הילדים באוקראינה שפתחו היום (חמישי) את שנת הלימודים לא חלקו חוויות מחופשות מהנות עם המשפחה, אלא סיפורים של הישרדות במלחמה. עבור רבים מהם היום האחרון בבית הספר היה לפני 24 בפברואר, יום הפלישה הרוסית למדינתם.
בעיירה מיכיילו-קוטסיובינסקי, 35 ק"מ בלבד מהגבול עם בלארוס, התאספו ביום שלישי תלמידי כיתה ז' בבית הספר שניזוק קשות בלחימה, כדי לאסוף את ספרי הלימוד לקראת הלימודים מרחוק. בעודם מחכים, שיחקו הילדים גרסה משלהם למשחק 'אמת או שקר', שבה כל ילד אומר את מספר הטילים שראה מחלון ביתו, ושאר הילדים צריכים לנחש אם זה המספר האמיתי.
"לא ראינו אחד את השני כל כך הרבה זמן, כולם גדלו מאוד", אמרה המורה אולנה סרדיוק. לדבריה, הורים רבים מתחננים לחזור ללימודים פרונטליים, אבל הדבר נאסר בשל הקרבה לגבול עם בלארוס. חלונות כיתתה הוחלפו לאחרונה מזכוכית לפלסטיק שחור מחוזק.
"כשאני בבית הספר, אני חושב על האישה שנהרגה פה"
אולקסיי לייטווין (13) זוכר היטב את 4 במרץ, כשטילים רוסיים פגעו פעמיים בבית הספר בעת ששהה במקלט הקהילתי במבנה עם משפחתו, לצד תלמידים רבים נוספים ותושבי העיירה. בהפצצה הזו נהרגה אחת מעובדות בית הספר. "ישנו במסדרון", הוא מספר, "והגופה הייתה ממש מעבר לקיר". משפחתו ברחה מהעיירה למחרת, ושבה כעת לפתיחת שנת הלימודים.
"כשאני בבית הספר, אני חושב על האישה שנהרגה פה", אומר מיקולה קרווצ'נקו בן ה-12, שהתחבא גם הוא במקלט בית הספר בזמן ההפגזה. אף שילמדו מרחוק, התלמידים נדרשו לעבור תרגילים של ירידה למקלט בהובלת המורה סרדיוק.
"הילדים יודעים שהעולם יכול להיות נורא"
לפחות 379 ילדים נהרגו באוקראינה מאז פרצה המלחמה, ו-222 מוגדרים נעדרים לפי נתוני התביעה הכללית האוקראינית. לטענת אוקראינה, 7,013 ילדים נוספים הועברו בכפייה לרוסיה משטחי הכיבוש הרוסי באוקראינה.
בששת חודשי הלחימה, 2,400 בתי ספר ברחבי המדינה ניזוקו, מהם 269 נחרבו כליל, לפי גורמים רשמיים באוקראינה. בעוד שטחים אזרחיים ובתי ספר ממשיכים להיות מטרה צבאית, 51% מבתי הספר נפתחו ללימודים פרונטליים, עם אפשרות ללימודים מרחוק לפי בחירת ההורים.
עם זאת, בטיחות התלמידים נותרה בעדיפות עליונה. בתי ספר שנמצאים בקרבת הגבולות עם רוסיה ובלארוס, או ליד שטחי לחימה פעילים, וכן בתי ספר שאין בהם גישה למקלטים, ייפתחו ללימודים מרחוק בלבד.
"חינוך הוא מרכיב קריטי בחזרה לנורמליות. זה בסיסי", אומר דובר יוניצף (קרן החירום הבינלאומית של האו"ם לילדים), ג'יימס אלדר. "הילדים האוקראינים מודעים היטב לכך שהעולם אינו יציב ויכול להיות מקום נורא. זה מביא לאובדן תחושת הביטחון הבסיסית". הוא מוסיף שחוסר הוודאות יכול להשפיע על ההתפתחות הלימודית, הרגשית והחברתית של ילדי אוקראינה.
"אני רוצה לשמוע את הצלצול הראשון"
בתי הספר בקייב, לביב וצ'רנוביץ פתחו הבוקר את הכיתות ללימודים פרונטליים, אך ההחלטה אם לשלוח את הילדים או להשאירם ללמוד מרחוק נתונה בידי ההורים. בקייב ובלביב יארחו בתי הספר 7,300 תלמידים עקורים מאזורים אחרים באוקראינה שעדיין סובלים מאש יומיומית.
העיר קראמאטורסק במחוז דונצק נמצאת תחת הפגזה תמידית מתחילת המלחמה, ואין בה תקווה לפתיחת דלתות בתי הספר לתלמידים בזמן הקרוב. באחד מבתי הספר בעיר, כיתה א' מוכנה, הלוח נקי, על הקירות תלויות אותיות ה-א'-ב', ודגלי אוקראינה מוכנים לחלוקה לכל ילד. הדבר היחיד שחסר הוא התלמידים.
"זה ממש מדכא לראות בית ספר ריק", אומר המנהל אולכנסדר נוביקוב (55), "אף אחד לא ירוץ במסדרון כשתתחיל שנת הלימודים, לא יהיה אף ילד צוחק בבית הספר".
למרות זאת, מאמציה של אוקראינה להגן על עצמה מעניקים לו תקווה לחלום על זמנים טובים יותר. "אני רוצה לשמוע את הצלצול הראשון, עם מורים ותלמידים בשיעור פנים אל פנים, כשהעיניים מסתכלות בהשראה ובסקרנות ללמוד משהו חדש. זה משהו שהייתי רוצה לראות במו עיניי", הוא אומר כשהוא עומד לבדו בכיתה הריקה.