משבר האנרגיה באירופה מוביל לעלייה מתמדת בביקוש לעצי הסקה ברחבי אירופה, דבר שעלול לגרום לפגיעה סביבתית ובריאותית משמעותית.

החיפוש בגוגל אחר המילה הגרמנית לעצי הסקה "brennholz" זינק באוגוסט  פי 5. אמצעי הסקה זה שימש עד כה רק 6% ממשקי הבית במדינה, אך המחסור החמור בגז צפוי לשנות זאת בחורף הקרוב. כבר בחודש יולי נראו סימנים ראשונים למחסור במלאי עצים ואף בקמינים ותנורי בישול בעץ.

בשונה מגרמניה, בריטניה היא צרכנית גדולה של עצי הסקה. כ-20% מהביקוש העולמי ב-2018, שהם 8.3 מיליון טון שמיובאים מארצות הברית, לפי מחקר מ-2021. השימוש בהם יוצא פליטות פחמן דו חמצני של 16-13 מיליון טון, בחישוב של כלל מחזור החיים של תעשיית עצי ההסקה. 6.5% החשמל בבריטניה מגיע משריפה של חומר אורגני (ביומסה) שעיקרו מעץ.

מקור אנרגיה שנוי במחלוקת 

כבר היום, שריפת ביומסה מהווה תרומה גדולה יותר מרוח ושמש לתמהיל האנרגיה האירופי, אך היא גם שנויה במחלוקת. היא אמנם נחשבת לאנרגיה מתחדשת, אך לא סביבתית במיוחד.

שריפת עץ פולטת חומרים מסרטנים כמו בנזן, והשילוב עם פעולות השינוע הופכת ואתה לפולטת פחמן ולא ניטרלית פחמן. באופן כללי, צמחיה שואבת פחמן מהאוויר, אך איננה כלי טוב לקיבוע פחמן לטווח הארוך.

אתר לכריתת עצים להסקה בגרמניה (צילום: רויטרס)

מוות של עצים, אכילת צמחיה על ידי בעלי חיים ובני אדם או שריפתם מחזירה את הפחמן למחזור הפחמן שבין הקרקע לאוויר. לכן, ארגוני סביבה מדגישים את הצורך להימנע משאיבת דלקים פחממניים ממעבה האדמה כמו נפט וגז, שמוסיפים פחמן למחזור, כמעט ללא מנגנונים שמשקעים אותם בחזרה  והתוצאה היא עליה גדולה בריכוזי הפחמן בסך הכל.

שריפת עצים איננה רק סוגיה אקלימית, אלא גם בריאותית. ההשפעה המידית של בישול וחימום בעץ היא החשיפה לזיהום אוויר בתוך הבית, כולל לחומרים מסרטנים. מנגד, כשאין חלופות חימום נקיות יותר זמינות או במחיר בר השגה, החלופה המפחידה יותר בעבור אירופים רבים היא לקפוא מקור בחורף.

המחירים עולים בכל רחבי היבשת 

לפי סקירה באתר EURACTIV מחירם של עצי הסקה זינק פי 2.5 בבלגיה ובגרמניה מיולי האחרון, בגלל השפעת איסור יבוא מרוסיה. במזרח היבשת עצי הספקה הם מקור חימום פופולרי במיוחד. בבולגריה, התייקר מחירו של קוב עצים מ-50-40 יורו, בשנה שעברה, ל-150-100 יורו כיום.

המחירים בפולין עלו ב-100% לעומת שנה שעברה, בין השאר בשל יצוא מוגבר לגרמניה. הבעיה קיימת גם באלבניה, סרביה וקוסובו, מדינות בהן החימום בעץ נפוץ במיוחד. בהונגריה הונהג איסור יצוא, אך קריאות דומות בסלובקיה נבלמו.

סיכון להידרדרות אקולוגית והחרפת משבר האקלים 

בשנים האחרונות אירופה הייתה במגמה חיובית מבחינת כמות העצים ביבשת. מספר העצים שנכרתו היה קטן ממספר העצים שניטעו. גם התחממות האקלים תורמת לצמיחה מואצת של עצים בשל שפע הפחמן דו חמצני באוויר. אלא שהחום וההתייבשות שמתרחשים באירופה יכולים להפך את התמונה בשל התגברות תופעת שריפות היער. מדובר בנזק כפול; עצים שנשרפים בעיקר בקיץ, במקום כריתה מבוקרת שיכולה לסייע לצרכי החימום של התושבים בחורף.

סוכנות השריפות האירופית (EFFIS), דיווחה שבקיץ האחרונות נשרפו שטחים בהיקף של 1.6 מיליון הקטאר, שהם כ-8 פעמים שטחה של העיר ניו יורק, או מעל לרבע משטחה של מדינת ישראל.

מדובר בעליה של 56% מהשיא הקודם ב-2017. שינוי המאזן הוא משימה קשה במיוחד, אך כריתה מבוקרת לדילול יערות של שהפכו ליבשים בהרבה בקיץ האחרון עשויה להיות חלק מהמענה לטווח הארוך, בהנחה שעדיף לנצל לצורכי האדם עץ יבש שממילא עלול בקלות להישרף באופן טבעי.

דורשים ייבוש של חצי שנה עד שנה וחצי

בחורף הקרוב, לעומת זאת, קיימת סכנה מוגברת לכריתה מוגברת ובלתי חוקית של חלקות יער חיוניות מבחינה אקולוגית. עצי הסקה דורשים ייבוש של חצי שנה עד שנה וחצי, בטרם יהפכו לחומר בעירה מיטבי.

שריפת עצים "טריים" מפיקה רק כמחצית מהחימום של עץ יבש ומוערכת כגורמת למוות עקיף של מעל 300 אלף בני אדם באיחוד האירופי בכל שנה. ליערות יש תפקידים אקולוגיים חשובים, כמיתון גלי חום וספיגת מים בהצפות. הם מארחים מגוון רב של חיות וחרקים ומהווים גם מקום בילוי ונופש לבני אדם.

למרות העיקרון של מחזור הפחמן בין האוויר לקרקע, כריתה מואצת ובלתי מבוקרת של יערות צפויה להחריף את משבר האקלים בשל תופעת ה"משוב החיובי" – פליטה מואצת של פחמן לאוויר, תורמת להתחממות הגלובלית, שבתורה מאיצה פליטות לאוויר ממאגרים "רדומים" של פחמן על פני הקרקע, מבלי שהקרקע והים מספיקים לספוג אותו בחזרה בקצב דומה.