עיני העולם כולו נשואות לחללית החדשה של נאס"א, ארטמיס, שתערוך את טיסת הניסיון הראשונה שלה בשבוע הבא. החללית, שאורכה 98 מטרים, תשלח תא נוסעים ריק מאסטרונאוטים אל עבר הירח, 50 שנים אחרי החללית אפולו.

אם הכול יעבוד לפי התוכנית, אסטרונאוטים יוכלו להשלים סיבוב סביב הירח ב-2024, ונאס"א מקווה אף להנחית שניים מהם עליו עד סוף 2025.

ההכנות של ארטמיס במרכז החלל קנדי בפלורידה. "האם ארצות הברית תרצה להתקדם גם במקרה של תקלה?"  (צילום: AP Photo/John Raoux, File)

השיגור מתוכנן בבוקר יום שני ממרכז החלל קנדי של נאס"א. הניסוי בן ששת השבועות מסוכן, ועלול להיקטע בפתאומיות אם משהו משתבש, מתריעים גורמים בסוכנות החלל. "נמתח את הגבולות ונבצע כל פעולה אפשרית כדי להבטיח את שלומם של האסטרונאוטים", אמר ביל נלסון, מנהל נאס"א, ל-AP אתמול (רביעי).

ביל נלסון, מנהל נאס"א. "נמתח את הגבולות ונבצע כל פעולה אפשרית כדי להבטיח את שלומם של האסטרונאוטים" (צילום: AP Photo/John Raoux)

ג'ון לוגסדון, מייסד המרכז לחקר החלל באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, אמר שטיסות הניסיון הן חשובות. פערים בין הניסויים עלולים לשנות את התוכניות. "זה אמור להיות הצעד הראשון בתוכנית הגדולה של המחקר האנושי לגבי הירח, מאדים ומעבר להם", אמר. "האם ארצות הברית תרצה להתקדם גם במקרה של תקלה?"

מחירו של שיגור יחיד מגיע ליותר מ-4 מיליארד דולרים. עד סוף 2025 צפויה ארצות הברית להשקיע במחקר 93 מיליארד דולרים.

50 שנים של ציפייה. אפולו (משמאל) וארטמיס (צילומים: AP Photo)

אלה הדברים שחשוב לדעת על השיגור הראשון במסגרת תוכנית ארטמיס, שקרויה על שם אלת הציד, חיות הבר, הבתולות והירח, אחותו התאומה של אפולו במיתולוגיה היוונית:

הרקטה: קצרה אבל עוצמתית יותר

הרקטה החדשה היא קצרה וצרה יותר מרקטות סאטורן וי שבאמצעותן שוגרו האסטורנאוטים של אפולו לירח לפני 50 שנים. אבל הן עוצמתיות בהרבה, עם דחף של 4 מיליון ק"ג. הרקטה נקראת "רקטת מערכת השיגור לחלל" (SLS), אבל נלסון מבטיח שבנאס"א ימצאו לה שם פחות מסורבל.

בשונה מסאטורן וי, לרקטה החדשה יש שני מאיצים, שיתנתקו ממנה אחרי שתי דקות. המשטח המרכזי יוסיף לבעור לפני שיתנתק ויתפורר לים. שעתיים אחרי השיגור, החלק העליון של החללית ישלח את תא הנוסעים הריק, אוריון, אל עבר הירח.

במקום אסטרונאוטים: בובות עם חיישנים

התא המתקדם של נאס"א, אוריון, קרוי על שם קבוצת הכוכבים הבוהקת ביותר בשמי הלילה. גובהו שלושה מטרים, הוא מרווח יותר מתא הנוסעים של אפולו, ויש בו מקום לארבעה אסטרונאוטים ולא לשלושה. לצורך טיסת הניסיון, מפקד הטיסה יוחלף בבובה בחליפת חלל כתומה, שאליה יוצמדו חיישנים. שתי בובות נוספות נטולות גפיים ימדדו את הקרינה, אחת הסכנות הגדולות בטיסה אל החלל. בובה אחת בודקת את חליפת המגן מתוצרת ישראל.

ארטמיס. ניסוי הבכורה מתקרב (צילום: AP Photo/John Raoux, File)

בשונה מהרקטה, שזה יהיה ניסוי הבכורה שלה, אוריון כבר הושק ב-2014 ועשה שני סיבובים מסביב לכדור הארץ. הפעם, שירותיה סוכנות החלל האירופית יעמדו לרשותו כדי לספק לו כוח סולארי באמצעות ארבע כנפיים.

התוכנית: להגיע רחוק יותר מאפולו

טיסתו של אוריון צפויה להימשך שישה שבועות, מהשיגור מפלורידה עד ההתפוררות לים. ייקח עוד שבוע להגיע לירח, שנמצא במרחק 386 אלף קילומטרים. אחרי שישלים סיבוב סביב הירח, אוריון ייכנס למסלול שנמצא במרחק של 61 אלף קילומטרים מהירח, ו-450 קילומטרים מכדור הארץ, רחוק יותר מאפולו. המבחן הגדול יגיע בסוף המבצע, כשאוריון ייכנס לאטמוספירה במהירות של 40 אלף קמ"ש, בדרכו להתפורר לים. מגן החום עשוי מאותו חומר שבו השתמשו באפולו, והוא עמיד בפני חום של 2,750 מעלות.

מה הלאה?

עד שאסטרונאוטים יוכלו לנחות שוב על הירח, עוד הרבה דברים צריכים לקרות. טיסת הניסיון השנייה, שתשלח ארבעה אסטרונאוטים סביב הירח וחזרה, מתוכננת לתחילת 2024. שנה לאחר מכן, נאס"א נערכת לשלוח ארבעה נוספים, ששניים מהם ייגעו בקוטב הדרומי של הירח.

אוריון לא מגיע עם משטח נחיתה, אז נאס"א שכרה מספייס אקס, שבבעלות אילון מאסק, ספינת חלל עם משטח הנחיתה. שתי חברות פרטיות נוספות מפתחות חליפות להליכה על הירח. ספינת החלל, שנראית כאילו היא לקוחה מסרט מדע בדיוני, תחובר לאוריון על הירח, וממנה יירדו שני אסטרונאוטים, יילכו על פני הירח, וישובו לאוריון שייקח אותם בחזרה הביתה. עד כה, הספינה של ספייס אקס המריאה רק לגובה של 10 קילומטרים. מאסק רוצה להשיק אותה בטיסה מסביב לעולם. אבל זה לא יהיה כל כך פשוט: הספינה שלו תצטרך לנחות ולתדלק שוב לפני שהיא ממריאה לירח.