יום שלישי, 8:00 בבוקר. המוביל אורי אלישה מפרק ספה ושתי מיטות, והעובדים שלו מצפים אותן בניילון נצמד כדי להגן עליהן מלכלוך ושריטות. הדירה ברחוב רוטשילד בראשון לציון כבר כמעט ריקה לגמרי. למרות שעת הבוקר המוקדמת, החום בחוץ מגיע ל-32 מעלות, ואחוזי הלחות הגבוהים מעוררים געגועים לחדר ממוזג.

אבל אלישה, בן 41, דווקא נהנה מהעבודה בחוץ. "אני אוהב מאוד את העבודה שלי. אני אוהב לפרק, להרכיב. לעבוד במשרד היה הורג אותי, אני חייב להוציא אנרגיות". הוא עלה מגיאורגיה לפני 20 שנה, ואחרי שנת עבודה במטבח, החל לעבוד בסבלות.

"לסדר משאית זה כמו טטריס"

העבודה מהירה אך מחושבת. מה שאפשר לגלגל על עגלות משא, מגלגלים. מורידים במעלית מה שאפשר. מינימום סחיבות מיותרות. "צריך לשמור על עצמך", מסביר אלישה, ומדגיש שיש להרים את הציוד מהרגליים ולא מהגב. "לא צריך להתבייש. מה שכבד – ששני אנשים ירימו. לכן אני דואג לבוא עם צוות: תומאש, ישראל, מקסים ודניאל".

מקסים נשאר במשאית, מקבל אליו את הציוד ומסדר אותו באופן הדוק ומחושב. על הרמפה של המשאית, מוצב קונוס כתום שמבליט אותה לשם הבטיחות. "הדבר הכי חשוב זה איך מסדרים את המשאית כך שהכול ייכנס וייצא בלי שריטות ומכות. זה כמו טטריס", מסביר אלישה. "מקרר למשל, צריך להעמיס אחרון על המשאית כדי שייכנס ראשון לבית, כי אחרי שהוא בבית צריך לתת לו זמן להתייצב עד שאפשר להפעיל אותו. גם את הארונות אנחנו שמים בסוף כדי שנפרוק אותם ראשונים ואפשר יהיה כבר להתחיל להרכיב אותם בדירה החדשה".

8:30. אלישה קופץ לקיוסק הקרוב להביא שתייה קרה, והחבר'ה יושבים לרבע שעה הפסקת סיגריה ושתייה, ולא שוכחים להתלהב מהכלב שעובר ברחוב. אחרי הסיגריה – הורדות אחרונות. אלישה מוודא עם בני הזוג, מזמיני העבודה, שהרהיטים שנשארו בדירה אכן צריכים להישאר בה, וקובעים להיפגש בדירתם החדשה ברחובות.

"אחד הדברים שלמדתי עם הניסיון, זה כמה חשוב שמוביל יהיה רגיש", אומר אלישה בדרך. "מעבר דירה זה דבר לא פשוט, זה אירוע מלחיץ. אתה פוגש הרבה אנשים שזו עבורם הפעם הראשונה. מוביל צריך להיות גם קצת פסיכולוג. להרגיע, להבהיר ללקוח שאתה איתו". הוא מספר על לקוחה מבוגרת שבשבוע לפני המעבר הייתה מתקשרת אליו מדי יום מודאגת – יש לה עוד ארגז, ועוד אחד. "יהיה בסדר, אמרתי לה. לא ניקח יותר על עוד כמה ארגזים. מה שחשוב לי זה שהלקוח ייצא מהיום הזה בתחושה שדאגנו לו. שכשניפגש ברחוב הוא יגיד לי שלום כמו שצריך".

"אני גר בכל הארץ, אבל ישן בבת ים"

9:20. מגיעים לדירה ברחוב כובשי החרמון ברחובות, והצוות מעלה הכול לקומה הרביעית באותה היעילות שבה פרק את הדירה הקודמת. מה שלא נכנס למעלית, מעלים הסבלים החסונים במדרגות. את המקרר סוחבים יחד אלישה ודניאל באמצעות רצועה רחבה וארוכה שנמתחת מתחתיו ונתלית על כתפיהם. בכניסה לדירה הם ניצבים בפני אתגר, כי המקרר אמור להיכנס, אבל הם חוששים לפגוע במזוזה. הם מטים את המקרר בעדינות ומכניסים אותו לדירה.

"זו לא רק עבודה פיזית", מסביר אלישה. "צריך להפעיל את המוח, לחשוב מה צריך לקרות קודם ומה אחר כך, איך עושים את העבודה יעיל". בשלב הבא מתחיל אלישה בהרכבת המיטות בחדרים במיומנות באמצעות מברגה.

אתה יודע להרכיב הכול?
"כמעט".

הצוות מעמיס בינתיים עגלות עם ארגזים שמסודרים במקום לפי הוראות בעלי הבית. בסיום העבודה מודים הלקוחות לאלישה ומשלמים לו, והוא מאחל להם ברכה בביתם החדש.

11:00. יום העבודה עוד לא נגמר. בדרך כלל, אומר אלישה, היום כולל שתי העברות קטנות או העברה גדולה. "תומאש אוסף אותי מהבית בבת ים בדרך כלל בסביבות 7:00, ואנחנו עובדים עד 14:00, עד 18:00, לפעמים גם עד הלילה אם צריך".

היום יש לצוות עוד העברה של דירה גדולה בתוך רחובות. הפעם מדובר בדירה בקומה 8, שהעברתה צפויה להתבצע בסיוע מנוף. "אני אוהב שבכל יום אתה במקום אחר, פוגש אנשים חדשים", אומר אלישה. "יום אחד במצפה רמון ויום אחד בטבריה, רואה את הארץ. שאלו אותי פעם איפה אני גר, אז עניתי שאני גר בכל הארץ, אבל ישן בבת ים".

"הפרסומת הכי טובה היא לעשות את העבודה"

לאלישה פנים מחייכות, גוף רחב ושרירי וזקן ג'ינג'י מכובד, שהוא כרטיס הביקור שלו. "פעם הייתי הולך עם זקן קצר, והחלטתי לפני שנתיים לגדל אותו", הוא מספר. "מאז אני מקבל הרבה תגובות. יש מי שאוהב את זה ויש מי שלא, אבל אני אוהב, וזה מה שחשוב. גם אשתי והבת שלי אוהבות את הזקן. כשהתחלתי לגדל היא אמרה שחבל, אבל עכשיו כשחשבתי להוריד היא אמרה לי 'לא, כבר התרגלתי'".

התחלת לגדל מטעמי דת?
"לא, אבל אני מאמין בקדוש ברוך הוא ומכבד את הדעה והאמונה של כל אדם. מה שחשוב זה איך אנשים מתנהגים. לכל אחד יש הזכות ליפול ולקום. לשפוט זה קל, אבל לתת מילה טובה לבן אדם זה האתגר. אני מאמין ביהדות, ובאלוהים שברא את כל בני האדם".

הוא לא עבר דירה כבר 13 שנה, אבל מספר שבישראל תמיד יש עבודה למובילים. "גם בקורונה עבדנו, ולא היה הרבה הבדל. עשינו גם עבודות בבתי חולים, פינינו וארגנו את המתחמים של מחלקות הקורונה. היה לנו פרויקט גדול של חברת אשראי שסגרה משרדים".

בעבר היה מפרסם את העסק, אבל כיום לקוחות מגיעים אליו בעיקר מפה לאוזן. "הפרסומת הכי טובה היא לעשות את העבודה כמו שצריך. לפעמים אנשים גם מצטלמים איתך, מעלים תמונה לרשת החברתית וממליצים עליך, שזה כיף כי זה אומר שעשינו עבודה טובה".

"מוביל טוב לא משקר, לא מזלזל ועומד בזמנים"

בתחילת שנות ה-2000 עלה אלישה מגיאורגיה במסגרת תוכנית נעל"ה, והתגורר תחילה בקיבוץ רמת יוחנן. "פגשתי שם עולים מכל מיני מדינות, גם מארצות הברית, וגיליתי להפתעתי שהם קיבלו סיוע כלכלי הרבה יותר גדול בעלייה. כמעט פי 4. כששאלתי למה, הסבירו לי שלהם היו יותר אופציות, יותר על מה לוותר בעלייה, ושאני צריך להגיד תודה שאני פה. אמרתי לעצמי: תודה לאל, יש לי ידיים ורגליים בריאות, אני לא צריך טובות".

את העסק העצמאי שלו הקים לפני שש שנים אחרי שנים ארוכות כסבל שכיר. לחברה קרא 'אורי וישעי הובלות'. השם, הסביר, נלקח ממזמור כ"ז בספר תהילים: "לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ה' מָעוֹז־חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד".

"כשהתחלתי במקצוע הזה היו פחות מעליות, והעבודה הייתה יותר קשה, אבל גם העובדים היו אז חרוצים מאוד. היום קשה יותר למצוא עובדים טובים, ולצערי אני שומע מלקוחות שקשה גם למצוא מובילים טובים. כל אחד קונה משאית ו'פותח עסק'. בקיץ האחרון לקוחות אמרו לי: 'המוביל הגיע, ראה שאין חניה ופשוט הלך', אנשים מבריזים ברגע האחרון או מחליטים שהעבודה לא מתאימה להם ומשאירים משפחה בלחץ ביום המעבר. במצב כזה אני יכול לדפוק מחיר, אבל שאלתי את המשפחה כמה אמור היה לשלם למוביל שלא הגיע, ואמרתי שאקח את אותו סכום".

בתמחור אלישה מביא בחשבון אילו דברים צריך להוביל וכמה, לאיזו קומה, אם הדברים נכנסים למעלית, מאיפה לאן עוברים ואם החפצים דורשים פירוק והרכבה. "בכל מקרה אני לא דופק מחיר", הוא אומר, "אנשים בדרך כלל נותנים בסוף טיפ. מה שחשוב לי זה שאנשים ישלמו מהלב כי הם מרוצים מהעבודה ומהשירות, כי הם מרגישים שטיפלו בהם טוב. מוביל טוב זה בן אדם שלא משקר. לא מזלזל, עובד כמו שצריך ועומד בזמנים".

11:20. אנחנו מגיעים לכתובת, ושם פוגשת אותנו ספיר, הלקוחה. "כל מי שהתייעצתי איתו אמר לי שכדאי לי להזמין את אורי למעבר", היא אומרת, ומזמינה את צוות הסבלים לעלות לדירה לשתות מים קרים או קפה עד שהמנוף יגיע.

"זה כיף להגיע ללקוחות נחמדים שבאווירה טובה", אומר דניאל במעלית. "לפעמים זה יותר חשוב אפילו מהטיפ – שהלקוח מציע לך כוס מים, שאתה מרגיש שמעריכים את הזיעה שלך".