קביעה תקדימית של לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב-יפו, פתחה פתח למסלול מקוצר לחייבים המוגבלים באמצעים (הפטר).

אישה בשם א', בת 67, גרושה ואם לשלושה מקריית אונו שגרה בשכירות בדיור הציבורי, הגישה ב-2002 בקשה לפשיטת רגל, את הצו המבוקש קיבלה א' כעבור 13 שנים.

בשל הכנסותיה הנמוכות, שעמדו על 4,600 שקלים מהביטוח הלאומי, ומצב בריאותי מחמיר, מצאה את עצמה א' בשנית בחובות של כ-130 אלף שקלים. בין היתר בגלל חובות לבנקים ולחברת המים שההפטר הקודם לא סגר.

לאחר מספר ניסיונות להסדרת החוב, פנתה א' בשנית להוצאה לפועל ופנייתה נענתה בחיוב על ידי רשם הלשכה, גיא סמולרצ'יק, שהוציא צו מידי להפטר. בכתב הדין, כתב סמולרצ'יק, כי על המדינה לייצור מסלול חלופי לבעלי חוב, כדי לקצר את תהליכי המתנה לחייבים מהסוג של א'.

סמולרצ'יק נתן הפטר גורף לכל חובותיה של א' וציין שמצבה מדגיש היטב שהמערכת הסדרי החובות, כפי שהיא כיום, לא משרתת חייבים שמצויים במצב כלכלי קשה. וכי אותה בעיה קיימת לעשרות אלפי בעלי חוב נוספים.

לדבריו, הגישה שקיימת היום לתהליך חדלות פירעון כל כך מסובכת שהיא מונעת מרבים לנסות לפתור אותה והם נשארים ללא פתרון ממשי לסיום החובות.

שלא כמו במדינות במערב, לא קיים בדין הישראלי מסלול חדלות פירעון חלופי ומקוצר להפטר, שאינו הסדר נושים. לדברי סמולרצ'יק זו הסיבה העיקרית לכך שישנם חייבים שנמצאים במצוקה, ונושים שלא מקבלים את כספם במשך שנים רבות.

על פי בדיקת הרשם, הסיבה לכך נעוצה בכך שלחייבים חסר ידע בנושא, הם נעדרים ייצוג משפטי, בשל העלות הגבוהה שלו והם חוששים ממורכבות ההליך. בנוסף ישנו חוסר ודאות האם יקבלו את הצו בתום ההליך הממושך.

בהצעתו של סמולרצ'יק, במסלול הקצר תידרש מהחייבים רשימת מסמכים מצומצמת, ימונה נאמן בעלות שכר טרחה מינימלי של 3,000 שקלים שיאפשר תמריץ למצב בו לא יצטברו כספים בקופת ההליך, וביטול  מוחלט של האגרה.

מאפיין נוסף של המסלול החלופי יהיה הגבלות על משך ההליך, שצריך לקחת לא יותר משנה, שבתומו יוגש דו"ח ממצאי בדיקה ויינתן צו שיקום כלכלי שיאפשר הפטר מותנה במימוש נכסים או הפטר מותנה בתכנית פירעון בתשלומים חודשיים,  במידה ולחייב ויש הכנסה חודשית קבועה וסבירה.