המדינה הגישה הלילה (בין רביעי לחמישי) בקשה לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב לתת צו מניעה לשביתת הסתדרות המורים בחמישי הקרוב, 1 בספטמבר. לטענת המדינה, לא ניתן להיענות לדרישות השכר של הסתדרות המורים עקב תקופת הבחירות. עמדת המדינה הוגשה למרות התנגדות שרת החינוך יפעת שאשא ביטון שמתנגדת לצווי המניעה ותומכת בדרישות המורים.

הדיון בבקשה יתקיים בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב, שממוקם בהיכל המשפט בבת ים, הבוקר (רביעי) ב-9:30, בפני השופטת אריאלה גילצר-כץ. במקביל, המשא ומתן בין נציגי האוצר והסתדרות המורים נמשך לאורך כל הלילה, ללא הגעה להסכמות.

בקשת המדינה הוגשה כבר אמש ונדחתה מסיבות פרוצדורליות, מאחר שהיא הוגשה כחלק מתגובה לבקשת התאחדות התעשיינים לאסור על השביתה, ולא בפנייה יזומה של המדינה לבית הדין. השופט אילן סופר קבע ש"לא ניתן להגיש בקשה לסעד זמני במסגרת תגובה. ככל שהמדינה חפצה בכך, עליה להגיש את הבקשה לערכאה המוסמכת". עקב כך, הגישה המדינה בקשה נפרדת.

התוצאה היא שישנן כרגע שתי בקשות לצווי מניעה נגד שביתת המורים, אחת מהן של המדינה, שהוגשה בבית הדין האזורי תל אביב, והשנייה של התאחדות התעשיינים, שהוגשה לבית הדין הארצי לעבודה.

תגובת המדינה הוגשה הערב (רביעי) לבית הדין הארצי לעבודה הוגשה לבקשת שר האוצר אביגדור ליברמן, למרות התנגדות שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. לפי הודעתה של השרה שאשא ביטון, "הבקשה להוצאת צווי מניעה אינה על דעת משרד החינוך, והמשרד אינו חלק מהבקשה. לאחר שייושבו מרבית המחלוקות והצדדים הגיעו להסכמות רחבות,
משרד החינוך ימשיך לעשות את כל המאמצים למצות את המשא ומתן, זאת חובתנו למען ילדי ישראל. איומים משפטיים לא יסייעו בפתרון משבר החינוך."

סיעת המחנה הממלכתי בראשות שר הביטחון בני גנץ, אליה משתייכת שאשא-ביטון, ביקרה בחריפות את הגשת התגובה, וקראו לראש הממשלה יאיר לפיד לכנס ישיבת ממשלה שתכריע על הגעה להסכם עם המורים. לפי הודעת הסיעה, "ממשלת ישראל נושאת באחריות למערכת החינוך, ולא בית הדין לעבודה. הממשלה הייתה צריכה להתכנס לפני שבועיים, ולא להשאיר תלמידים, הורים ומורים בחוסר ודאות. ראש הממשלה לפיד – כנס ישיבת ממשלה מחר בבוקר ונמנע את השביתה במערכת החינוך. זו חובתנו, זו אחריותנו."

במקביל, נמשך המשא ומתן בין הסתדרות המורים לנציגי משרד האוצר על הסכם שכר חדש למורות ולגננות.

המדינה: ניהול מו"מ בתקופת בחירות מחייב "איפוק וריסון"

לפי תגובת המדינה, ניהול המשא ומתן עם המורים בתקופת בחירות מחייב את הממשלה ל"איפוק וריסון" ואינו מאפשר הקצאת כספים משמעותית לתוספות שכר מכיוון שאלו עלולות "לכבול את ידיה" של הממשלה הבאה, ואף להיתפס בציבור כ"כלכלת בחירות". לטענת המדינה, להסתדרות המורים הוצעה האפשרות לעריכת הסכם שכר חלקי או זמני, אך זו העדיפה לנהל משא ומתן על הסכם כולל והממשלה הסכימה לכך, בכפוף להנחיות היועצת המשפטית לממשלה על כך שיש להימנע מהחלטות דרמטיות בתקופת ממשלת מעבר.

עם זאת, במדינה טוענים שהדרישות שהציבה הסתדרות המורים "חורגות ממתחם הסבירות" מכיוון שהן כוללות תוספות שכר משמעותיות בעלות של כ-20% מהעלות הנוכחית של שכר המורים והגננות המיוצגים על ידי הסתדרות המורים.

ההצעה מציגה אמת מידה שלא הוצגה עד כה לפיה קובעת המדינה שדרישות הסתדרות המורים אינן מתאימות לתקופת בחירות: שיעור תוספת השכר ה'סביר' בהסכם בתקופת בחירות צריך להיות בשיעור דומה להסכמים קיבוציים קודמים שלא נלוותה אליהם רפורמה משמעותית בענף (כמו רפורמת אופק חדש מ-2009 שנלוותה להסכם הקיבוצי הקודם של המורים), ולפי הסכמים קיבוציים שנחתמו בעבר, שיעור זה עומד על כ-2% בשנה. זאת מכיוון שבתקופת בחירות, הממשלה מנועה מהובלת רפורמות דרמטיות.

תגובת המדינה כוללת גם סתירה פנימית. לצד הסברים ארוכים על חשיבות ההימנעות משינויים דרמטיים בממשלת מעבר, נכתב בה שהאוצר דרש לבצע במערכת החינוך רפורמות ארגוניות, שלתפישת אנשי האוצר ייטיבו איתה. רפורמות אלו כללו בין היתר שינוי מרחיק לכת באופן העסקת המורים, על ידי מתן אפשרות להעסקת 10% מהמורים והגננות בחוזים אישיים, במטרה למשוך מורים במקצועות נדרשים או בעלי 'כישורים מיוחדים', כך שמורים אלו יקבלו שכר גבוה יותר ולא יהיו כפופים להסכם הקיבוצי של המורים. דרישה נוספת היתה מתן אפשרות למנהלי בתי ספר לפטר מורים והקלת התהליך של פיטורי מורה ממערכת החינוך.

במילים אחרות, העלאה דרמטית של שכר המורים בתקופת ממשלת מעבר מוצגת בתגובת המדינה כמהלך בעייתי שעל ממשלת מעבר להימנע ממנו, מכיוון שהוא כובל את ידי הממשלה הבאה, אך הרפורמות המהותיות שבאו לשנות את הדי.אן.איי של מערכת החינוך בישראל, שאותן הוביל האוצר, מוצגות דווקא כמהלך נדרש, על אף שגם הן הוצגו תחת אותה ממשלת מעבר בדיוק.

הסתדרות המורים: "המעסיקים אינם צד ליחסי העבודה במערכת החינוך"

בהסתדרות המורים בחרו שלא להתייחס לטענות התאחדות התעשיינים לגופן, אלא טענו כי דין הבקשה להידחות בלא דיון – שכן התאחדות התעשיינים איננה צד ליחסי העבודה הקיבוציים שבין משרד החינוך והסתדרות המורים.

"מדינת ישראל היא צד ישיר לסכסוך עם הסתדרות המורים, היא זו שחתומה על ההסכמים הקיבוציים מול הסתדרות המורים, היא זו שמנהלת משא ומתן עם הסתדרות המורים בסכסוך הנוכחי" כתבו בתגובה לעתירה. "משמדינת ישראל לא מצאה לנכון לפנות לבית הדין הנכבד כדי לבקש סעד, לא ניתן לתת זכות זו לצד עקיף שאינו נוגע כלל למערכת היחסים הקיבוצית הרלבנטית". את הסתדרות המורים מייצגים בהליך עורכי הדין ברק כלב, נטע שפירא ולי אילן ממשרד עורכי הדין של ארנה לין.

הנימוק לדרישת המעסיקים: הנזק הכלכלי למשק

בבקשה שהוגשה אתמול (שלישי) דורשת התאחדות התעשיינים שבית הדין יוציא צו מניעה נגד השביתה ובמקביל, להורות לעובדי ההוראה לפתוח את שנת הלימודים כסדרה ללא עיצומים או שיבושים מכל סוג שהוא. לחילופין, ולכל הפחות, מבקשת ההתאחדות להגביל את זכות השביתה והיקפה, על מנת לצמצם את הפגיעה במשק, או לדחות אותה לאחרי חגי תשרי, או לאחרי הבחירות לכנסת ב-1 בנובמבר.

לטענת התאחדות התעשיינים, שביתה ב-1 בספטמבר תוביל לנזק קשה מאוד למשק, שכן "מאות אלפי עובדים ייאלצו להיעדר מעבודתם, כולל עשרות עד מאות אלפי עובדים בתעשייה, תוך פגיעה קשה במשק בכלל, ובתפקוד מפעלי התעשייה על כל גווניה, בפרט". נזק זה מוערך לפי התעשיינים ב-1.8 מיליארד שקלים לכל שבוע של שביתה.

הנהגת ההורים ביקשה להצטרף לבקשה לצו מניעה

הנהגת ההורים הארצית ביקשה גם היא להצטרף לבקשת התעשיינים, ובית הדין קבע שההחלטה על אישור הצטרפותם תינתן לאחר קבלת תגובת המדינה והסתדרות המורים.