הניסיונות להקים ממשלה בעיראק נמשכים, אחרי שבוע של מחאות אלימות ברחבי המדינה. המחאות ניצתו בעקבות הודעתו של איש הדת השיעי, מוקתדא א-סַדר, על פרישה מהחיים הפוליטיים, אחרי שנכשל במאמציו להקים ממשלה בלי המפלגות הפרו-איראניות מאז הבחירות בדצמבר.
ראש ממשלת המעבר, מוסטפא אל-כאזמי, קיים אתמול (שני) סבב נוסף של שיחות עם מנהיגים עיראקיים בניסיון לפתור את המשבר הפוליטי בין היריבים השיעים, אבל נציגיו של א-סדר, איש הדת החזק במדינה, לא הגיעו לדיון, ובכך לא אפשרו לממשלה לקום בלי מפלגת הרוב.
אל-כאזמי נפגש עם ראשי המפלגות היריבות שא-סדר התנגד לשותפותן בממשלה, ועם נציגת האו"ם ג'נין הניס-פלשארט, והם הסכימו על תוכנית ליצירת בסיס משותף לבחירות מוקדמות, שאותן דרש א-סדר בעבר.
נציגי מפלגתו של א-סדר פרשו מהפרלמנט ביוני, בעקבות קביעת בית המשפט בעיראק שעליהם להחזיק ברוב של שני שליש לפחות כדי לכונן ממשלת רוב. הם נאלצו לכונן "ממשלת הסכמה" (בדומה לזו שמכהנת כיום) שבה מכהנת, המפלגה הפרו-איראנית. מפלגת "התנועה הסַדרית" של א-סדר מחזיקה ב-73 מושבים בפרלמנט, שהם 10%, כשהבאה אחריה מחזיקה רק ב-37 מושבים.
פרישתו של א-סדר עוררה גל של מחאות בעיראק, שבהן נהרגו עשרות בני אדם. לפי עדויות, נראו חילופי ירי בין תומכי א-סדר לכוחות ביטחון עיראקיים בתוך "האזור הירוק", מתחם מוסדות השלטון במדינה. ברגע שדווח על ירי באזור, א-סדר הורה למיליוני תומכיו לסגת כדי למנוע מלחמת אזרחים.
מוקדתא א-סדר: פופולרי, מתון ומתנגד חריף למערב
א-סדר הוא מהמנהיגים הפופולריים בעיראק. תנועתו, "חטיבת השלום", מונה מיליוני בני אדם בעיראק ובאיראן. הוא אדם דתי שדוגל במתינות, אבל מתנגד בחריפות ליחסים עם המערב, ובפרט עם ארצות הברית וישראל. בעקבות הסכמי אברהם, הוא אף יזם חוק שאוסר על נורמליזציה ביחסים עם מדינת ישראל ומטיל עונשים חמורים על כל מי שיקיים דיאלוג עם ישראל.
יחסיו עם איראן טובים מצד אחד, אבל הוא מאמין בריבונות עיראקית שלא כפופה לתכתיבים איראניים. הוא למד בעבר באיראן, ומקיים דיאלוג עם אנשי דת איראניים, אבל לא שש להפוך את עיראק למדינת חסות. למרות התנגדותו לישראל, הוא מונע את תוכניתה של איראן ליצור מסדרון יבשתי דרך עיראק וסוריה עד לישראל.
משבר פוליטי, כלכלי וחברתי מאיים לפלג את עיראק
מאז סולק מעיראק ארגון המדינה האיסלאמית (דאעש לשעבר) ומנהיגיו במדינה חוסלו, הדמוקרטיה העיראקית הצעירה ניסתה לבסס את עצמה, אבל הממשלה נגררה שוב ושוב לשחיתויות, שלדברי כתבים באל-ג'זירה, אף הייתה קשורה בהחלטת השופטים נגד א-סדר, לחייב רוב של שני שלישים כדי להקים ממשלה.
"מוסדות שלטון מתקשים לאכוף את החוק על מפלגות ועל מיליציות, והשחיתות הממסדית הובילה את המדינה לשפל כלכלי", כותב ד"ר ירון שניידר, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS. "הכמיהה העממית לרפורמה, שהובילה לגל מחאה חברתי-כלכלי לפני כשלוש שנים, היא הקלף שבאמצעותו חותר המנהיג השיעי א-סדר לחזק את בסיס תמיכתו ומעמדו, נגד יריביו מבית".
הממשל העיראקי נמצא בחוסר יציבות מאז חיסולו של סדאם חוסיין ב-2005, אבל ממשלות הצליחו לקום ולתפקד. ב-2019 חשף תחקיר של הניו יורק טיימס מעורבות איראנית עמוקה בממשל העיראקי, מה שהוביל לגל מחאות שנמשכו שנתיים. בסופן העיראקים הכריזו על בחירות, שהתקיימו בדצמבר 2021. אולם מאז, עיראק נמצאת בממשלת מעבר ומתקשה למשול, כשהעוני במדינה הולך וגובר.
השיעים הם הרוב בעיראק, אבל יש ביניהם חילוקי דעות באשר למעורבות האיראנית במדינה, חוקים שנוגעים לחופש העיתונות וקשר למערב. ראש הממשלה הנוכחי, אל-קאזמי, אף שרד לפני כ-10 חודשים ניסיון התנקשות באמצעות מל"ט ממולכד, שנחשד כפעולה של המיליציות הפרו-איראניות, אבל הדבר לא אומת. במצב שבו חוסר ההסכמה מתבטא גם במחאות של מיליונים נגד הממשל ובדרישה לכינון ממשלת רוב, וגם בהתנגדות מושרשת של מוסדות השלטון לכך, השבר הפנימי בקרב השיעים רק הולך ומעמיק.
