חברת נגה לניהול מערכת החשמל השיקה היום (שני) את תוכנית הפיתוח של רשת החשמל עד 2035 להערות הציבור, בכנס חגיגי במלון דניאל בהרצליה. מצד אחד, מדובר במהפכה של דיאלוג ציבורי שמעולם לא התרחש קודם לכן, לגבי תוכנית פיתוח הרשת, כשבנגה הקשיבו בקשב רב לטוענים ולמבקרים. מצד שני, באי הכנס לא היו אופטימיים ביחס לסיכויי המימוש שלה, ורמת ההתקדמות החשיבתית לגבי עתיד משק החשמל, בהשוואה למשקים מתקדמים אחרים.
פיגור משמעותי כנקודת מוצא
תוכנית פיתוח הרשת הנוכחית בנויה לפי יעד של 17% חשמל מאנרגיות מתחדשות ב-2030. עוד ב-2018 משרד האנרגיה קבע את היעד של 30%, אבל התוכנית הקודמת המשיכה. החלטת ממשלה על 30% אנרגיות מתחדשות הגיעה ב-2020, אבל נגה עוד הייתה בשלב ההקמה.
בדצמבר 2021 היא כבר הגישה טיוטה של התוכנית למשרד האנרגיה, שלדברי נגה "הייתה מוכנה ב-90%, למעט שני מקטעים מורכבים במערכת המסירה". רק כעת, 9 חודשים אחרי, היא נפתחת במלואה להערות הציבור, ולא ברור מתי תאושר. לעיכובים בהחלטה על תוכנית הפיתוח עלולות להיות השלכות קשות: מהחמצה גדולה של יעדי המתחדשות עד מחסור ממשי בחשמל.
18% או 30%?
נגה בנתה שלושה תרחישים לתוכנית הפיתוח של רשת החשמל, שממוקדים בפער העצום האפשרי בעמידה ביעדי המתחדשות. התרחישים בתוכנית עוסקים ב-18%, 24% ו-30% חשמל מאנרגיות מתחדשות ב-2030. בתרחיש הנמוך, יידרשו הקמת תחנות כוח בהיקף של 5,360 מגה-ואט עד 2035. בתרחישים האחרים, מדובר ב-4,000 מגה בלבד. במקביל, כ-2,700 מגה-ואט של תחנות מיושנות צפויות להיגרט – בעיקר תחנות 4-1 באורות רבין ויחידות מיושנות באשכול. רוב הקמת התחנות מיועדת להיות מ-2027 עד 2035. הפער בין 18% מתחדשות ל-30% מתחדשות ב-2030 מוערך בצריכה נוספת של עוד 2 BCM גז בשנה, או כ-18% מצריכת הגז השנה בישראל.
סוגייה משמעותית נוספת היא היקף חדירת הרכב החשמלי. משרד האנרגיה צופה 1.3 מיליון כלי רכב ב-2030, אבל לפי התוכנית יהיו 600 אלף כלי רכב כאלה בלבד. לפי ניתוחי נוגה, סוגיית טעינת הרכב החשמלי מזיזה את גובה שיאי הביקוש לחשמל ב-300 עד 500 מגה-ואט בתום העשור, והרבה יותר מכך עד 2040, כשהשוק יגיע לרוויה.
התרחיש המומלץ: מעט תחנות כעת והרבה אחר כך
בתרחיש האופטימלי, על פי המלצת נגה, שבו מצליח משק החשמל להגיע ל-30% אנרגיות מתחדשות, תחנות כוח רגילות בגז יידרשו רק ב-2028 ו-2029, אבל עד 2035 תידרש הקמה של 6-5 תחנות נוספות. אם היעד יוחמץ משמעותית, תידרש הקדמה של ההשקעות הללו והתגברותן בסוף התקופה, כדי לאפשר לייצר יותר מ-70% מהחשמל בגז. כיום, במצבי מצוקה ברשת החשמל, נכנסות למעגל הייצור תחנות כוח מיושנות במיוחד שמייצרות חשמל בפחם ובסולר.
גורמים בתחום התכנון שהשתתפו בכנס סבורים ש"לא יהיה ניתן לממש את כל התוכנית, לא בזמן ולא בכלל". החלק הקשה למימוש בתוכנית מבוסס על מאת קילומטרים של קווי הולכה במתח גבוה ומתח על-עליון ממתקני ייצור בדרום לריכוזי האוכלוסיה במרכז. הקשיים הסטטוטוריים הקיימים גורמים למשך ממוצע של 10 שנים בהוצאה לפועל של בניית קו מתח על-עליון (קו 400). חלק מההגבלות בקידומם אינן תכנוניות – אלא גיאוגרפיות ופוליטיות – כמו בתי הפזורה בנגב שתוואי קווי ההולכה חוצה את מגוריהם ולא יתאפשר להקמה ללא הסדר.
מבקרים מחו על כך שהתוכנית לא עושה מאמץ מספיק לקלוט יותר אנרגיה מתחדשת על בסיס הרשת הקיימת, דרך אסטרטגיות משופרות של ניהול ביקושים בשגרה ובייחוד בשעות ביקוש השיא.
בדיון מקדים לכנס טענה ד"ר נורית גל, מומחית אנרגיה ולשעבר ברשות החשמל, שלטובת קליטת מתחדשות ניתן להגביר את העומס על קווי ההולכה הקיימים. לשיטתה, אם תהיה תקלה ויווצר עומס מסוכן, יהיה ניתן לנתק יצרנים סולאריים די בקלות ולפצות אותם נקודתית, לעומת החלופה של שדרוג מערכת ההולכה בעוד כמה שנים. טענה נוספת של גל, היא שמיקום אופטימלי של מתקני האגירה יכול לאפשר קליטה מוגברת ומואצת של אנרגיות מתחדשות, על בסיס הרשת הקיימת.
ולדימיר גורביץ' מחברת נגה, אחד מהעורכים המרכזיים של התוכנית, הדגיש את החשיבות של אימוץ התוכנית בהקדם האפשרי, ויישום ההחלטות הנגזרות ממנה. "אם לא מקבלים החלטות בזמן, נגיע למצב חירום והוצאות מיותרות. חיינו את זה כבר פעמיים ושילמנו על זה ביוקר, והצרכן שילם על זה. ההמלצה שלנו – לעשות את כל המאמץ כדי לקדם את תוכנית הפיתוח ולעקוב אחריה. ברור שאם משהו לא מתממש, נידרש להוצאות נוספות".
הציבור מוזמן להגיב על התוכנית המפורטת בת מאות העמודים בשבועיים הקרובים.
