בית המשפט העליון דחה הבוקר (יום חמישי) פה אחד את ערעורו של עמירם בן אוליאל, שהורשע ברצח שלושת בני משפחת דוואבשה בכפר הפלסטיני דומא ב-2015. בן אוליאל מרצה שלושה מאסרי עולם ועוד 20 שנות מאסר.
בהחלטתם ציינו השופטים כי "לדברי המערער, הוא יצא לנקום את רציחתו של מלאכי רוזנפלד ז"ל. נקמתו המתועבת הייתה 'נקמת דם'. דמם של בני משפחת דוואבשה החפים מפשע – ההורים, סעד ורהאם, ותינוקם בן השנה וחצי, עלי דוואבשה ז"ל, אשר נשרף למוות במיטתו. איזו מין נקמה נפשעת היא זו? משפחה שלמה הישנה במיטתה, מצאה עצמה באישון הלילה במלכודת מוות של המערער אשר יצא למסע נקם לרצח ערבים באשר הם ערבים. את זאת, אין הדעת יכולה להכיל ולסבול".
השופטים ציינו כי "מי ששרד – הילד אחמד – נותר יתום, ונושא על גופו ובנפשו את צלקות הפיגוע. הפיגוע גדע באכזריות בלתי נתפסת את חיי משפחת דוואבשה, משפחה שמנתה הורים ושני בנים צעירים, והותיר את אחמד לבדו. מעשי המערער כמתואר בפסק דין זה מזעזעים ומעוררי חלחלה, חומרתם מדברת בעד עצמה, ונראה שכל מילת גנאי לא תשקף את גודל הזוועה שבהם. מעשים אלו אף סותרים ומנוגדים לכל ערכי המוסר והתרבות היהודית, המחנכת לסבלנות ולסובלנות. שנאת בני דתות אחרות, כמו גם גזענות לשמה, אינה מדרכה של היהדות".
בנוסף נכתב בפסק הדין, "ראוי שהדברים יאמרו בצורה ברורה ונרחצת: ידעו הכול כי בתי משפט לא יגלו כל סבלנות לפורעי חוק, תהא דתם אשר תהא; וביתר שאת, כאשר העבירות מבוצעות על רקע מניע אידיאולוגי-גזעני".
בן אוליאל הודה ברצח בחקירה ואף שחזר את המעשה, אבל אז חזר בו וסנגוריו טענו שדין ההודאות להיפסל. הטענה המרכזית של עורכי הדין נגד ההרשעה היא שבן אוליאל עבר "חקירות צורך", מונח משפטי שמתאר חקירות של "פצצה מתקתקת". חקירות אלו עשויות לכלול שימוש בכוח פיזי ובשיטות חקירה אגרסיביות, והן אפשריות רק באישור היועץ המשפטי לממשלה.
בינואר 2016, הוגש האישום נגד בן אוליאל והנער הנוסף, ובמאי 2020 הורשע בן אוליאל בשלושה סעיפי רצח, לצד שתי עבירות של ניסיון רצח, שתי עבירות הצתה וקשירת קשר לביצוע פשע ממניע גזעני. כעבור ארבעה חודשים, הוא נידון לשלושה מאסרי עולם ועוד 20 שנות מאסר, ונקבע כי הוא ישלם פיצויים בסך של 258 אלף שקלים לאחמד דוואבשה, ולאדם נוסף שעל ביתו נזרק בקבוק תבערה.
