מקורות המזון העולמיים מצויים בטלטלה שצפויה להתגבר עם החרפת משבר האקלים, ועל ישראל לבחון דרכים לשמור על ביטחון המזון שלה. כך עולה ממחקר חדש ופורץ דרך של ד"ר לירון אמְדור ממכון יסודות, הבוחן את ההשפעה של שינוי האקלים ומדיניות הייבוא הישראלית על אספקת המזון בישראל.
המחקר צופה שההשלכות על ישראל בעשורים הקרובים עשויות להיות קשות: אספקת החומוס, השומשום, הסויה, התירס, הענבים, העגבניות, התפוזים, הבננות והאבטיח עלולה להיפגע אם ישראל לא תפתח אסטרטגיה ארוכת טווח שתשמר את הייצור המקומי ותגוון את מקורות האספקה שלה בעולם.
ישראל במקום טוב יחסית, אך הייבוא מסכן אותה
במחקר נבדקו 12 מוצרי מזון חקלאיים עיקריים בסל התזונה הישראלי, המייצגים את חמש קבוצות המזון. חלק מהמוצרים שנבחנו מיובאים כמעט לחלוטין, חלקם מסופקים מתוצרת מקומית בלבד, בחלקם מתקיימים גידול מקומי וייבוא ברמות שונות.
המחקר בחן את היצואניות הגדולות של מוצרי התבואה השונים, חישב את מדד החוסן האקלימי של כל אחת מהן והשווה לחוסן האקלימי הישראלי. הגידולים שנבדקו היו: שקדים, תפוחי אדמה, חיטה, חומוס, ענבים, סויה, עגבניות, תירס, תפוזים, אבטיח, בננות ושומשום.
מתוך 12 הגידולים שנבחנו, בתשעה נמצא שהחוסן האקלימי של ישראל גבוה יותר מהיצואניות העולמיות. "המשמעות היא, שלאורך זמן, עם התחזקות שינוי האקלים, ייתכן שיתעוררו קשיים ביבוא מוצרים אלו ממדינות אחרות, ולכן יש יתרון לייצור מקומי שלהם בחקלאות הישראלית", נכתב במחקר.
בגידולי תפוזים, בננות, אבטיחים ושומשום נמצא כי החוסן האקלימי של ישראל גבוה בצורה משמעותית, כלומר הפוטנציאל לפגיעה ביבול ובתוצרת החקלאית נמוך יותר במקרה של גידול מקומי לעומת ייבוא. תפוזים בננות ואבטיחים מסופקים באופן בלעדי כבר כעת מגידול מקומי, שומשום לעומת זאת מיובא ב-100%, ומאחר שהיו בעבר גידולי שומשום בישראל, החוקרים ממליצים לבחון אפשרות לגידול מקומי להבטחת האספקה.
בגידולי תפוחי אדמה, שקדים וחיטה, המסופקים כעת מהשוק המקומי על פי רוב, נמצא כי החוסן האקלימי של ישראל נמוך מאשר במדינות היצואניות. בחיטה גילה המחקר כי היבוא הנוכחי הוא ממדינות שהחוסן האקלימי שלהן נמוך מזה של ישראל, אך בחינה של כל יצואניות החיטה בעולם מראה כי בממוצע החוסן האקלימי שלהן גבוה מזה של ישראל. לפיכך, ההמלצה במקרה של מוצר זה היא לגוון את מקורות היבוא ולבסס אותם על מדינות שהן יציבות אקלימית.
"יש לזהות את המוצרים שניתן לייבא ממדינות אחרות באופן בר-קיימא ולאורך זמן, וכן את המוצרים החקלאיים שיש לשמור על יכולת הגידול שלהם בחקלאות הישראלית", ממליצה ד"ר אמדור במחקר "בנוגע למוצרים שיימצא שאין סכנה אקלימית ליבוא שלהם ממדינות אחרות, יש להמשיך ולעקוב, אחת לתקופה, אחר המגמות בקרב היצואניות העולמיות, שכן שינוי האקלים הוא תהליך מתמשך ולא צפוי, וייתכן שמדינה שנהנית כיום מחוסן אקלימי גבוה תשנה את מעמדה בעתיד, ואז יהיה צורך לפנות ליבוא ממדינות אחרות".
המחקר מבקר את המדיניות של הממשלה הנוכחית להפחית מכסים על יבוא מזון לישראל "השלכה אפשרית וסבירה של מדיניות זו היא הגדלת יבוא המזון באופן שלא יאפשר לחקלאות המקומית להתחרות ולהתפתח. מכך עולות כמה שאלות: האם מדובר במדיניות מושכלת ובת-קיימא לאורך זמן, לאור שינוי האקלים העולמי?"
פתיחת מכסים עלולה לפגוע בחוסן הכלכלי של החקלאות הישראלית, ולהוביל את המדינה לתלות ביבוא עבור מוצרי המזון הבסיסיים. לפי המחקר תלות זו עלולה להתגלות כבעייתית כאשר החוסן האקלימי של המדינות היצואניות ייפגע, התוצרת שלהם תרד והם יפחיתו את היצוא לישראל, והחקלאות המקומית תהיה חלשה מכדי לענות על המחסור.
שיטפונות בהודו ובצורת בקליפורניה מגיעים לצלחת
משבר האקלים ואספקת המזון כרוכים זה בזה. לפי מחקר של ה-OECD מ-2015 היבולים החקלאיים הם הגורם המושפע ביותר משינוי האקלים. הפגיעה של שינוי האקלים בחקלאות העולמית מתבטאת בין היתר בירידה ביבולים, תמותת בעלי חיים במשק, ירידה בפוריות אזורי מרעה וירידה בדגה. גידולים שונים דורשים אזורי גידול שונים, וחוסן הגידולים המקומיים והמיובאים תלוי בחוסן האקלימי של המדינה.
בעקבות גל חום כבד שפגע ביבולי החיטה בהודו, הודיעה במאי האחרון יצרנית החיטה השנייה בגודלה בעולם על עצירת היצוא. זאת לאחר ששיטפונות בתת היבשת החריבו כמעט את כל יבול השומשום השנתי שלה. בצורת קשה שמכה בתקופה האחרונה בקליפורניה חיסלה את מרבית יבולי העגבניות למאכל ולתעשייה. המערב התיכון של ארה"ב מתייבש ואיתו יבולי התירס והסויה האמריקאיים, והבצורת באירופה מעלימה את נהרותיה הגדולים ובעיקר את יבולי הענבים, החיטה, האורז, התירס והמספוא.
גם על ישראל לא פסחו השפעותיהם של שינויי האקלים. הקרה שעברה על ישראל בחורף האחרון גרמה לנזק משמעותי לגידולי הירקות בכל הארץ. קנ"ט, הקרן לנזקי טבע, העריכה את שווי הנזקים בחורף האחרון ב-45 מיליון שקלים. בעיקר נפגעו גידולי תפוחי האדמה בדרום, בערבה, בבקעה ובעמק יזרעאל. נזקים משמעותיים נוספים נגרמו לגידולי הבננות, האבוקדו, ההדרים וכן למטעי פרי נוספים. נזק נגרם לפירות, הצפויים בחלקם לנשור מהעץ וחלקם צפויים להיפסל לשיווק. בחלק מהמקרים נגרם נזק לעצים עצמם ולפריחה, שישפיע על היבולים בשנה הבאה. הקרה "שורפת" את הגידולים, פוגעת בצינורות ההולכה של הצמחים ובמקרים רבים גורמת למותם. אירוע קיצון בודד שהתרחש בחודש מרץ השנה הביא לנזק של כ-55 מיליון שקלים בענף הבננות.
למרות הממצאים, בישראל עוד לא מטפלים בנושא
ממצאי הארגונים החשובים בעולם, כמו ארגון המזון והחקלאות העולמי, האו"ם וה-OECD, לא יכולים להיות ברורים יותר: ההתחממות הצפויה של 3.5-1.5 מעלות, צמצום אספקת המים וזמינותם, הִתְרבות אירועי הקיצון ושינויים בעונות הגידול, עלולים להביא לירידה דרסטית של 15%-20% ביבולים החקלאיים העולמיים. באו"ם מעריכים שמדינות נוספות יצמצמו ייצוא כדי להבטיח את מזונן.
"בשנים האחרונות, כתוצאה מההתחממות הגלובלית, אנו עדים לאירועי מזג אוויר עוצמתיים מאוד, הגורמים לנזקים כבדים בזמן קצר", אומר שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קרן נזקי הטבע. "מדובר באירועי קיצון שלחקלאים כמעט ואין איך להתמודד מולם, כאשר הביטוח מעניק להם את הפיצוי הכספי המונע את קריסתם".
משרד החקלאות אמנם הגדיר את פיתוח תפיסת ביטחון המזון של מדינת ישראל כאחת ממטרותיו לשנת 2022, שאף נכלל ביעדים בדגש המנכ"לית, אבל אגף בטחון המזון במשרד טרם הוקם. במשרד אומרים בחודשים האחרונים: "עוד לא הגענו לזה. עובדים על זה".
לצד ההצהרות בנושא ביטחון המזון, במהלך השנה האחרונה הושקעו מאמצים רבים במשרדי החקלאות והאוצר לעידוד יבוא של תוצרת חקלאית, הסרת מכסים והסרת חסמים שחלקם נועדו להגן מפני כניסת מזיקים ומפני פגיעה אנושה ביכולת לייצר מזון בארץ.
