אוקראינה, יצואנית החיטה הרביעית בגודלה בעולם, איבדה בעקבות המלחמה 15 מיליון טון חיטה, 30%-40% מהיבול של זריעת האביב. קצב הקצירה והשינוע כיום עומד על כשני שלישים מהקצב הרגיל, לפי נתונים שפרסם לראשונה משרד החקלאות האוקראיני בשבוע שעבר. יותר משליש משטח הזריעה של המדינה נכבש על ידי הרוסים.
אוקראינה עצרה כמעט לחלוטין את ייצוא החיטה אחרי הפלישה הרוסית, וחידשה אותו באוגוסט, אחרי שחתמה על הסכם עם רוסיה בתיווך טורקיה והאו"ם, שבמסגרתו נפתחו שלושה נמלי ים גדולים בדרום אוקראינה שאיפשרו לייצא 4 טון חיטה, 60% מהכמות החודשית הסטנדרטית. אולם בעקבות התקפת הנגד המוצלחת של האוקראינים בחזית הצפון-מזרחית, בעולם חוששים שרוסיה תפגע גם במשלוחים שכבר סוכמו.
משרד החקלאות העריך שתחת ההסכמים, יותר מ-3.1 מיליון טון של תוצרת חקלאית יוצאו עד כה מאוקראינה, אבל בשקלול כולל, סך ייצוא החיטה בקיץ האחרון עמד על כ-55% מהקיץ הקודם. במשרד עומדים על כך שלא יצליחו לקצור יותר מ-50 מיליון טון חיטה עד סוף העונה, לעומת 86 מיליון טון שנקצרו ב-2021.
בתחילת 2022 האוקראינים זרעו כ-60 אלף קמ"ר. השטח הרחב והשופע ביותר של חיטה ממוקם בדרום ובדרום מזרחה של אוקראינה, ששטחים רבים ממנו נכבשו על ידי הרוסים בתחילת המלחמה. נוסף על כך, במשרד דיווחו שאדמות רבות בשליטת האוקראינים נפגעו במלחמה, נרשמה פגיעה רבה בציוד ובכוח אדם, בעיקר בגלל חקלאים רבים שהתגייסו לחזית, והתפוקה החקלאית נחלשה בגלל הבצורת בדרום אירופה. שר החקלאות האוקראיני, מיקולה סולסקי, אמר לסוכנות הידיעות רויטרס שבאוקראינה מצפים שיבולי 2023, שנזרעו בשבועות האחרונים, יהיו נמוכים ב-20% לפחות.
פוטין: ייצוא החיטה לא פותר את הרעב בעולם השלישי
בשטח רוסיה אמנם לא מתנהלת מלחמה, אבל ייצוא החיטה בה נפגע ב-20% לעומת העונה המקבילה ב-2021, לפי דו"חות של משרד החקלאות הרוסי מסוף אוגוסט. אף שהסנקציות המערביות מדלגות על שוק החיטה, ולראשונה מזה שנים רוסיה דיווחה על גידול יתר, הייבוא הרוסי נפגע קשות בגלל התחזקותו המהירה של הרובל והמלחמה בים השחור, שהשביתה חלק גדול מנתיבי הייצוא הרוסים, ועוררה פחד בקרב ספקים מערביים גדולים להגיע לאזור. כעת ברוסיה חוששים שהרבה מהיבול שנצבר במחסנים ייהרס בגלל מחסור בנתיבי ייצוא או יימכר במחירים נמוכים מהרגיל לסין והודו.
יותר מ-50 מיליון איש ביותר מ-45 מדינות נמצאים על סף רעב, לפי דו"ח של האו"ם מהקיץ. מצרים היא אחת המדינות שעתידות להיפגע באופן הקשה ביותר מהמלחמה, בתור יבואנית החיטה הגדולה בעולם. יותר מ-60% מהחיטה שלה מיובאת, בעיקר מרוסיה ואוקראינה. בשבוע שעבר טען שר החקלאות המצרי, אלי מושלי, שהרזרבות המצריות יספיקו לחצי השנה הקרובה.
כיום קיים סימן שאלה גדול לגבי ההסכם הרוסי לייצוא החיטה, לאחר שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין איים לחדול ממנו בטענה שרוב החיטה לא עוזרת לארצות העולם השלישי למנוע רעב כפי שהובטח. דו"ח של האו"ם קבע שהמידע לא נכון, ורק כשליש מהחיטה מיוצאת לארצות האיחוד, והשאר לצפון אפריקה ואסיה. מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, האשים את פוטין ברצון להחרפת הסכסוך. הפרת ההסכם תפגע קשות ברזרבות ההוניות של אוקראינה ותקפיץ את מחירי האוכל בכל אירופה, שרשמה אינפלציה של 9.1% באוגוסט, כשמחירי המזון הם מנועי האינפלציה העיקריים לצד מחירי האנרגיה.
