שחיקה היא מצב שמקומות עבודה רבים לא מורגלים בהתמודדות איתו, אך למרות שזו 'בעיה שקופה', ההשפעה שלה יכולה להיות קריטית על תפקוד הארגון או העסק. "שחיקה היא תסמונת הנגרמת בשל לחץ מתמשך בעבודה שלא נוהל בהצלחה. היא מאופיינת בתשישות עמוקה, פיזית ומנטלית, תחושת ריחוק מנטלי וניתוק מהעבודה וממערכות יחסים במקום העבודה והפחתה ביעילות המקצועית".
את הדברים מסבירה לנו לליב אגוזי, מנהלת מחלקת המחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות ורכזת מערך הסדנאות החדש, שמשיק בימים אלה מערך סדנאות חדש לארגונים, למניעת לחץ ושחיקה בקרב עובדים ולקידום שְׁלוֹמוּת (well-being) ארגונית. בראיון ל'דבר', היא מספרת על הגורמים השונים לשחיקה במקום העבודה, הדרכים להתמודד איתה ומה הקשר לבטיחות ולגיהות.
"זה טרנדי להגיד שהיום כולם שחוקים ועייפים, אבל האמת היא שרוב האנשים לא" מבהירה לליב ומוסיפה שרמת השחיקה בישראל קרובה יחסית לממוצע האיחוד האירופי. עם זאת לדבריה, ישנם מקצועות המתאפיינים בשחיקה גבוהה כגון רופאים, שוטרים, עובדי בניין ועוד.
העיסוק של המוסד לבטיחות ולגיהות בתופעה, החל בעקבות פניה של הביטוח הלאומי. "נתבקשנו לחקור את הנושא וערכנו שני סקרים, בסוף 2020 ובסוף 2021 כדי להעריך את היקפי התופעה בישראל ומצאנו שכחמישית מאוכלוסיית העובדים בישראל סובלת מרמות שחיקה גבוהות"
לליב, מה גורם לשחיקה בעבודה?
שחיקה נגרמת על פי רוב מלחץ. כלומר, כשהדרישות מעובד עולות על המשאבים האנושיים שלו להתמודד איתם. משאבים יכולים לכלול יכולות, דימוי עצמי, מערכות תומכות כמו משפחה וחברים. ישנם עוד גורמים לשחיקה כגון מצבי חוסר בהירות וחוסר שליטה על סדר היום והמשימות, עייפות ועבודה במשמרות שמוציאות אותנו מסדר היום הרגיל, יחסים עויינים בעבודה – מול מנהלים, עמיתים או לקוחות, תחושת חוסר הוגנות. גם קונפליקטים בין העבודה וחיי המשפחה עשויים להיות גורם מגביר שחיקה – ולא רק ביחס לבני הזוג והילדים אלא גם ביחס לטיפול בהורים. מחקרים מצאו שגם רווקים בסיכון מוגבר לשחיקה בין היתר כי הם נוטים להיות בודדים יותר ויש להם פחות עוגנים לשאוב מהם כוחות.על פי רוב, שחיקה נגרמת במקרים שבהם גורמים מרובים פועלים על אדם אחד – למשל כשלמישהו יש גם תחושת לחץ בעבודה, גם קונפליקט בין העבודה למשפחה וגם מעסיק שלא נעים לעבוד תחתיו, כאשר בכל תחום עיסוק, השחיקה עשויה להגיע מכיוונים שונים, בהתאם לאופיו של מקום העבודה.
במינהל הציבורי מצאנו שביורוקרטיה היא גורם מרכזי לשחיקה; ברפואה ובשיטור יחסים עוינים ותוקפנות; בענף ההיי-טק דווח בעיקר על עומס מנטלי; בענף שירותי הניקיון והאבטחה דיווחו על תחושת חוסר הוגנות וחוסן נמוך בדצמבר ראינו עליה משמעותית בשחיקה אצל אקדמאים, וכמי שמרצה אני יכולה מאוד להזדהות עם זה, כי העולם ההיברידי הוציא אנשים מאיפוס. הייתה תקופה בתחילת הקורונה שזיהינו קפיצה בשחיקה אצל עצמאים על רקע חוסר הוודאות. אבל מה בין שחיקה לבטיחות ולגיהות?
"מחקרים בעולם מלמדים ששחיקה היא גורם מגביר סיכון למחלות לב וכלי דם, לסוכרת, לפגיעה במערכת החיסון. אנשים שחוקים חשופים יותר גם לתאונות אישיות בכלל ולתאונות עבודה בפרט"
לדבריה, גם המחקר שנעשה במוסד לבטיחות וגיהות לימד שאנשים שדיווחו על רמת שחיקה גבוהה ב-2020, נעדרו יותר מעבודתם בשנת 2021, ולקחו יותר ימי מחלה. המחקר מצא כי עובדים שסבלו משחיקה גבוהה ב-2020 היו בסיכון מוגבר של 26% לתחלואה או החמרת מחלות, של 31% לפגיעות שלד ושריר ושל 47% לתאונות אישיות. "לחץ פוגע בשינה, במוטיבציה ובריכוז. כתוצאה מכך נפגע התפקוד והאדם נמצא בסיכון יתר לתאונות ולרשלנות" היא מדגישה. "עובדים תחת לחץ נתונים ליותר סיכון לתאונות עבודה ורשלנות בשל מהירות העבודה הנדרשת, הסחות הדעת הנלוות למצבי עומס וההקפדה הפחותה על נהלי עבודה, לשם קיצור תהליכי עבודה".איך אפשר למנוע שחיקה?
"ביוני לפני שנה נכתב תקן בינלאומי חדש, ISO-45003, 'מדריך לניהול סיכונים פסיכולוגיים' שמחדד לאילו גורמים שיכולים לפגוע בבריאות הנפשית והרגשית של העובדים צריכים ארגונים להתייחס: החל ממבנה העבודה, הארגון שלה, מערכות היחסים, האקלים הארגוני, אופני ההערכה, תדירות ואיכות שיחות המשוב וכו'. התקן מגדיר לארגון שהוא צריך לגבש נהלים ומדדיים שייבחנו את השְׁלוֹמוּת (well-being) של העובדים. הוא לא מגדיר בעצמו את המדדים, אלא מבהיר שהארגון צריך להגדיר זאת לעצמו כיוון שלחברת היי-טק, חברת סיעוד או מפעל ככל הנראה יהיו מדדים שונים".
"בנינו את תוכניות ההכשרה שלנו לאחר סקירה מקיפה מאוד של מה שנעשה כיום בעולם. ראינו שישנן הרבה תוכניות הרגעה ותוכניות בתחום המיידפולנס (קְשִׁיבוּת) שנמצא שיש להן אפקט חיובי על האדם היחיד – אבל מבחינה ארגונית אנחנו רואים שהאפקט שלהן מצטנן עם הזמן. ארגונים נוטים לחשוב שאם עשו סדנת חוסן לעובדים – אפשר להעמיס עליהם יותר". מנגד, לדבריה, תוכניות שביקשו לחולל שינוי ברמה הארגונית תוך בחינה והתייחסות לגורמי הבסיס שמגבירים את הלחץ בארגון, ועיצוב מחדש של התפקידים השונים בו – יצרו אפקט שנשאר לאורך זמן.
איך הסדנאות נראות בפועל? למי הן מיועדות?
הסדנאות שלנו מיועדות בראש ובראשונה למנהלים, גם לבכירים ובעיקר למנהלים בדרגות הביניים. אנחנו מלמדים אותם בעצם לקיים ראיונות לזיהויו גורמי סיכון ללחץ ושחיקה בקרב עובדים, ואת העבודה של עיצוב תפקידים מחדש על מנת להפחית גורמי לחץ. כמובן שתהליכים שכאלה יכולים להיעשות רק בגיבוי מלא של הנהלת הארגון.כל סדנה ותהליך ארגוני שכזה, מתחילה בסקר שמבצע המוסד לבטיחות ולגיהות בקרב עובדי הארגון, על גורמי הסיכון ומצבי השחיקה. "את תוצאות הסקר הזה ואת ניתוח מצב השחיקה בארגון אנחנו משתפים עם ההנהלה, וזה הבסיס לתהליך הארגוני ולעבודה עם המנהלים בדרג הביניים.המפגשים כוללים למידה על שחיקה וגורמיה, הכשרה בתחום הראיונות לעובדים וזיהוי גורמי שחיקה ולמידה על בניית תוכניות התערבות לצמצום גורמי שחיקה שיכולות לכלול הפחתת תהליכים בירוקרטיים, יצירת יותר משאבים של שיח משותף ותמיכת עמיתים, שיפור הציוד עימו עובדים העובדים, הגדרת תפקידים ברורה יותר ועוד.
מעבר ללמידה, מה הכלים שהארגונים מקבלים?
המודל שלנו יוצא מנקודת הנחה שהעובדים יודעים הכי טוב מה מקשה על חייהם ובאמצעות הקשבה נוכל לתת להם מענה טוב יותר. כשמנהל מגיע מתפיסה שהוא יודע יותר טוב מה העובד צריך זה יכול להוות גורם לחץ בפני עצמו. הקשבה יכולה להוות כשלעצמה גם משאב התמודדות משמעותית. זה יוצר לאדם תחושה שמזהים אותו, רואים אותו, מאשרים את התחושות שלו."התוכנית שלנו היא שלד מודולרי ורציונל, והכוונה שלנו היא לבנות תוכנית ספציפית לכל ארגון ביחס לגודל שלו ולאוכלוסיות העובדים שבהן הוא מעוניין לטפל" מבהירה אגוזי.
בסוף התהליך, מבוצע סקר נוסף בארגון, במטרה להעריך את יעילות התהליך. במוסד לבטיחות ולגיהות, מקווים לערוך בקרב ארגונים שיעברו את הסדנאות גם סקר נוסף כחצי שנה לאחר מכן, בליווי צוות מחקר מאוניברסיטת חיפה, כשהמטרה היא גם לטייב את הסדנאות וגם לתת לארגונים כלים נוספים.
