מפלגת ש"ס השיקה את קמפיין בחירות 2022 תחת הכותרת "רעבים לשינוי" – ביקורת על יחסה של "ממשלת השינוי" לשכבות החלשות באוכלוסייה. לצד הביקורת יש גם כביכול הבטחה קונקרטית: תוספת של מיליארד שקלים בבסיס התקציב  לטובת מיזם כרטיסי מזון נטענים.

לכאורה, יש לברך על המהלך. תווי מזון לאנשים שחיים בעוני נשמע רעיון מצוין, והבחירה לשים את הציבור החלש ביותר במרכז הקמפיין מבורכת. בפועל המציאות שונה לגמרי: ראש ש"ס אריה דרעי יצר תכנית שמטרתה לשמר את מבנה הכוח בחברה, לקדם את עצמו פוליטית ולהשאיר את העניים תלויים בצדקה.

 הדרך העוקפת של דרעי

על מטרתו של הפרויקט של דרעי אפשר ללמוד מהפעם האחרונה בה יישם אותו. הימים ימי קורונה, וראש הממשלה דאז בנימין נתניהו היה במצב לחיץ, בין מגיפה משתוללת למערכת בחירות באופק. נתניהו ביקש לאשר את קופסת הקורונה, מיליארדי שקלים של סיוע למשק. דרעי זיהה הזדמנות, ביקש וקיבל 700 מיליון שקלים למיזם ביטחון תזונתי בכרטיסי מזון נטענים.

על פניו מדובר בפרויקט חשוב שנועד להטיב עם אוכלוסיות מוחלשות בתקופה קשה. המיזם לביטחון תזונתי סבל תחת אותו השלטון מהזנחה וייבוש, עם תקציב זעום של 11 מיליון שקלים וללא מועצה מפקחת. אבל במקום להסתמך על רשימות הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה, המאגדות שני מיליון עניים שחיים כיום בישראל וידועים לרשויות, דרעי בחר בדרך עוקפת: להעניק את תלושי המזון דרך הרשויות המקומיות למשפחות שמקבלות הנחה בארנונה מטעמי הכנסה בגובה של 80% ויותר.

כמו באמריקה! pic.twitter.com/7ERw6y35mR

— אריה מכלוף דרעי (@ariyederi) September 10, 2022

ההתבססות על הנחות בארנונה יצרה מצב אבסורדי. המיליונים חולקו בדרך עוקפת – קשישים בחוץ, נכים בחוץ, חד הוריות בחוץ. משפחות עם שבעה ילדים ומעלה- בפנים. אפילו סטודנטים קיבלו תו בהפתעה, ודאגו להעביר אותו הלאה למי שצריך באמת.

אם חד הורית עם שלושה ילדים שמתקיימת מקצבה ועל פי כל מדד נמצאת מתחת לקו העוני, תקבל 60% הנחה בארנונה ולא תהיה זכאית לכרטיס מזון נטען. לצערה, הנחה בארנונה נמדדת לפי מספר הנפשות בבית. וזה לא סיפור פשוט לקבל הנחה בארנונה, כי אם היא גרה באופקים, דימונה או מצפה רמון היא הייתה צריכה להגיע בימי המגיפה למשרדי העירייה (הסגורים) כדי למלא בקשה. בביתר עילית הבקשה זמינה אונליין.

עתירות וקמפיינים ציבוריים לא עזרו, והמיזם יצא לדרך, ובעיות מהותיות נוספות התגלו. דרעי הבטיח כרטיס נטען בשלוש פעימות ומתמלא כל חודש, שליח שיגיע עד הבית ומערכת שירות לקוחות שתסייע למשפחות להפעיל את הכרטיס הנטען. הבטחות אלה לא התממשו.

מתוך קמפיין הבחירות של מפלגת ש"ס (צילום מסך)

700 מיליון השקלים לא הספיקו לשלוש פעימות, למשפחות רבות אפילו לא שתיים. הקושי לבקש הנחה בארנונה מעירייה, שמעבירה כל בקשה במסכת בירוקרטית מתישה, התחרה בקושי להשיג בטלפון את נציגי העמותות שנבחרו להפעיל את הפרויקט (פתחון לב, אשל ירושלים) שלא טרחו להעמיד נציגים מטעמם שיסייעו בקשיים שהפעלת הכרטיס.

התוצאה- אנשים בקופה בסופרמרקט עם כרטיס שלא עובד, משפחות שחיות בעוני מבקשת להיכנס לתכנית אך אין למי לערער, וזכאים שקיבלו כרטיס אך לא ידעו מה לעשות איתו, מתי יטען, על מי לסמוך וכיצד לכלכל צעדיהם- באין מענה טלפוני מהשלוחה.

יש פתרונות זמינים

דרעי לא רואה במיזם לביטחון תזונתי כלי רווחה שנועד לצמצם פערים בחברה. להיפך, עבורו מדובר בכלי שנועד לשמר את מבנה הכוח בחברה ולהשאיר את העניים עניים, תלויים בצדקה, ללא ודאות, נתונים לשרירותיות המנגנונים הבירוקרטים – במקרה הטוב. קמפיין ותו לא – במקרה הרע.

שוק מחנה יהודה בירושלים (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

אם באמת היה רוצה להטיב עם אוכלוסיות שחיות בעוני, היה מעניק כלי לעובדות סוציאליות מיואשות לסייע למשפחות, או פשוט מעביר אוטומטי לעשרות אלפי מקבלי קצבת הבטחת הכנסה, מזונות, לקשישים ונכים שחיים מתחת לקו העוני – הרשימות קיימות. הוא היה יכול להקים את המועצה לביטחון תזונתי שתחקור ותשווה מודלים בעולם. הוא היה יכול להיאבק בעליית מחירי הלחם, החלב, ולדאוג לסבסוד של מוצרי מזון בסיסיים ובריאים. הוא היה יכול לתקצב פרויקטים של גינות קהילתיות.

אנחנו באמת רעבים לשינוי, לרפורמה מעמיקה וחשיבה מחודשת על חובות המדינה כלפינו. אנחנו לא רעבים לשינוי של דרעי, כי בסרט הזה כבר היינו.

**

עו"ד אוהד אמר הוא פעיל חברתי בתחום הזכויות, חבר בוועד המנהל בארגון 'שוברות קירות'.