חוקי המונרכיה הבריטיים קובעים ש"ריבון חדש יורש את כס המלכות ברגע שקודמו בתפקיד מת". המשמעות היא שבנה הבוגר ביותר של המלכה אליזבת' השנייה, הנסיך צ'ארלס, הופך להיות מלך באופן מידי לאחר מותה.

ובכל זאת, עשויים לחלוף חודשים או אפילו יותר עד להכתרה הרשמית של צ'ארלס. במקרה של אליזבת', ההכתרה התקיימה ב-2 ביוני 1953, 16 חודשים לאחר הפיכתה למלכה ב-6 בפברואר 1952, כאשר אביה, המלך ג'ורג' השישי, נפטר.

כך נראה התהליך הרשמי, המתחיל לאחר שצ'רלס נענה לקבלת המלוכה:

בתוך 24 שעות ממותו של מונרך, ריבון חדש מוכרז רשמית בהקדם האפשרי בארמון סנט ג'יימס בלונדון על ידי 'מועצת ההצטרפות'. גוף זה מורכב מגורמים רשמיים מהמעוצה המלכותית, הכוללת שרים בכירים בקבינט, שופטים ומנהיגי הכנסייה באנגליה, שזומנו לארמון לפגישה.

לאחר מכן, הפרלמנט קורא לנבחרי הציבור להישבע אמונים למלך החדש. המונרך החדש נשבע אמונים בפני המועצה המלכותית בארמון סיינט ג'יימס, ומתחייב לשמור על כנסיית סקוטלנד, כך לפי חוק האיחוד של 1707.

ההכרזה על הריבון החדש נקראת אז בפומבי בארמון סיינט ג'יימס, כמו גם באינדברו, קרדיף ובלפסט – ערי הבירה של ארבע המדינות המרכיבות את הממלכה המאוחדת.

צ'ארלס חייב להצהיר בפני הפרלמנט הבריטי במושב הראשון שלו לאחר ההצטרפות, או בהכרתה, לפי המוקדם ביניהם, שהוא פרוטסטנטי נאמן. השבועה נקבעה על פי חוק ההצטרפות משנת 1910.

עליו גם להישבע את שבועת הכתר כפי שנקבע בחוק שבועת ההכתרה משנת 1869, חוק ההתיישבות של 1701 וחוק הצהרת ההצטרפות.

הוא חייב להיות בקשר עם כנסיית אנגליה, חוק גמיש שאיפשר בעבר למלוך ג'ורג' הראשון והשני למלוך למרות שהיו לותרנים.

סדר הירושה לאחר צ'רלס הוא בנו, הנסיך וויליאם, דוכס קיימבריג', והוא יוכתר כשייבצר מהמלך צ'רלס להמשיך למלוך, או אם יוותר על תפקידו. ככל שהנסיך פיליפ לא ימלוך (לכשייבצר ממנו), אחריו בסדר הירושה עומד בנו, הנסיך ג'ורג מקיימברידג', בן 9 היום, לאחריו הנסיכה שרלוט בת ה-7, והנסיך לואיס מקמברידג' בן ה-4. רק אחריהם מגיע תורו של הנסיך הארי, בנם של צ'ארלס ודיאנה.