הפדרל ריזרב הודיע היום (רביעי) על העלאת הריבית ב-0.75 נקודות אחוז לרמה של 3.25%. זהו שיעור הריבית הגבוה ביותר מאז ינואר 2008, לפני פרוץ משבר הסאב פריים.

האינפלציה השנתית בארה"ב ירדה אמנם לרמה של 8.3% באוגוסט, אך אינפלציית הליבה, שלא כוללת את מחירי האנרגיה והמזון התנודתיים, עלתה ל-6.3% בניגוד לציפיות. מדד זה נתפס כמנבא טוב יותר את מגמת האינפלציה, ולכן העלייה בו חיזקה את ההערכות שהפדרל ריזרב ימשיך במדיניות ריבית אגרסיבית יחסית בתקופה הקרובה.

מטרתה של העלאת הריבית היא לצנן את הפעילות הכלכלית, על ידי התייקרות האשראי למשקי הבית, לעסקים ולממשלה. על פי התפיסה שמנחה את מדיניות הפדרל ריזרב, האינפלציה נובעת מביקוש גבוה מידי למוצרים, ודרישות שכר גבוהות. העלאת הריבית פוגעת במשקי הבית ובעסקים וכך גורמות למיתון, ולירידת הפעילות הכלכלית.

החלטת הריבית מחזירה את הריבית לסביבתה לפני פרוץ המשבר הכלכלי הגדול ב-2008. בתקופה זו הוריד הפדרל ריזרב את הריבית לרמה אפסית, על מנת לתמרץ את הפעילות הכלכלית במשק. רק במהלך 2016 החל הפדרל ריזרב לעלות את הריבית באיטיות, אך עם פרוץ משבר הקורונה החזיר אותה שוב לרמה אפסית.

על מדיניות הפדרל ריזרב נמתחה ביקורת, בטענה שהוא גורר את המשק האמריקני למיתון לא נחוץ. זאת מתוך תפיסה שהאינפלציה מונעת במידה רבה בשיבושים בתחום האנרגיה והמזון שנוצרו בגלל המלחמה באוקראינה ומשבר הקורונה, ועליהם הריבית לא יכולה להשפיע.

העלאת הריבית צפויה להשפיע גם על בנק ישראל, למרות שהאינפלציה בישראל מתונה בהרבה ורשמה ירידה במהלך חודש אוגוסט. הריבית בישראל עומדת על 2%,  ובנק ישראל יעדיף כנראה שלא לפתוח פער ריביות גבוה מידי עם ארה"ב על מנת לא להחליש את השקל.