ההכנסה הממוצעת של משקי הבית החרדים, נמוכה ב-2,600 שקלים בממוצע מהוצאותיו. כך עולה ממחקר חדש שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה. "השאלה הגדולה, שהצלחנו לענות עליה רק באופן חלקי, היא איך מצליחים משקי הבית החרדים לגשר על הפער הזה", אומר לדבר ד"ר עמית לוונטל, שביצע את המחקר יחד עם גבריאל גורדון וד"ר גלעד מלאך.

לדברי ד"ר לוונטל עד משבר הקורונה ב-2019 עלו הכנסותיהם של משקי הבית החרדיים מהר יותר מאלו של משקי הבית הלא חרדיים, בעיקר בעקבות עלייה בשיעור התעסוקה ובהכנסה מעבודה, מגמה שהובלה על ידי הנשים החרדיות. עם זאת, למרות שהפער בין ההכנסה להוצאות הצטמצם מכ-3,200 שקלים בחודש בממוצע ב-2014 ל-2,600 שקלים בחודש בממוצע ב-2019, נותרה ההתנהלות הכלכלית של משקי הבית החרדיים גרעונית.

"ניסינו להסביר את הפער הזה בדרכים שונות, אולם אף אחת מהן אינה מסבירה אותו במלואו" אומר ד"ר לוונטל. אחת ההשערות של החוקרים הייתה שמשקי הבית החרדים מסתמכים בחלקם על הכנסות שאינן מדווחות מעבודה לא פורמאלית. לשם כך, נעזרו במכון 'סקר כהלכה' החרדי. תוצאות הסקר הראו ששיעור התעסוקה של נשים נשארים דומים לנתונים הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אולם בקרב הגברים החרדים בגילאי העבודה העיקריים, נרשמו 61% תעסוקה לעומת 51% בנתונים הרשמיים.

ד"ר עמית לוונטל. "הפער בין ההכנסות וההוצאות לא הולך להשתנות בהרבה עם הגיל" (צילום: הדר דולן)

"המשמעות היא שבערך אחד מכל עשרה גברים חרדים עובד ב'שחור' מבלי לדווח", הוא אומר ומוסיף שלהערכת החוקרים אין בכך כדי להסביר את הפער בין הכנסות משקי הבית החרדיים והוצאותיהם. "אין לנו נתונים על השכר של העובדים הללו, אבל אפשר להניח היות ומדובר באנשים שרובם לא למדו מקצוע או עשו תואר אקדמי, ואינם עובדים באופן מוסדר עם תלושים ותנאים נלווים, שהם משתכרים שכר שאינו רחוק משכר המינימום".

לדבריו, אם מניחים שכולם עובדים בשכר מינימום בשיעור משרה מלאה, הדבר עשוי לצמצם את הפער הממוצע בין הוצאות והכנסות משקי הבית החרדיים ב-530 שקלים בלבד. "סביר שחלקם גם אינם עובדים במשרה מלאה, וממשיכים במידה כזו או אחרת ללמוד בכולל".

"ההכנסה עולה על ההוצאה רק בגיל 60"

השערה נוספת שהעלו החוקרים הייתה שהפער מושפע מההרכב הגילאי של החברה החרדית, שהיא צעירה יותר בממוצע מהחברה הכללית בשל גיל הנישואין הצעיר והמשפחות ברוכות הילדים. "בדרך כלל בגילאי 39-18 ההכנסה הממוצעת של משקי הבית היא נמוכה מההוצאה, והחל מגיל 40 פחות או יותר התמונה מתהפכת ואנשים מרוויחים יותר משהם מוציאים". לדבריו, לאדם צעיר יש בדרך כלל יותר הוצאות מהכנסות, כי הוא מקים משפחה, לומד ושכרו ההתחלתי נמוך יותר. עם זאת, בדיקה של משקי הבית החרדים לפי גיל העלתה שאצלם ההכנסה עולה על ההוצאה רק בגיל 60, וביחס נמוך יותר.

"חשוב לזכור גם שהדורות המבוגרים יותר של החרדים גדל במציאות אחרת מהדור הצעיר. בשנות ה-70 שיעור התעסוקה בחברה החרדית היה גבוה באופן משמעותי מהיום, וגברים רבים יותר יצאו לעבוד" מוסיף ד"ר לוונטל. שינויים במדיניות התמיכות של הממשלה בישיבות ובמשפחות ברוכות ילדים בסוף שנות ה-70 תרמו להתפתחות 'חברת הלומדים', והציפייה מהגברים בחברה החרדית להקדיש כל עתותיהם לתורה – גם בגיל מבוגר יחסית.

"יכול להיות שבמשקי הבית הצעירים שאנחנו רואים, לפחות אלו שנתמכים יותר על קצבאות, הפער בין ההכנסות וההוצאות לא הולך להשתנות בהרבה עם הגיל. בהרבה מהמשפחות שבהן יש גבר שלומד בכולל ואישה שעובדת, השכר שלה אולי ילך ויגדל עם הוותק והניסיון בשוק העבודה, אבל לא כמו במשק בית שבו שני בני הזוג עובדים".

"מתקשים להציע לילדים סיוע ברכישת דירה"

נורמה אחת שלא השתנתה עדיין, למרות השינויים הסוציולוגיים, היא השאיפה של זוגות צעירים בחברה החרדית לקנות דירה. בעוד שבקרב צעירים יהודים שאינם חרדים שיעור הבעלות על דירה עומד על 35%, בקרב חרדים שיעור הבעלות על דירה בקרב צעירים עומד על 57.5%.

תצפית על אחת השכונות החרדיות בירושלים. "הדירות שחרדים קונים לדבריו, הן עדיין זולות בממוצע מאלו שיהודים שאינם חרדים קונים" (צילום: אביר סולטן / פלאש90)

"בעבר היו הורים שעבדו, חסכו ויכלו לסייע לילדיהם ברכישת הדירות.  אלא שעם השנים הייתה עלייה במספר הילדים וירידה בשיעור העבודה בחברה החרדית, וכיום הורים מתקשים להציע לילדיהם את אותו סיוע כלכלי והמשפחות הצעירות נדרשות לשלם בעצמן בין חצי למלוא העלות של הדירה".

לדבריו הדירות שחרדים קונים הן עדיין זולות בממוצע מאלו שיהודים שאינם חרדים קונים, אבל קצב ההתייקרות שלהן גבוה יותר מקצב ההתייקרות של דירות בכלל.

אז איך משקי הבית החרדים מתנהלים? "זו בעצם שאלת מיליון הדולר", מודה ד"ר לוונטל.

על פניו, לדבריו נראה שרבים ממשקי הבית החרדיים נכנסים לחובות. רק 29% מהמשיבים על הסקר שנערך במסגרת המחקר השיבו כי אין להם חובות, בעוד ש-43% דיווחו כי משק הבית שלהם מצוי בחוב, והיתר (28%) סירבו לענות. החוב הממוצע למשק בית (כולל משקי הבית ללא חובות, ולא כולל אלו שסרבו לענות) עומד על כ-436 אלף שקלים. החזר החובות הממוצע עומד על כ-3,900 שקלים בחודש שהם כ-21% מההכנסה הממוצעת למשק בית חרדי. החובות הכבדים ביותר, 623 אלף שקלים בממוצע, נרשמו בקרב חרדים ליטאים, בעוד החוב הממוצע בקרב חסידים עמד על 381 אלף שקלים ובקרב ספרדים על 296 אלף.

"אחת האפשרויות שבחנו, היא האפשרות שנעשה שימוש במערכת הגמ"חים (גמילות חסדים) על מנת למחזור חובות". בחברה החרדית ישנם גמ"חים קטנים שמציעים אשראי צרכני לנזקקים וגמ"חים גדולים יותר שמסייעים בהלוואות להוצאות גדולות כחינוך ורכישת דירה. אלא שבדיקת מבנה החוב של משקי הבית החרדיים מלמדת ש-73% מהחובות הן לבנקים, ורק 7% לגמ"חים.

"מהשיחות שלנו עם אנשים שמבינים בזה הבנו שהגמ"חים הגדולים לא כל כך מאפשרים למחזר חובות כי הם מתעסקים בעיקר בדיור, והגמ"חים הקטנים הם קהילתיים מאוד ומכירים את האנשים שהם מלווים להם ולכן פחות סביר שילוו למי שאיננו מסוגל לפרוע את ההלוואה".

"החלום החרדי הוא דירה, משפחה ובעל לומד תורה"

להערכתו, החברה החרדית לא תוכל להתקיים זמן רב כשהוצאותיה גדולות מהכנסתה. "לכל חברה יש את הדברים שחשוב לה להשיג. החלום האמריקני הוא בית ואוטו בפרברים, והחלום החרדי זו בעלות על דירה, משפחה ענפה ובעל שלומד תורה. על מנת להשיג את המטרה הזו עושים הרבה מאוד, גם על חשבון היציבות הפיננסית".

"משקי הבית החרדיים שהם פחות יציבים פיננסית, עשויים להיפגע קשה יותר מעליית הריבית עכשיו. החברה החרדית חזקה ומלוכדת, ויודעת לסייע כשיש בה מי שזקוק לעזרת הקהילה. אבל אם יהיה משבר במספרים גדולים תעלה השאלה מהיכן הקהילה הזו תוכל לגייס משאבים כדי לשמור את האנשים מעל המים".

תלמידי ישיבת פונוביץ בבני ברק. "החברה החרדית חזקה ומלוכדת, ויודעת לסייע כשיש בה מי שזקוק לעזרת הקהילה" (צילום ארכיון: פלאש 90)

ד"ר לוונטל לא יודע להעריך האם המציאות הזו עשויה להוביל בעתיד למשבר ביכולת לעמוד בתשלומי המשכנתאות. "אם יהיה כזה אני מניח שהממשלה תתגייס או לטובת הבנקים או לטובת הלווים. אבל בגלל שככל שעובר הזמן, אם לא ישתנו דברים מאוד בסיסיים כמו שיעור התעסוקה של גברים חרדים, אלו שלמדו מקצוע והלכו לעבודה מכניסה או שינויים בגודל משקי הבית החרדיים, האי יציבות הזו פשוט תגדל. וככל שיהיו זעזועים יותר גדולים הם ישפיעו יותר על החברה החרדית".

בין המלצות המדיניות שמציין המחקר, על מנת להתמודד עם הפערים שבין הכנסות משקי הבית החרדיים והכנסותיהם, הם כתיבת תוכניות חומש ממשלתיות להגברת התעסוקה וההשכלה הגבוהה בחברה החרדית, הורדת גיל הפטור משירות צבאי ל-21, דבר שיאפשר יציאת חרדים לשוק העבודה מוקדם יותר, מתן מענקים או הלוואות להכשרות מקצועיות, עידוד לימודי היסוד לבנים בחינוך החרדי – וזאת לצד פיקוח על הוראתם וצמצום התמיכות בכוללים.