תוכנית יישום למאבק בסחר בבני אדם ועבדות מודרנית בישראל אושרה אתמול (שני). התוכנית כוללת הגברת אכיפה בתחומי עובדים זרים ועבודה, ותגבור תחום ההסברה והמודעות לזכויות. עם זאת, סעיפים אלה דורשים מימון תקציבי, ולכן התוכנית מסייגת אותם מביצוע מיידי.

בין השאר מוצע לערוך מחקר על היקף הסחר בבני אדם ומצב העבדות בישראל. הצעה נוספת היא העברה של מנגנון ההכרה בקורבנות סחר ממשטרת ישראל לצוות רב-מקצועי בהובלת היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים. תנאי להכרה של הגנה ושיקום במסגרות הסיוע הייעודיות לקורבנות סחר בבני אדם תהיה קביעה בכתב של המתאמת הבין-משרדית, שתצטרך להגיש תוך 45 יום נוהל שיסדיר את מנגנון ההכרה.

החלטת היישום נוגעת גם בתחום פיתוח מחקר מלווה של משרד המשפטים, תחום המניעה, שכולל הגברת אכיפה של עובדים זרים, גם בתחום הסיעוד וגם בחקלאות, יידוע על זכויותיהם בהנגשה שפתית, מניעת פגיעות מיניות בקרב עובדים זרים, הבאת עובדים זרים בהסכמים דו-צדדיים בין מדינות למניעת מתווכים שיוצרים מצב של איומים, גבייה וסחר בלתי חוקי.

התוכנית מתייחסת גם לתופעת הילדים הקבצנים, והפתרון המוצע בתחום האכיפה הוא קיום שולחנות עגולים אזוריים, שיפור שיתוף הפעולה וחיזוק האכיפה. עוד מוצע לקדם הגנה על הקורבנות, כולל אבחון, טיפול, הסעה למקלט, שירותים רפואים ועוד, והטמעת עיקרון אי-הענישה והעמדה לדין של הקורבנות על עבירות שנלוות לסחר.

מערך ההגנה והשיקום שמוצע לקורבנות יותאם לצורכיהם באופן שמתבסס על טיפול בקהילה ולא במסגרת מקלט סגור, תורחב הפעילות ליצירת מודעות לזכויות בקרב אוכלוסיות פגיעות, ויתבצע מחקר שמלווה את יישום התוכנית.

ישראל ירדה בדירוג המדינות בתחום הסחר בבני אדם

הרעיון לכתיבת תוכנית יישום קיים עוד מ-2007, השנה שבה נכתבה תוכנית היישום האחרונה. מאז התרחשו שינויים רבים בישראל, במבנה זרועות הממשלה, בצורות הסחר השונות בעולם ובמבנה המסגרות הרגולטוריות שקשורות לסחר.

ישראל ירדה בדירוג העולמי בתחום הסחר בבני אדם שפורסם ביולי 2021 על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית. ישראל הייתה בדירוג ראשון במשך 9 שנים עד 2021, וירדה לדירוג שני. המשמעות היא שישראל לא עומדת בסטנדרטים המינימליים למאבק בתופעה. הורדת הדירוג נובעת בין היתר מהיעדר תוכנית ישום אופרטיבית של הממשלה למאבק בסחר בבני אדם בישראל. הקורונה וחילופי הממשלות לא הוסיפו ליציבות ביכולת של קיום תוכניות משמעותיות לטווח ארוך.

אור אבו, מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, בירכה על התוכנית, ואמרה שאישורה הוא צעד חיוני ומבורך שיביא לשינוי של ממש במאבק בסחר בבני אדם בישראל. עם זאת, בשלב זה התוכנית אושרה ללא הקצאת משאבים נוספים, ובשלב הבא יש לוודא שנעשות התאמות תקציביות כדי שתצא לפועל בצורה מלאה ואפקטיבית.

כמו כן, לדבריה התוכנית לוקה בחסר: "יש להדגיש את חשיבות שיפור האכיפה בזירת הסייבר ושיתוף הפעולה הבינלאומי של גורמי אכיפה כדי להילחם בתופעה בצורה אפקטיבית. גיוס ברשת הוא במרבית המקרים החולייה הראשונית לכניסה למצבי ניצול וסחר כיום. מרכיבים אלו נכללים בתוכנית, אבל בלי תעדוף משימות אלה במשטרה, לא נראה שינוי.

"נוסף על כך, התוכנית לא מתייחסת למדיניות אישורי עבודה למבקשי המקלט בישראל. כל עוד המדיניות משאירה אנשים במצב שעליהם לשרוד בלי יכולת להתפרנס, הם יישארו פגיעים לסחר, ולזנות בפרט. זהו נושא שיש להתייחס אליו כחלק מהמאבק בתופעת הסחר בבני אדם, יחד עם פתיחת מסגרות רווחה מתאימות בפני אוכלוסיות ללא מעמד קבע, כדי שיוכלו למלא צרכים קיומיים בסיסיים בלי למכור את גופן".