"העלאות הריבית הן הצעד הקל ביותר", אמר ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) ביחס למדיניות העלאת הריבית של בנק ישראל, "לבנק ישראל נוח יותר לנקוט צעדי מאקרו דורסניים". קרעי דרש מיו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) לכנס את בכירי בנק ישראל כדי שיסבירו את צעדיהם והמלצותיהם לעתיד, ומתח ביקורת על כך שמדיניות קביעת הריבית, שנתפסת ככמעט אוטומטית, פועלת מחוץ לכל דיון ציבורי או ביקורת.

התנהלותו של בנק ישראל לאורך השנים נחשבת עצמאית לחלוטין, בעיקר בתחום קביעת הריבית, ואת ההעלאה הדרסטית של הריבית בשנה האחרונה הוא הסביר כתגובה לאינפלציה, שמקורה בסביבה הכלכלית העולמית של הפוסט-קורונה, עליית מחירי התשומות והאנרגיה והחרפתן בגלל המלחמה באוקראינה. מהלכים דומים נעשו בבנקים המרכזיים בארצות הברית ובבריטניה, ובאופן מסורתי החלטות הנגיד מתכתבות היטב עם אלו שמעבר לים.

למרות זאת, קרעי האשים את הממשלה בתדלוק האינפלציה, בעיקר סביב מדיניות המיסוי והמוצרים שהתייקרו באופן מכוון, כמו התחבורה הציבורית, החשמל ומוצרי המזון. השיעור הנוכחי של הריבית, שעומד של 2%, הוא הגבוה ביותר בעשור האחרון, שבו סביבת הריביות בעולם הייתה אפסית.

את ביקורתו מתח קרעי על רקע ריביות הפריים, כפי שנקבעו בזמן תקופת ריבית אפסית. לדבריו, ההוצאות על הלוואות הפכו ליקרות ליותר, בעוד הריביות על הפיקדונות לא השתנו. "מדובר במכה אנושה של מאות ואלפי שקלים בחודש בתשלומי משכנתא והלוואות".

יו"ר ועדת הכספים ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו) הודיע אתמול שיכנס את הוועדה בנוגע לרווחי הבנקים בהקשר של עליית הריבית. מפברואר 2022 העלתה הוועדה המוניטרית את ריבית בנק ישראל מ-0.1% ל-2% בכמה פעימות, כדי להביא למיתון הכלכלי שאמורה לבלום את האינפלציה. פנייתו של קושניר נעשתה בשל אי-השינוי בריבית על הפיקדונות, ששחק את הונו של ציבור החוסכים, שכוח הקנייה שלהם קטן בגלל עליות המחירים בשוק וההוצאות השוטפות על ההלוואות.