העבודה מהבית בישראל רווחת במיוחד בקרב עובדים שמשתייכים לקבוצות החזקות יותר באוכלוסייה. כך עולה ממחקר חדש שערכו נעם זונטג, שביט מדהלה, ופרופ' בנימין בנטל ממרכז טאוב, שבחן את דפוסי העבודה מהבית בישראל בתקופת הקורונה.
"נראה שעבודה מהבית אינה מתאימה לכולם", כתבו עורכי המחקר. "יש להמשיך ולחקור את הנושא כדי למצות את היתרונות הגלומים בעבודה מהבית ולגלות מהם הענפים והמשרות ומיהם העובדים והמעסיקים שיפיקו ממנה את התועלת הרבה ביותר, כמו גם מהו האיזון הנכון בין עבודה מהבית ובין עבודה ממקום העבודה".
ענף המידע והתקשורת, שכולל רבים מעובדי ההיי-טק, בלט בשיעור גבוה במיוחד של עובדים מהבית, שהמשיכו לעבוד מרחוק גם בתקופות ללא סגרים. הורים לילדים עד גיל 9 עבדו מהבית בשיעורים גבוהים יותר מאשר הורים ללא ילדים בגילים אלו ושיעור העבודה מהבית בקרב נשים גבוהים מאלה של הגברים.
במגזר החרדי והערבי נצפו שיעורים נמוכים יותר של עבודה מהבית מאשר בקרב יהודים לא-חרדים. באשר להשכלה, בעלי השכלה אקדמית עבדו מהבית בשיעורים גבוהים יותר מבעלי השכלה נמוכה יותר. שיעור העבודה מהבית בקרב אקדמאים בשיאו של הסגר השני עמד על כ-39%, לעומת כ-17% בקרב עובדים בעלי תעודת בגרות אך ללא השכלה אקדמית ו-5% בקרב עובדים ללא תעודת בגרות.
המחקר בחן גם את הגורמים המשפיעים על הסבירות שעובד יעבוד מהבית, שלא בזמן סגר, ועל היקף שעות העבודה מהבית בקרב העובדים מהבית. הממצאים הצביעו על 4 גורמים מרכזיים שמשפיעים הנתונים; השכלה, מגזר, מגדר והורות.
הסבירות שעובד בעל רמת השכלה גבוהה יותר, ובפרט אקדמית, יעבוד מהבית, גבוהה ב-8 נקודות אחוז מזו של עובד שהשכלתו נמוכה יותר. גם מבחינת היקף שעות העבודה מהבית נמצא שבקרב בעלי השכלה אקדמית ובעלי תעודת בגרות שיעור שעות העבודה מהבית גבוה לעומת אנשים ללא תעודת בגרות שעבדו מהבית.
בחלוקה לפי מגזרי אוכלוסייה נמצא שהסבירות שחרדים וערבים יעבדו מהבית נמוכה בהשוואה לעובדים יהודים לא-חרדים. במחקר נמצא ששיעור שעות העבודה מהבית של עובד ערבי נמוך ב-8 נקודות אחוז מזה של מקבילו היהודי הלא-חרדי, אך לא נמצא הבדל מובהק בין שיעור שעות העבודה מהבית של עובד חרדי לזה של עובד יהודי לא-חרדי.
כאמור, הסבירות שנשים יעבדו מהבית גבוהה מזו של גברים, אך השפעת המגדר קטֵנה כשמדובר בנשים וגברים בעלי תעודת בגרות או השכלה אקדמית. בקרב העובדים מהבית, שיעור שעות העבודה מהבית של נשים גבוה מזה של גברים בעלי תכונות זהות. עם זאת, בקרב בעלי ובעלות תעודת בגרות או השכלה אקדמית הפרש זה מתבטל.
כדי להגיע לתובנות בנושא החוקרים ממליצים לבצע איסוף מסודר של נתונים על פריון העבודה ושביעות הרצון של העובדים והמעסיקים, למשל באמצעות סקרי מעסיקים וסקרי עובדים רציפים לאורך זמן או על ידי מעקב אחר מודלים היברידיים קיימים, למשל כאלה המופעלים כבר היום כפיילוט במשרדי הממשלה השונים.
מעקב תדיר אחר מידת היעילות של המעבר לפרקטיקת עבודה זו בענפים ובמשלחי יד שונים ופרסום המסקנות יספק מידע חשוב שיוכל לשמש הן מעסיקים במגזר הפרטי והציבורי והן קובעי מדיניות בתחום.
המחקר התבסס על סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בפרק הזמן ספטמבר 2020 עד נובמבר 2021. התקופה כוללת את הסגר השני והשלישי, את ההתאוששות לאחר הסגר השלישי ואת מבצע "שומר החומות" במאי 2021.
הסוקרים התמקדו בעובדים שכירים בלבד בגילי העבודה העיקריים (25–64).
