חודש תשרי עמוס המועדים מתקרב, ועובדים רבים אינם מודעים לזכויותיהם בימי החג. כמה דברים שכדאי לדעת:

מהם דמי חגים?
הזכות החוקית לתשלום דמי חגים אינה מעוגנת בחוק, אלא בצו הרחבה משנת 2000, וכן בצווי הרחבה אחרים החלים בענפי עבודה ספציפיים – למשל אבטחה, ניקיון, בניין ועוד. על פי הצו, מדובר ב-9 ימי חג לכל היותר (לכל הדתות). בדת היהודית למשל, מדובר בשני ימי ראש השנה, יום כיפור, שני חגי סוכות, שני חגי פסח, יום העצמאות וחג השבועות. חשוב לציין שלא ישולמו דמי חגים עבור חול המועד.

יום חג – כמה זה שווה?
על פי צו ההרחבה, דמי החגים יהיו בגובה השכר הרגיל של העובד, בהתאם למתכונת העבודה הרגילה שלו, וללא תוספות שכר כמו נסיעות, שעות נוספות וכו'. כמו כן, על המעסיק לבצע מתשלום זה הפרשות וניכויים לפנסיה, פיצויי פיטורים והשתלמות.

מי זכאי לדמי חגים?
התנאים הכלליים לתשלום הזכות חלים רק לעובדים בשכר שעתי, יומי או קבלני – גם כאלה שעובדים מהבית או לפי משמרות או עובדי כוח אדם, בעלי וותק עבודה של שלושה חודשים לפחות, שהיו אמורים לעבוד ביום בו חל החג (זאת אומרת, שהחג לא נופל על יום חופשי של העובד או על יום שבת אצל עובדים שלא עובדים בשבת בדרך כלל), ושלא נעדרו יום לפני או יום אחרי יום הזכאות (החג) אלא באישור המעסיק. כלומר, אם עובד נעדר מאחד מימי העבודה הסמוכים לחג בניגוד להוראת המעסיק (לא חופש או מחלה), העובד לא יהיה זכאי לדמי חגים.

מה לגבי עבודה בערב החג?
ככלל, מקובל לראות בערב החג כיום חופש בתשלום, בקיזוז יום חופשה מהחופשה הצבורה, או ללא תשלום. מצד שני, במקומות עבודה בהם נהוג לעבוד בערב החג, העובד רשאי להודיע למעסיק כי הוא מעוניין לנצל את זכותו ליום בחירה באחד מערבי החג, ולצורך כך עליו להודיע למעסיק 30 ימים לפחות לפני החג.

האם המעסיק יכול להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת, על חשבון ימי החופשה שלהם?
מעסיק רשאי לקבוע חופשה מרוכזת של עד שבעה ימים לפי שיקול דעתו הבלעדי. מצד שני, מעסיק לא רשאי לגרום לעובד 'להיכנס' ליתרה שלילית של ימי חופשה, אלא בהסכמת העובד. אם העובד לא מסכים, המעסיק יידרש לשלם עבור ימי ההיעדרות הללו, למרות שאין לעובד יתרת ימי חופשה.

שי לחג: זכות או חובה?
תרבות השי לחג אמנם השתרשה בשוק העבודה בישראל, אך היא לא מהווה תחליף לדמי חג. מדובר בהטבה שניתנת בהתאם לנוהג או הסכם אישי, קיבוצי או בצווי ההרחבה.

מה עושים עובדים שאינם יהודים?
עובד שאינו יהודי רשאי לבחור לנצל את זכותו לדמי חגים בחגי דתו או בחגי ישראל. במידה שהעובד בחר בחגי ישראל, חגי דתו יחשבו כימי עבודה רגילים. כלומר, עובד מוסלמי למשל, זכאי לבחור אם הוא רוצה לקבל את דמי החגים בחגים המוסלמיים או באלה היהודיים. אבל הוא חייב לבחור ב"חבילה" אחת – אם בחר בחג הקורבן, הוא לא יכול לבחור גם בפסח. במידה ועובד בחר בחגי דתו, שאינה יהודית, הוא יהיה זכאי להיעדר מהעבודה בימים אלה, בגינם הוא יקבל דמי חגים. אם יעדר בחגי ישראל, ההיעדרות תיחשב כיום חופשה.

מה לגבי עובדים שכן עובדים בחג?
במקרים כאלה, יש מספר נהלים. קודם כל, בימי עבודה שגולשים אל מעבר לכניסת החג – עובד יהיה זכאי לתשלום מיוחד עבור שעות העבודה לאחר כניסת החג בדומה לעבודה בשבת: לפחות 150% מהשכר.

לפי הפסיקה, עובד ששובץ לעבוד בחג יהיה זכאי לשכר בגובה 250% מהשכר הרגיל (150% עבור עצם העבודה בחג + 100% כתשלום דמי חג), אלא אם המעסיק יצליח להוכיח שהעובד בחר, ללא מעורבות המעסיק, לעבוד בחג. אבל אל דאגה, בפרקטיקה מדובר במשימה לא פשוטה עבורו".

מותר לעובד לא להסכים לעבוד בחג, גם אם המעסיק דורש?
בגדול – כן. עובד רשאי לסרב לעבוד בשבת או בחג, ולא רק מנימוקי דת. מצד שני, אם סיבת הסירוב היא דתית, המעסיק רשאי לדרוש מהעובד תצהיר. אולם, זכות הסירוב לא חלה במקרה שמדובר במקומות עבודה המוגדרים "חיוניים", למשל בתי חולים, ייצור חשמל, אספקת מים, ביטחון וכ'ו, אבל גם בתי מלון ומקומות אחרים שהעבודה בחג היא חלק מהמהות שלהם.

***

עו"ד אבי טסמה עוסק בדיני עבודה, ומייצג עובדים ומעסיקים רבים בעניינים שונים בתחום דיני העבודה, לרבות ייצוג בערכאות משפטיות.

למען הסר ספק, האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, ויש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו.