המשרד להגנת הסביבה פרסם ביום חמישי את נתוני מרשם הפליטות לסביבה ל-2021, של מפעלים המדווחים למשרד על היקפי הפליטות שלהם. המספרים משקפים ירידה נוספת לעומת שנה שעברה ברוב המדדים, אך מנכ"לית המשרד מודה שחלק מהירידה לא קשורה לפעילות המשרד, אלא לגורמים אחרים.  

"לשמחתי, יש גם הפחתת פליטות שהמשרד לא אחראי להן", אומרת גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה ל׳דבר׳, אך מאמינה שעבודת המשרד תרמה לרוב ההפחתות. "מצד שני, יש כמה מהמפעלים שלא יכלו לעמוד בדרישות המחמירות, והם העדיפו לסגור את המפעל מאשר לבצע את כל ההשקעות שהמשרד דורש בהפחתת פליטות". 

מה לגבי תחלופת הרכב?
"ציי הרכב לא עברו סתם להיות נקיים יותר, יש לנו מיסוי ירוק על הרכב וזה השפיע. ראינו ממש השפעה, שאנשים רוכשים כלי רכב נקיים יותר בזכות מס יותר נמוך. על ציי רכב יש לנו צווים. נוסף על כך, יש תמיכות לאוטובוסים חשמליים, ויש החלטה של משרד התחבורה להתיר רכש של אוטובוסים חשמליים בלבד בכל התחבורה העירונית מ-2026". 

חוק אוויר נקי מיצה את יכולתו להפחית פליטות?
"החוק הביא לרפורמה הגדולה באיכות האוויר ולירידה עצומה בפליטות. ממש לא מיצינו, ויש עוד הרבה עבודה לעשות בזכות החוק. יש מפעלים שנצא להליכי אכיפה נגדם על בסיס החוק כי הם לא עומדים בדרישות. בתחום הפסולת חסרה לנו חקיקה כדי שנוכל לפעול באופן אופטימלי". 

כהן מסבירה שהמשרד פועל בכמה מישורים במקביל. "בייצור החשמל, הפחתה בזיהום המקומי, בהכרח מפחיתה גזי חממה. בגז יש פחות חלקיקים ותחמוצות חנקן וגופרית, אבל יש יותר מזהמים אחרים. בפחם עם סולקנים יש פחות מזהמים. אימוץ אנרגיה מתחדשת זה טוב גם לפיחות גזי חממה ושינוי אקלים וגם להפחתת זיהום אוויר. גם הפרדה במקור בפסולת, זה מפחית הטמנה. זה מונע זיהום מקומי, לאוויר מים וקרקע, וגם מייצר פחות מתאן. זה כמעט בכל התחומים. המקומי מתחבר לעולמי. יש מעט דברים שצריך להתלבט עליהם". 

גז מחצבים פולט מעט זיהום אוויר, אבל לא מעט גזי חממה.
"זה תלוי בצורת השימוש. תחנת כוח פחמית עם סולקנים מזהמת פחות מתחנת גז מיושנת. גז כן פולט מזהמים מקומיים. אנרגיה מתחדשת לא מייצרת אף אחד מהם".  

מה היקפי כח האדם שיש היום למשרד בתחום הפיקוח והאכיפה על מפעלים שעושים דיווח עצמי?
"הפיקוח והאכיפה נעשים דרך המחוזות שלנו. יש 6 מחוזות ובכל אחד 50-30 עובדים. הם כותבים את ההיתרים והרישיונות. הם עושים גם דיגומים ובדיקות במפעלים עצמם. אנחנו כיום בתהליך של שינוי כל רגולציית ההיתרים והרישיונות ל-10-7 שנים, בהתאמה לאיחוד האירופי".  

יש לכם תת-איוש של תקנים?
"ממש לא. יש לנו איוש מלא, אבל חסרים לנו 46 תקנים, רק לפיקוח ורישוי, אחרי שעשינו בדיקה מעמיקה לכך. עדיין נדרשת עבודת מטה כדי לברר מה בדיוק מצבנו בתחום האכיפה ואת רמת החוסרים שם". 

אם היית מקבלת תוספת תקציב משמעותית, במה היה הכי חשוב להשקיע אותו?
"חד משמעית בשיקום נחלים. שם חסר כסף. אנחנו מדינה צפופה. אני לא חושבת שאפשר להשיב אותם למצבם הטבעי, אבל אם לא נשקיע בשיפור מצב הנחלים, לא נוכל להמשיך לחיות כאן. המערכות האקולוגיות הן אלו שסופגות זיהום וגזי חממה. בזכותן אנחנו חיים". 

זיהום הנפט בשמורת עברונה ב-2014. "אם לא נשקיע בשיפור מצב הנחלים, לא נוכל להמשיך לחיות כאן" (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

צמצום פליטות ממפעלים, לצד עלייה בזיהום כתוצאה משריפות ותקלות

לא בכדי אומרת כהן שקיים מחסור גדול בתקנים ומתריעה על הצורך בשיקום נחלים: דו"ח המשרד בנושא פליטות מזהמים לסביבה מצביע על עלייה בכמות המזהמים הנפלטים לאוויר ומגיעים למים ולקרקע כתוצאה מתקלות, בין היתר מהסוג שעליהן מפקחים יכולים להתריע.

ככלל, נראית ירידה משמעותית במרבית פליטות המזהמים, שנובעת בין היתר מסגירת מפעלים שלא עמדו בדרישות המשרד, וכן מעבר לשימוש בגז וצמצום הזיהום באסדות הגז מול חופי ישראל.

סיכום מגמות עיקריות במרשם פליטות תסביבה 2021 (מקור: המשרד להגנת הסביבה)

הירידה המשמעותית בתחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית לאורך כל העשור האחרון קשורה לפיתוח מאגרי הגז וצמצום השימוש בפחם במשק החשמל. המעבר לשימוש בגז מחצבים התרחש גם בתעשייה הכבדה. גם תחלופת כלי הרכב מפחיתה את זיהום האוויר מהם.

הנתונים לגבי הפליטה מאוניות הראו ירידה בעקבות החלפת המודל החישובי שעליו נסמך המשרד, לא בעקבות שינוי בפליטות עצמן. מפעלים עם היקף פליטות משמעותי, כמו חיפה כימיקלים ושמן תעשיות במפרץ חיפה, נסגרו. הסגירות הובילו לירידה בפעילות הכללית, שמטבע הדברים הפחיתה את כמות הפליטות.

לעומת זאת בתחומים שבאחריות ישירה של מדיניות ואכיפה סביבתית, כמו שריפת פסולת ושימוש בקמינים, נרשמה עלייה. אירועי השריפות המדווחות על ידי שירותי הכבאות טיפסו ב-2020-2015 ב-28%. הערכת כמות העץ שנשרף בקמינים עלתה ב-2021-2018 ב-19%.