מחירי הגז זינקו פי 10 בשנה, וההנהגה הכלכלית באירופה חוששת מתרחיש משבר הסאבפריים של שוק האנרגיה, כשמאות אלפים באירופה יוצאים לרחובות.

72 שעות לסגירת צינור הגז 'נורד-סטרים1' של חברת 'גזפרום' הרוסית, ובורסת הגז באמסטרדם רשמה זינוק של 26% במסחר הבוקר (שלישי) למחיר של 284 אירו למגה-ואט בשעה. זאת, לאחר שנסגר ביום שישי על מחיר של 221 אירו, וגרם למשק הבית הממוצע בהולנד לשלם מחיר כפול מהממוצע האירופי. משק הבית הממוצע הולנד ישלם בסוף השנה כ-3,700 אירו יותר על חשמל מאשר ב-2021 וקפיצת המחירים תעמוד בסוף השנה על כ- 1,100%, לפי מחקר בהולנד.

מדובר בקפיצה משמעותית במחיר במדד המשמש בנצ'מארק למחיר האירופי. היא מגיעה אחרי ירידה מתמשכת במחירי הגז, שקפצו ל-340 אירו, והפסקה יזומה של פעילות הצינור על ידי הרוסים לפני כחודש.

אז, כמו היום, הרוסים טענו שהעברת הגז מתעכבת בגלל בעיות טכניות שדורשות טיפול, אבל בקהילה האירופית כבר הכריזו על המהלך כציני, והנחת המוצא היא שהמדיניות הרוסית תמשיך לייצר הפסקות יזומות בצינור לאורך כל החורף כדי לדחוף את האיחוד האירופי להסיר את הסנקציות נגדה. פדרציית האיגודים המקצועיים ההולנדית (FNV) קראה לממשלה לא להסתפק בסבסוד חלקי של חשמל, ולהעלות באופן משמעותי את שכר העובדים במדינה.

האירו צונח, התלות בגז הרוסי בסימן שאלה

עם ההודעה על עליית מחירי הגז, הבורסות באירופה בישרו שגם האירו הגיע לשפל של שני עשורים וערכו הבוקר נמוך ב-1% מהדולר. אמש הודיעה הסוכנות לאנרגיה של הנציבות האירופית שבכוונתה להשיק תוכנית להטלת מכסים מיוחדים על מכירות סיטונאיות של גז כדי להתמודד עם העלאות המחיר, על פי פרסום של הפייננשל טיימס הבריטי.

מדובר במהלך תקדימי שמעלה הרבה סימני שאלה, מכיוון שהוא יכול ליצור התנגשות חזיתית בין חברות אירופיות ליצואניות הגז הרוסיות ופירוק חוזים. נוסף על כך, הוא ידרוש שיתוף פעולה חסר תקדים בין מדינות האיחוד, ויכול לגרום לרוסים לאבד כל אינטרס בהמשך מכירתו של הגז לאירופה, ולגרום לה להזרימו לשווקים האסיאתיים בלבד.

בבריטניה, מדד מחירי החשמל צפוי להיות גבוה ב-80% לעומת אפריל. האינפלציה תרשום 13% עד סוף השנה. בקרב העשירונים התחתונים ההוצאה על חשמל הוכפלה וקפצה לגובה של 10% מהכנסה הממוצעת, לפי סקר הוצאות משקי בית מהחודש הקודם. יותר מ-160 אלף בריטים חתמו על הצהרת סירוב לתשלום חשבונות החשמל שיוזמיה מתכוונים לבטל את הפקדות חשבונות הבנק שלהם לחברות החשמל בתחילת אוקטובר.

לצד שביתות של ארגון הפרקליטים, עובדי חברות הדואר, המרצים ונהגי הרכבות, ארגוני אחיות ומורים צפויים לצאת למהלכים ארגוניים בימים הקרובים בדרישה לגבות את שכרם בשל האינפלציה. כל אלו הם רק חלק מהאתגרים שיפגשו את ראשת ממשלת בריטניה החדשה, ליז טראס, שכבר הצהירה שהיא מתכננת להתמודד עם המחירים בהורדות מס, בין היתר על תוכניות שמתעדפות אנרגיה ירוקה, מסי תאגידים ומסי הכנסה, במטרה לעודד צמיחה.

שבדיה ופינלנד הכריזו על העברתם של 33 מיליארד אירו לשווקי האנרגיה בארצן בביטחונות והלוואות, לפי דיווח בבלומברג. מטרת הצעד היא למנוע מחברות החשמל לפשוט רגל ולגרום למשבר כלכלי. "אנחנו חייבים להימנע מרגע 'ליימן-ברדרס'", אמר שר האוצר הפיני, מיקה לינטילה, בהתייחסות לבנק האמריקאי שקרס ב-2008 והחל שרשרת של פשיטות רגל בשווקים הפיננסיים בעולם.

ראשי המשרדים הכלכליים מודאגים מכך שהמשבר יזלוג במהירות מחוץ לשוק האנרגיה לכלל המשק, במיוחד בפינלנד, שערב המלחמה ייבאה 95% מהגז שלה מרוסיה. קריסטין רובי, שעומדת בראש ארגון 'יורולקטריק' שמאגד תחתיו יותר מ-3,500 חברות עתירות אנרגיה באירופה, קראה לבנקים המרכזיים באירופה לגבות את הנזילות של החברות על ידי ביטחונות בנקאיים מפני חדלות פירעון.

אינפלציית שיא בצ'כיה, באיטליה המונים שרפו חשבונות חשמל

בצ'כיה, ביום שישי האחרון יותר מ-70 אלף מפגינים יצאו לרחובות להפגין נגד מדיניות הממשלה, האיחוד האירופי ונאט"ו. ההפגנה, שהובלה על ידי האופוזיציה הימנית והימנית רדיקלית במדינה, שגם אם לא נתמכה על ידי רוסיה, מזוהה עם סנטימנט פרו-רוסי ואנטי-מערבי.

גודלה של ההפגנה קשור כנראה פחות ליחס לרוסיה, שמעולם לא הייתה פופולרית בצ'כיה, אלא לתחזיות האינפלציה שפורסמו בשבועיים האחרונים, שעומדות על 20% – הגדולה ביותר מאז סדרת המשברים הכלכליים של תחילת שנות ה-90, שפקדו את המדינה לאחר פירוק ברית המועצות. למרות חבילת סיוע בסך 7 מיליארד דולר (3% מהתוצר הצ'כי) שנועדה בעיקר לסבסד מחירי חשמל במדינה, עצומה פופולרית סחפה יותר מ-100 אלף חותמים שקראו לממשלה להגיע להסכם רכישת גז ישירות מול רוסיה, בלי התערבות של האיחוד האירופי.

באיטליה, שסקטורים שלמים שלה נפגעה מאחוזים דו-ספרתיים של אינפלציה, התעוררה תנועת מחאה הולכת וגדלה. בנאפולי המונים יצאו לבניין העירייה ושרפו את חשבונות החשמל שלהם. מטיו סלביני, המנהיג הבולט ביותר של האגף הימני קיצוני בפוליטיקה האיטלקית, קרא לממשלה לבחון מחדש את התמיכה בסנקציות נגד רוסיה. "איטליה צריכה היום כיפת מגן אירופית שתגן על משפחות ועסקים שנמצאים על סף קריסה", אמר במסיבת עיתונאים באחת ההפגנות בצפון המדינה בשבת האחרונה.

בגרמניה, חבילת הסיוע בסך 65 מיליארד אירו שהושקה אמש אמורה בין היתר למסות חברות אנרגיה כדי לסבסד חברות עתירות אנרגיה וקביעת מחירי גג לחשמל. האינפלציה במדינה הגיעה ל-8%, וצפויה לעמוד על לפחות 4% כל 2023. במדינה מקווים להתמודד עם האינפלציה בפעולה משולבת של העברת ישירה של כספים למשקי בית עניים, מחירי גג ואגירת גז.

ממשלת רומניה, יבואנית גז רוסי גדולה נוספת, יצאה במהלך דומה בשל קביעת מחירי מטרה על ידי מיסוי יצרנים והעברת הכסף לעסקים קטנים ומשקי בית, מתוך תקווה שמדיניות המכסים תגובה על ידי כלל האיחוד ולא תגרום לנזק נוסף.