"העבודות פגעו כנראה במי תהום, יצרו סחף וגרמו לבולען להיפער", אומרת ל'דבר' ד"ר רוני קמאי, חוקרת מכניקת קרקע במחלקה להנדסה אזרחית וסביבתית באוניברסיטת בן גוריון. "עוד לא בטוח שהחפירות בעזריאלי הן הגורם הוודאי, אבל ברור שאירוע כזה קשור לעבודות תשתית בתת-הקרקע".
הבולען נסתם הבוקר (ראשון) בחול שעל גבו בטון, טיח וסלילה מחודשת של כביש. הבולען נגרם, ככל הנראה, כתוצאה מחפירת היסודות לבניין הספירלה, הרביעי במגדלי עזריאלי, שגרמה לפריצת מי תהום וסחף קרקע.
מעניין אם יש קשר לזה שעכשיו החפירות של עזריאלי ספירלה מוצפות במים pic.twitter.com/nn1sZFNcdW
— Elad (@elad3) September 17, 2022
פרויקט חפירה בעומק כזה מגיע לגובה של מי תהום, שבאזור תל אביב קרובים יחסית לקרקע. לכן נדרש טיפול מיוחד ומדוקדק כדי למנוע נזקים לאתר הנחפר ולסביבתו. לא מדובר באירוע ראשון מסוגו. במרץ שעבר פרצו מי תהום קיר דיפון בפרויקט של חברת תדהר בגבעתיים באזור נחל איילון. ל'דבר' הגיעו כמה עדויות על בתים סמוכים לתעלת איילון שסובלים משקיעה איטית שהחלה בשנים שלאחר עבודות התשתית המאסיביות באזור. מהנדסי קרקע מצאו קשר בין התופעות.
למה חופרים לעומק באזור של מי תהום?
"ככל שאנחנו בונים מגדל יותר גבוה, אנחנו צריכים לחפור יותר עמוק את היסודות, ואז יש יותר סיכוי להפר שיווי משקל. אני בטוחה שיש שם מהנדסים מצוינים שבדקו את יציבות הקרקע, ועדיין קורות תאונות. כנראה קרה כשל בלתי צפוי".
האם הקרקע בתל אביב רגישה במיוחד?
"בתל אביב מי התהום הם רדודים. כשצריך לבנות לעומק חניות תת-קרקע של 2 או 3 קומות, חייבים לעשות תהליך של 'השפלת מי תהום' – שמים משאבות, ומורידים את המפלס בצורה נקודתית כדי לחפור ולדפן. מספיק שחלה טעות קטנה, ואז המים יכולים לפרוץ בחזרה פנימה. זה יכול להיות רשלנות, אבל לא בהכרח. בקרקע יש מידה של התנהגות בלתי צפויה שקשה להביא בחשבון. אם עושים את כל המאמצים, אמורים להצליח למנוע את הדברים האלה".
האם היקפי הבנייה באזור הזה מוגזמים?
"בכל העולם המערבי יש פרויקטים הנדסיים אדירים וכשלים מתרחשים באופן נדיר. זה קורה מעט. יש בנייה מאסיבית מאוד בתל אביב, והכשלים האלה לא צריכים לקרות בכלל, אבל הם גם לא צצים כפטריות אחרי הגשם, וחשוב ללמוד מהם ולדאוג שהם לא יקרו שוב".
יש עדויות על בניינים בסביבה שנמצאים בתהליך של שקיעה. האם השינויים המלאכותיים במי תהום הם הגורם?
"תיאורטית, זה דבר שיכול לקרות. אם משנים את גובה המפלס, המאמצים בקרקע משתנים, וברגע שיש מבנים למעלה שהמשקל שלהם מפעיל עומס על הקרקע, אחרי ששינינו את המאמצים, הקרקע מגיבה לשינוי הזה והיא יכולה לגרום לשקיעת בניינים".
האם הבולען שהתגלה מבשר על בולענים נוספים כמו בים המלח?
"להערכתי לא. הבולענים בים המלח מושפעים מהאלמנט האנושי, אבל בצורה הרבה יותר רחבה וארוכת טווח. ירידת המפלס חושפת שכבת מלח מאוד עבה למים מתוקים בטווח ארוך. זה לוקח הרבה מאוד שנים ובצורה מאוד מרחבית. ברגע שהשכבה נמסה, יכולים לצוץ עשרות בולענים באותו אזור. זה גם לא דומה למקרה שקרה בכרמי יוסף – שם נוצר חלל בסלע קאוסט באופן טבעי בתהליכים מאוד ארוכים. במקרה הזה בנו בריכה ולא בדקו מראש שמתחתיה יש חלל. באיילון לא היה חלל בקרקע, הוא כנראה נגרם מפעילות אנושית נקודתית וקצרת טווח – כנראה בטווח של שעות או ימים".
