כ-800 ישראלים וישראליות הגיעו הערב (רביעי) לדשא הגדול בשכונת אפרידר באשקלון, כדי להזכיר שאברה מנגיסטו נמצא כבר 8 שנים בשבי חמאס. "הגיע הזמן שאברה מנגיסטו יחזור הביתה לעיר אשקלון", אמר מעל הבמה תומר גלאם, ראש העיר. "אני קורא להאבק ולעשות הכל כדי להחזיר את שבויי עם ישראל הביתה, וביניהם אברה מנגיסטו".
בדיוק לפני 8 שנים עבר מנגיסטו את גדר הגבול לעזה, ומאז אין ממנו אות או סימן חיים ממשלות קמו ונפלו, מגיפות הגיחו והסתלקו, מבצעים ומלחמות עם עזה קיבלו שמות מהמחשב הצה"לי, אבל אברה בשבי. אם לשפוט לפי הציבור שהגיע לעצרת, כל ההתפלפלויות לא מעניינות, הם רוצים את אח שלהם בבית, ושאת החשבונות יעשו הפוליטיקאים.
אילן, אחיו הגדול של אברה, לא מאמין שהמשפחה צריכה להתמודד כל כך הרבה שנים עם המצב הקשה הזה: "לצערי מציינים 8 שנים שאברה בשבי חמאס, זה לא נתפס. אזלת היד זועקת לשמיים, המדינה מתביישת לזעוק. אני מקווה שהזעקה היום, אחרי כל כך הרבה הזנחה, תישמע. הגיע הזמן להשיב את הילד".
גם חברת הכנסת נעמה לזימי (העבודה) הגיעה לתמוך, "באתי כאות הזדהות ובסולידריות עם כל משפחות הנעדרים והחללים. את אברה והישאם צריך להחזיר בריאים ושלמים, ולהשיב את חללי צה"ל כמה שיותר מהר".
"אחרי 8 שנים יראו שאיכפת לנו", אומרת אוראל שטרית, ממארגנות העצרת, ומובילת קהילת 'סופרים את אברה'. "הגיע הזמן שהפוליטיקאים שהולכים לבחירות, יתייחסו לדברים החשובים יותר. יש פה תושב העיר שלי שבשבי כבר 8 שנים אין לו זכות בחירה בטח לא לכנסת, אבל גם לא זכות בחירה מה לאכול מה לשתות ובטח שלא לבחור לקבל טיפול רפואי. המטרה המרכזית שלי היא להראות שלא וויתרנו על אברה, להרבה אנשים אכפת, לאשקלונים איכפת. אבל למושכים בחוטים פחות, וצריך לשמוע את הקול שלנו".
״אשקלון מחכה לאברה, אין שוויון ביחס אליו״
"אנחנו אשקלונים אדוקים, חיים את המלחמות האלה ורוצים שאברה יחזור", אומרת אנה (21) תושבת העיר. "כולנו פה ילדי מלחמה, וזה חלק מהסיפור. לא אני צריכה להחליט מה המחיר, שהממשלה תעשה את זה, שתנהל משא ומתן".
הקומונרים החדשים של הנוער העובד והלומד בעיר הגיעו לעצרת כי חשוב להם להביע עמדה ערכית בנושא: "אנחנו מאמינים בשוויון ולא מתייחסים אליו בשוויון גם בגלל הצבע עור שלו", אומר יהל אשואל, מדריך בקן התנועה בעיר, וחבר גרעין נענע. "אולי היו מתייחסים לעניין יותר בכובד ראש", אומרת חברתו לגרעין אוה שטיינמץ, קומונרית בשדרות, "לא נעים להגיד אבל בפועל כן, זו הוכחה שאין שוויון".
"חשוב לזכור אותו, אם לא אנחנו אז מי?", אומרים מרדכי מלסה (17.5) וטדלה אבבה (18), שניהם אשקלונים, בזמן שהם מחכים להתחלת העצרת. "אם לא נדבר ונעשה דברים מי יעשה? אברה חשוב באותה רמה כמו חללי צהל שבשבי חמאס, הוא מתמודד נפש ואזרח ישראלי. 8 שנים הוא בשבי, כנראה לא התאמצו יותר מדי".
על הדשא בעיקר צעירות וצעירים, אבל לא מעט מבוגרים הגיעו, והם זוכרים איך התמודדה החברה הישראלית עם מקרים דומים. "אני מסתכלת על המצב כאמא קודם כל", אומרת רחלי, שהגיעה לעצרת עם אמה, סולי, "אם זה היה גלעד שליט, היה פה מפוצץ".
