מספר האנשים בעבדות המודרנית עלה משמעותית בחמש השנים האחרונות. 10 מיליון אנשים נוספים הגיעו למצב של עבדות מודרנית בשנת 2021 לעומת אומדנים גלובליים משנת 2016, כאשר נשים וילדים נותרו האוכלוסיות הפגיעות  ביותר.

לפי דו"ח של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), 50 מיליון בני אדם חיים במצבים שונים של עבדות מודרנית, מהם 28 מיליון מועסקים בעבודת כפייה ו -22 מיליון חיים בנישואין בכפייה.

לפי הדו"ח שפורסם על ידי ארגון העבודה הבינלאומי, ארגון המהגרים הבינלאומי וארגון "ללכת חופשי", העבדות המודרנית מתרחשת כמעט בכל מדינה בעולם, ועוברת בכל מוצא אתני, תרבותי ודתי שיש. יותר ממחצית (52%) מהעובדים בכפייה ורבע מכלל הנישאים בכפייה, נמצאים במדינות בעלות בהכנסה הבינונית-גבוהה או במדינות בעלות הכנסה גבוהה.

הדו"ח מתייחס לעבדות מודרנית כמצב שיכול להימצא כתוצאה מעבודת כפייה או נישואים בכפייה. שניהם מתייחסים למצבים של ניצול שאדם אינו יכול לסרב או לא יכול לעזוב בגלל איומים, אלימות, כפייה, הונאה או התעללות. עבודת כפייה, כפי שהוגדרה באמנת העבודה של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), מתייחסת "כל עבודה או שירות המתקבלת מכל אדם תחת איום או עונש, וכאשר האדם האמור לא הציע את עצמו מרצון".

התרחבות תופעת העבודה והנישואין בכפייה

רוב העבודה בכפייה ברחבי העולם (86% אחוז) מתבצעת במגזר הפרטי, ו-14% בכפייה של המדינה. כמעט רבע (23%) מכלל העבודות בכפייה הם של זנות במגזר הפרטי, כאשר כמעט ארבעה מתוך חמישה מתוך עובדי המין בכפייה הם נשים או בנות. כלומר ישנם קרוב ל-6.5 מיליון עובדי ועובדות תעשיית המין בכפייה ברחבי העולם.

כמעט אחד מכל שמונה מכללים בעבודת כפייה הם ילדים (3.3 מיליון) כאשר יותר ממחציתם נמצאים בניצול מיני מסחרי.

ההערכה היא שכ-22 מיליון בני אדם חיים בנישואין בכפייה בכל יום נתון, נכון ל-2021. מספר זה מצביע על גידול של 6.6 מיליון בני אדם לעומת האומדנים הגלובליים האחרונים משנת 2016.

קיים קושי לאמת את מספר בני האדם החיים בנישואים בכפייה, במיוחד של ילדים בגילאי 16 ומטה, וסביר להניח שבשטח המספרים גדולים בהרבה יותר. אחת הסיבות לכך היא שבמרבית מדינות העולם לא ניתן לאסוף נתונים אודות ילדים ללא אישור אפוטרופוס, ולכן לא ניתן לאמת את כל נישואי הילדים. ההנחה היא שכל נישואי הילדים הם בכפייה מכיוון שילד או ילדה אינם באמת יכולים לבחור ולהחליט בגיל הזה על החלטה כזו.

נישואים בכפייה קשורים קשר הדוק לעמדות ופרקטיקות פטריארכליות עמוקות. הרוב המכריע של הנישואים הכפויה (יותר מ -85%) הונע על ידי לחץ משפחתי. למרות ששני שלישים (65 אחוזים) של נישואים בכפייה נמצאים באסיה ובאוקיינוס השקט, כשמחשבים את כמות האוכלוסייה באיזור אז דווקא השכיחות הגבוהה ביותר בעולם היא במדינות ערב, עם 4.8 אנשים מתוך כל 1,000 באזור, נישואים בכפייה.

למהגרים ומהגרי עבודה יש סיכוי של פי 3 להיות תחת עבודות כפייה מאשר עובדים בוגרים לא מהגרים. בעוד שלמהגרי עבודה יש השפעה חיובית במידה רבה על אנשים, משקי בית, קהילות וחברות, ממצא זה מדגים כיצד מהגרים פגיעים במיוחד לעבודות כפייה ולסחר בבני אדם, בין בגלל פיקוח לקוי של המדינה או בגלל פרקטיקות לא אתיות והוגנות של גיוס עובדים.

המלצות לצמצום העבדות בעולם

הדוח ממליץ על מספר פעולות, שאם יעשו ביחד ובמהירות, יסמנו התקדמות משמעותית לקראת סיום העבדות המודרנית. הם כוללים שיפור ואכיפת של חוקי העבודה והפיקוח עליהם; הפסקת עבודות הכפייה שהוטלו על ידי מדינות; החמרת הענישה במלחמה בעבודת כפייה ובסחר בשרשראות אספקה; הרחבת הגנה סוציאלית וחיזוק הגנות משפטיות, כולל העלאת גיל הנישואין החוקי ל-18 ללא יוצא מן הכלל.

צעדים אחרים כוללים התייחסות לסיכון מוגבר של סחר ועבודת כפיה בקרב מהגרי עבודה, קידום תהליכי גיוס הוגנים ואתיים למקומות עבודה, הגדלת רשת הביטחון הסוציאלי לנשים, לבנות ולאוכלוסיות פגיעות יותר.

"זה מזעזע כי המצב של העבדות המודרנית לא משתפר", אמר גאי ריידר, מנכ״ל ארגון העבודה הבינלאומי, עם פרסום הדו"ח. " שום דבר לא יכול להצדיק את המשך ההתעללות בבסיס זכויות האדם. אנחנו יודעים מה צריך לעשות, ואנחנו יודעים שזה יכול להיעשות. מדיניות לאומית יעילה ורגולציה הם בסיסיים, אבל ממשלות לא יכולות לעשות זאת לבד. הסטנדרטים הבינלאומיים מספקים בסיס חזק, ויש צורך בגישה של כל הידיים על הסיפון. לאיגודים המקצועיים, ארגוני המעסיקים, ארגוני החברה האזרחית ולאנשים מן השורה יש תפקידים קריטיים בעניין״.

גרייס פורסט, מייסד ארגון "ללכת חופשי" (Walk free), אמר: "העבדות המודרנית היא האנטיתזה של התפתחות בר קיימא. עם זאת, בשנת 2022, היא ממשיכה לבסס את הכלכלה העולמית שלנו. זוהי בעיה שייצר אתה האדם, הקשורה להיסטוריה של העבדות ושל אי השוויון החברתי. בתקופה של משברים, רצון פוליטי כנה ואמיתי הוא המפתח לסיום התעללות בזכויות האדם הזאת".

אנטוניו ויטורינו, מנכ"ל ארגון ההגירה הבינלאומי IOM, אמר: "דוח זה מדגיש את הדחיפות של הבטחת הביטחון עבור כל הגירה בין מדינות, ולדאוג שתהיה מסודרת ומפוקחת. צמצום הפגיעות של מהגרים לעבודת כפייה וסחר בבני אדם תלוי בראש ובראשונה במדיניות הלאומית של כל מדינה ומסגרות משפטיות מכבדות, להגן ולמלא את זכויות האדם ואת החירויות הבסיסיות של כל מהגרים – והמהגרים הפוטנציאליים – בכל שלבי תהליך ההגירה, ללא תלות של מעמד ההגירה שלהם. כל החברה חייבת לעבוד יחד כדי להפוך את המגמות המזעזעות האלה, כולל באמצעות יישום סטנדרטים עולמיים".