראשון פערי השכר בין גברים לנשים בקרב בוגרי רפואה בשקלים, אינם מצטמצמים ואף גדלים.

מתוך הדו"ח (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

ככלל, שיעור העלייה השנתי בשכר מקבלת התואר ועד השנה התשיעית עבור נשים עמד על 5.7% בממוצע בלבד לעומת 6.7% עבור גברים. השכר החודשי הממוצע של נשים בוגרות תואר ראשון בכלל תחומי הלימוד, תשע שנים לאחר סיום לימודיהן, עמד על 13,700 ש"ח, כ-58% מהשכר החודשי הממוצע של גברים (שעמד על 23,800 שקלים).

ההפרשים החודשיים בשכר הממוצע של גברים לנשים בקרב בוגרים שקיבלו תארים באותם תחומים נעו בין 800 ש"ח ל-4,800 ש"ח בשנה הראשונה לקבלת התואר והגיעו ל-13,800-4,100 ש"ח תשע שנים לאחר קבלת התואר.

תשע שנים לאחר קבלת התואר, השכר של בוגרות תואר ראשון היה נמוך מהממוצע (17,700 ש"ח) ברוב תחומי הלימוד, פרט למתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב, רפואה, והנדסה ואדריכלות. השכר של גברים היה גבוה מהממוצע, פרט לתחומים: חינוך והכשרה להוראה, שפות ספרותיות ולימודים רגיונליים וכן אמנות, אומנויות ואמנות שימושית.