גל ההתייקרויות במשק משפיע קודם כל על החלשים ביותר, בעיקר על אלה שלצד השחיקה בשכר נדרשים להתמודד גם עם תשלום חובות עבר, שהתשלום עליהן תופח ככל שהריבית גדלה.  לפי משרד המשפטים 16,560 ישראלים הגישו ב-2021 בקשה לפשיטת רגל. 'דבר' מביא את סיפורן של שלוש נשים שנקלעו לחובות שפגעו קשות ביכולת שלהן להשיג קורת גג.

"עברתי 6 דירות כי לא עמדתי בתשלומים"

ד', גרושה ללא ילדים מאזור הצפון מועסקת בעבודה במפעל בחצי משרה נכנסה לחוב הגדול הראשון שלה בתחילת שנות ה-2000; טיפול רפואי מפתיע ויקר של קרוב משפחה הוריד אותה תוך יום למינוס של 25 אלף ש״ח: "ההלוואה לכיסוי הטיפולים נלקחה בריבית משמעותית שלא הבנתי עד הסוף וכלאה אותי במעגל מתרחב של חובות שנמשך עד היום".

היא נאלצה לעזוב את הבית שלה מכיוון שלא יכלה לעמוד בהוצאות ולמרות העזרה מהמדינה ומחברים נשארה בחובות. "ניסיתי מספר פעמים להיכנס לזכאות לדיור הציבורי אבל לא עמדתי בקריטריונים", אומרת ד'. "אחרי שגרתי אצל קרובי משפחה וחברים הצלחתי לחזור לשכור ב-2012, אבל מאז עברתי 6 דירות כי לא עמדתי בתשלומים".

ד' ירדה לחצי משרה כדי לעזור למשפחתה, וכשניסתה לתכנן פתיחת עסק הבנק לא אפשר לה יותר הלוואות. היא פנתה לגופי אשראי אחרים שהעמיקו את החוב, ורק אחרי שעברה לגור בדירה שהתפנתה אצל משפחה, הצליחה לצמצם את ההוצאות ולהתייצב כלכלית. "שוחחתי עם מספר עובדות סוציאליות אבל מכיוון שאני 'נורמטיבית' – לא נכה, בלי ילדים, לא חשבו שאני צריכה עזרה וגם אני אישית לא חשבתי שיש בכלל בעיה".

״הצ׳קים החלו לחזור, ניתקו את המים והחשמל ולא היה למי לפנות״

כ' היא אם יחידנית לחמישה מהדרום, שגרה בדירה שלה ומשלמת משכנתא על דירה שרכשה לפני מספר שנים. משבר משפחתי שגרר עמו חובות מהעבר הכניס אותי לספירלה "בתוך התהליך של החזרת החובות צ'קים חזרו, למי אני אמורה לפנות? המדינה לא יכולה לעזור, הבנק לא יכול לעזור – ניתוקי חשמל, ניתוקי מים. איך מתמודדים עם זה?". 

בתחילת הקורונה הבינה שהיא לא עומדת בתשלומים של המשכנתא, ולראשונה חשבה להכריז על עצמה כפושטת רגל, אבל בזכות הטבה של המדינה התאפשר לה לחתוך את ההחזר החודשי בחצי. "זה לא באמת חיים. חיים כאן ועכשיו את הרגע – פשוט לשרוד".

ההטבה עזרה לכ', אבל אחרי חודשיים היא הסתיימה והיא נדרשה לשלם את הסכומים המלאים. עליית מחירי הדיור, לדבריה, דחפו את המצב לקצה: "דירוג האשראי שלי היה הכי נמוך שאפשר, לא יכולתי לקחת הלוואות נוספות, פניתי לתכנית 'נושמים לרווחה' ורק בתהליך שנמשך כמעט עשרה חודשים הגענו להבראה כלכלית".   

״לחיות פשוט כדי לכלכל את הילדים״

נ', גרושה עם שני ילדים, משלמת על דירתה בירושלים דמי שכירות חודשיים על סך 3,500 ש״ח. פרט ל-740 ש״ח סיוע שכר דירה שהיא מקבלת בגלל שהבנים שלה בצבא, הכול יוצא מכיסה – היא עובדת מדינה במשרה מלאה, לא נתמכת ביטוח לאומי, לא מקבלת מזונות והחובות שלה הצטברו לאורך השנים רק מניהול משק הבית.

"היו מסתכלים על התלוש ושואלים איך אני עושה את זה, אלו חיים שלא חיים – לא רוכשים, מקבלים דברים מאחרים, בלי נסיעות, בלי בתי קפה – לחיות פשוט כדי לכלכל את הילדים״. נ' ניסתה לבקש זכאות לדירת עמידר, אך סורבה כי לא עמדה בקריטריונים, וכיום מפחדת שהמצב הכלכלי שלה, שהגיע לאיזון, יחמיר כשהבנים שלה ישתחררו והסיוע ייפסק.

תכניות התמיכה לחייבים שמפעיל משרד הרווחה דרך עמותות כמו 'נושמים לרווחה' ו'פעמונים' שם דגש על הסתכלות כוללת בצרכי המשפחה, והן על התקדמות בתחומים שונים כדי להגיע למאזן כלכלי עם תמיכה בחובות – כמו מיצוי זכויות, תעסוקה, כלכלת המשפחה, תנאי חיים בסיסיים ועוד.

״כל אחד יכול לקבל אשראי. החוכמה היא לקבל אשראי אחראי וחכם שלא מסבך אותך בחובות", אומר יואל קופלנד, מנהל עמותת עוגן לבית שמפעילה את תכנית נושמים לרווחה. "אנחנו מלווים קרוב לאלף משפחות בשנה, ובסופו של דבר כמעט מחציתן מצליחות לרכוש בית בליווי נכון ושינוי ההתנהלות״. 

מסייעים למשפחות שנקלעות לחובות של עד 400 אלף ש״ח

עמותת פעמונים מלווה כל שנה כ-5,000 משפחות שנקלעו לחובות מסובכים. גובהו הממוצע של חוב עמו פונה משפחה לעמותה עומד על כ-70 אלף ש"ח. במקרי הקיצון, מגיעות לדלתותיה משפחות עם 400 אלף ש״ח חובות. "זו יכולה להיות השלמה לדיור או ניסיון כושל להקמה של עסק, או פשוט הנהלות לא טובה", מספרת שרון לוין – מנהלת הסברה עמותת פעמונים.

"הרבה פעמים לוקחים הלוואה ולא בודקים את גובה הריבית, או לא מבינים את המשמעות שלה ואז לא יכולים לעמוד בהחזר החודשי". ההמלצה המקובלת כיום היא שההוצאות החודשיות לדיור לא יעברו שליש מנטו ההכנסות. לפי נתוני מרכז אדוה, עשירונים 1- 4 מוציאים על דיור סכומים גבוהים משליש הכנסותיהם (העשירון הראשון – מעל למחצית) כך שכל הלווה נוספת, אפילו הקטנה ביותר יכולה להביא אנשים לא לעמוד בהלוואה.  

כמו 'נושמים לרווחה' תהליך השיקום של 'פעמונים' מתרכז בשינוי סדרי העדיפויות של הלווים, אבל גם כאן מבינים שבמצבים קשים מאוד אי אפשר לדרוש ממשפחות להמשיך לחתוך בהוצאות ורוב תהליך הליווי, שדרכו מעל 70% מהמשפחות מצליחות לשפר את מצבן, עובר דרך ניסיונות להגדיל את ההכנסות, בשכר, בזכויות ועוד. "בודקים את הכל – למי חייבים, כמה חייבים ובאיזה החזר חודשי. המשא ומתן שאנחנו מביאים כדי להסדיר חובות בא בסופו של דבר להביא שליטה לבעלי החוב – שלא יהיו הלוואת בגבהים שונים והחזרים שונים. לרוב, דפוסי ההתנהגות משתנים ומי שיוצא מעולם החובות מצליח גם להחזיק". 

״החוב הוא מלכודת מוות לנשים עניות״

נטליה גליקס, עובדת קהילתית מצפון הארץ, פגשה בד' לגמרי במקרה במפגש בבית חולים ועזרה לה לתכנן מחדש את ההתנהלות מול החובות. לדעתה המצב בשטח הולך להחריף עם עליית הריביות ועם כל הכוונות הטובות, לתכניות של משרדה הרווחה יהיה מעט מה להציע מולן.

"הבנקים רק מציעים עוד חובות": נטליה גליקס, עובדת קהילתית (צילום: ללא קרדיט, באדיבות המצולמת)

"החוב הוא מלכודת מוות לנשים עניות ואי אפשר להגיד שזה רק עניין של התנהגות", אומרת גליקס. "מכל ההוצאות שאני פוגשת אצל חייבים במשבר, ההוצאה על הדיור היא דווקא זו שמנוהלת טוב יותר כי היא קבועה". בעיית החובות, אותה מתארת גליקס, מתחילה לרוב בגלל הוצאה גדולה ולא צפויה, כדוגמת טיפול רפואי מציל חיים, שהופכת במהירות את ההוצאה על דיור לבלתי אפשרית.

מעבודה של שנים עם בעלות חוב, ברובן הגדול אימהות יחידניות, היא מספרת שרבות מהן כלל לא מכירות את האפשרויות שלהם להתמודד עם חובות עמוקים ולא ניגשות לתהליכי חדלות פירעון שנתפסים לא פעם כמאיימים ולא נגישים "הדבר הכי טוב שיש לבנקים להציע לנשים האלו זה עוד חובת בריביות שונות שלטווח הרחוק מחריפות את המצב. אישה שליוויתי סיפרה שבנקאית הציעה לה לנסות לפתוח חסכון כדי לנצל את זה שהריביות עולות כשבמקביל הריבית אוכלת לה עוד מהמשכורת".

"המדינה צריכה להקים גוף שייתן מענה לאנשים שנקלעו באופן נקודתי למצוקה כלכלית" אומרת כ' "כשאת בחוב אז כל הדלתות נסגרות בפניך  – בנקים, חוסר יכולת לקנות בסופר. המדינה צריכה לתת מענה או הלוואה מיוחדת לכסות חובות,  כמו שיש מצוקה ויש ליווי של עובדת סוציאלית – אז גם בכלכלה".