חברת מפעלים פטרוכימיים פרסמה אתמול (שבת) הצעה מפורטת להסדר חוב עם מחזיקי האג"ח של החברה לישראל. אישורו של הסדר החוב נדרש כדי להשתלט על בזן באמצעות רכישת אחזקותיה של החברה לישראל.
החברה לישראל, בשליטת עידן עופר, הודיעה מזמן על כוונתה למכור את האחזקה שלה בבתי הזיקוק, וסיכמה על מכירת המניות לקבוצת חג'ג' מתחום הנדל"ן.
לחברת מפעלים פטרוכימיים, בשליטת דוד ועדי פדרמן ויעקב גוטנשטיין, אחזקה של 15.6% מניות בזן, אבל היא משועבדת לבעלי החוב, בעיקר גופים מוסדיים שמנהלים כספי ציבור.
סך החוב עומד על כ-1.6 מיליארד שקלים, גבוה בהרבה משווי מניות בזן, מה שהופך את מפעלים פטרוכימיים לחדלת פירעון. מצב זה מאיים גם על היתר השליטה שניתן לבעליה בבזן, ביחד עם החברה לישראל. לחברה יש מוצא אחד, והוא זכות סירוב למכירה לקבוצת חג'ג', ובתנאי שמפעלים פטרוכימיים תוכל להיכנס לנעליה ולרכוש בעצמה את מניות החברה לישראל.
הימור על בזן בכספי ציבור
הצעת הסדר החוב שהגישה הנהלת מפעלים פטרוכימיים לבעלי החוב סבוכה במיוחד. היא כוללת גיוס משקיעים בסך של 100 מיליון שקלים בלבד, ובעלי החוב נדרשים להמיר חוב בשווי מיליארד שקלים במניות של מפעלים פטרוכימיים, כדי להוציא את החברה ממצב של חדלות פירעון. זה רק השלב הראשון של התוכנית, שנועדה לממש את זכות הסירוב. בשלב הבא, החברה צריכה להשיג מימון של עוד 600-500 מיליון שקלים, כדי לממש את זכות הסירוב, ולרכוש את מניות החברה לישראל.
במילים אחרות, המוסדיים שמנהלים את חסכונות הציבור, נדרשים למחול על חוב של מיליארד שקלים, תמורת הימור פיננסי – 64% ממניות מפעלים פטרוכימיים, שאחזקתה היחידה תהיה 30% ממניות בזן.
השנה, בגלל משבר האנרגיה העולמי, הפגינה בזן ביצועים כלכליים חזקים מאוד וחריגים, אבל ענף זיקוק הדלק הוא תנודתי ביותר, ושנים של רווחיות גבוהה נוטות באופן מחזורי להתחלף בתקופות של מחירי נפט נמוכים, ואיתם גם רווחי זיקוק נמוכים.
המדינה התחייבה לפנות את בזן, אבל מתקשה לקדם את החלופות
איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה שלח בסוף השבוע מכתב דחוף לראש הממשלה והתריע בפניו שאסיפת בעלי האג"ח של מפעלים פטרוכימיים שמתכוונת לרכוש את מניות החברה לישראל בע"מ, שצפויה להתקיים מחר, תפגע בתוכניות להבראת מפרץ חיפה, בניגוד להחלטת הממשלה על סגירת בזן בתוך עשור, אם תצליח המדינה לייצר חלופות מספיקות בלוח זמנים זה.
האיגוד טען שהעסקה מצביעה על זלזול בהחלטת הממשלה ואי אמון בה, ואולי אף תקווה מצד החברות שההחלטה לא תצא לפועל לפני 2035, תוך שהם תולים עמדתם בעמדת משרד האוצר כפי שהובעה בעבר בעניין זה.
לעומת חברת מפעלים פטרוכימיים, דווקא הצעת הרכש של קבוצת חג'ג', מתחום הנדל"ן, הייתה יכולה ליצור למדינה שותף פעיל יותר בתחום פינוי התעשייה הפטרוכימית והכשרת השטחים במפרץ חיפה לבניית למגורים ולתעסוקה.
בזן היא מפעל חיוני למשק הישראלי לא רק בתחום זיקוק הדלקים, אלא גם בתחומים משיקים כמו גז בישול, ביטומן ותוצרים אחרים. לחברה יש תוכניות עקרוניות להמשיך לפעול גם בעתיד, אחרי ירידת הביקוש לדלקים מתזקיקי נפט, דרך פיתוח מיזמים בתחומי המימן והפלסטיק.
לזהות הרוכשים של בזן יש השפעה על מועד הסגירה שלה, בעיקר בתרחיש שבו מדינת ישראל תתרשל בקידום מהיר של החלופות שנדרשות בתחומי ייבוא ואחסון הדלקים, גז הבישול וחומרים חיוניים אחרים שכיום מסופקים על ידי בזן.
יו"ר האיגוד עו"ד שרית גולן התריעה: "איגוד ערים אזור מפרץ חיפה מתנגד, בכל תוקף ובכל האמצעים העומדים לרשותו, להקמה או שדרוג של מתקן ייצור במפעלים הפטרוכימיים שיאפשרו צמיחת בזן וזאת כאמור, בהתאם להחלטת הממשלה לסגור את בזן. איגוד ערים מפרץ חיפה עוסק בדיני נפשות בעוד בעלי האינטרסים הנוגעים בבזן עושים לביתם".
באיגוד ערים קוראים לממשלת ישראל להתערב ולהבהיר לרוכשים, ולא משנה מי יהיו אלו, בצורה נחרצת, כי החלטת הממשלה להפסקת פעילות בזן בתוך עשור תקפה ומחייבת.